קדושת יום טוב (ליפמן) קיא

אלא אדבר הנכתב בו וכמ"ש. והיה נראה לומר בזה דהנה לת"ק דמוקמינן הך דמזוזה למצוה ושינה פסול אתפילין קאי ושינה בזה ובזה נמי אתפילין קאי ואמקום הכתיבה א"כ הך פלוגתא דת"ק ור' אחא בשינה בזה ובזה נמי ע"כ אשינה מקום הכתיבה קאי ור"א מכשיר אלא דאכתי לפי ת"ק לא אצטריך לאוקמי הך דס"ת שבלה כר"א דשפיר מתוקמא אפילו לת"ק כיון דמוקמינן לה אתפילין לחוד אבל מזוזה כשרה אקלף ואדוכסוסטוס וגם ליכא למימר כלל דקיי"ל כר"א דהא ע"כ ר"א מכשיר בתפילין גם בדוכסוסטוס במקום בשר דהא שינה בזה ובזה בהכי מוקמינן לת"ק. ותו קשיא לי במ"ש המרדכי דבשבת מוקמינן לרב דכר"א ס"ל דזה אינו אלא למאי דס"ד דרב אתפילין קאי אבל למסקנא דרב אמזוזה קאי לא מוקמינן ליה כלל כר' אחא אלא כר"מ יע"ש. וגם למאי דבעי לאוקמי לרב כר"א לא הוי מפרשינן כלל להך דר"א בשינה מקום הכתיבה בקלף ודוכסוסטוס אלא בשינוי עיקר הדבר הנכתב בו ומיהו יש לומר דלהאי ואב"א דשינה בזה ובזה תנאי מפרשינן להך דר"א דמכשיר אמזוזה לחוד כמו בשבת למאי דס"ד דתפילין למצוה ואמרינן שם נמי כה"ג ורב כר"א ס"ל ע"כ מפרשינן להך דר"א דמכשיר אתפילין לחוד וכנראה מפירש"י שם וכן כתבו התוס' שם להדיא יע"ש. ה"נ לסוגיא דידן דהוי כמסקנא דהתם דמזוזה הוי למצוה מפרשינן להך דר"א דמכשיר אמזוזה בלבד אבל בתפילין מודה דפסול ונראה דע"כ צ"ל כן דהא למסקנא דהתם איכא למידק מהך דרב דבתפילין מודה דפסולין על הדוכסוסטוס מדלא קאמר נמי איפכא וכמו שדקדקו התוס' שם ד"ה ר"א למאי דס"ד דאתפילין קאי אמאי לא קאמר נמי איפכא ולענין מזוזה יע"ש. וה"נ איכא למידק למסקנא דע"כ ס"ל לרב דתפילין פסולין על הדוכסוסטוס וכיון שכן ע"כ צ"ל דרב מפרש להך דר"א דאמזוזה לחוד קאי דאל"כ רב דלא כת"ק ודלא כר"א ואין לומר דרב כר"מ דהתם ס"ל דהא לא מצינו ר"מ דפליג אר"א בתפילין ושפיר איכא למימר דכר"א לגמרי ס"ל אלא ודאי דרב מפרש לדר"א דבמזוזה לבד פליג ומכשיר וסוגיא דשמעתין נמי יש לפרש כן דלואב"א מפרשינן להך דר"א דאמזוזה בלבד פליג ומכשיר:

והשתא א"ש דגם למסקנא דשבת רב כר"א ס"ל וגם ברייתא דס"ת שבלה וכו' נמי ע"כ כר"א אתיא ואין חילוק לענין הדין בין תירוץ קמא לואב"א אלא לענין הפירוש דשינה בזה ובזה דלתירוץ קמא אידי ואידי בתפילין ובזה ובזה אקלף ודוכסוסטוס קאי ושינה היינו ששינה מקום הכתיבה בשניהם ולואב"א האי שינה בזה ובזה אתפילין ומזוזה קאי והשינה היא בעיקר הדבר הנכתב בו והך ברייתא דשינה בזה ובזה פסול אתיא כת"ק וברייתא דס"ת שבלה אתיא כר"א דמכשיר במזוזה והשתא אתיא שפיר דודאי קיי"ל כר"א דבמזוזה אם שינה וכתב אקלף כשירה. מיהו אכתי לא ידענא מנ"ל להמרדכי דלר"א אם שינה נמי מקום הכתיבה במזוזה דכשירה דהאי לואב"א לא מפרשינן כלל שינה בזה ובזה אמקום הכתיבה אלא כפשטה דקאי אתפילין ואמזוזה דאם שינה וכתב תפילין אדוכסוסטוס ומזוזה אקלף. ואפ"ל דכוונת המרדכי הוא דלתירוץ קמא דמפרשינן שינה בזה ובזה אמקום הכתיבה וא"כ הך דפליגא נמי בכה"ג הוי ור"א מכשיר ומפרשינן דאקלף במקום שיער לחוד פליג כי היכי דלואב"א דמוקמינן שינה בזה ובזה אדבר הנכתב בו ואתפילין ומזוזה קאי מפרשינן לדר"א דמכשיר אמזוזה לחוד משום דלא מסתבר דגם בתפילין אדוכסוסטוס מכשיר ה"נ לתירוץ קמא מפרשינן לדר"א דאקלף במקום שיער לחוד פליג ומכשיר דלא מסתבר שיכשיר תפילין אדוכסוסטוס כלל ואע"ג דלתירוץ קמא לא איצטריך לאוקמי לברייתא דס"ת שבלה כר"א כלל וכמש"ל וכן נמי אצ"ל דרב כר"א ס"ל דרב לא מיירי מזה כלל מ"מ כיון דלשינוי דואב"א ע"כ מתוקמא הך ברייתא כר"א וכן נמי למאי דס"ד בשבת מוקמינן לרב כר"א וכן נמי להך ואב"א רב ע"כ כר"א ס"ל וכמש"ל בס"ד אלמא דמסתבר ליה להש"ס למיהוי הלכתא כר"א לגבי ת"ק א"כ ה"נ לתי' קמא דפלוגתייהו לענין שינה מקום הכתיבה אית לן למיפסק הלכתא כר"א דמכשיר בקלף במקום שיער גבי תפילין שאין נכתבין אלא על הקלף וה"ה למזוזה וס"ת שנכתבין גם על הדוכסוסטוס מכשיר אם כתב על הדוכסוסטוס במקום בשר כיון דס"ל דשינה מקום הכתיבה לחוד אינו פוסל אפילו בתפילין כ"ש במזוזה וס"ת דקילי טפי דאפילו שינה בדבר הנכתב בו אינו פוסל בהם פשיטא דשינוי מקום הכתיבה אינו פוסל בהם כן נראה לפרש דברי המרדכי ולפ"ז לאו במזוזה וס"ת לחוד ס"ל המרדכי דאין שינוי מקום הכתיב' פוסל דה"ה בתפילין נמי הכי ס"ל דהא עיקר פלוגתייהו דת"ק ור"א למאי דמפרשינן אשינה מקום הכתיבה אתפילין הוא דקאי וכדמוקמינן אידי ואידי אתפילין וכן משמע פשט לשון המרדכי בענין זה דבעי למימר דבשום דבר אין שינוי מקום הכתיבה פוסל זהו מה שנ"ל בדעת המרדכי:

ואמנם ראיתי בב"י בא"ח סימן ל"ב שכתב שם וז"ל ויכתוב על הקלף וכו' אבל על הדוכסוסטוס ועל הגויל פסולין וכן משמע בפ' הקומץ וכך היא הסכמת כל הפוסקים ולאפוקי מהמרדכי שכתב בהלק"ט ותניא שינה פסול לא קיי"ל הכי אלא כר"א קיי"ל וכו' יע"ש דמשמע להדיא דמפרש דברי המרדכי דהא דכת' ולא קיי"ל הכי אדין תפילין על הדוכסוסטוס פסול קאי וס"ל להמרדכי דתפילין כשרין על הקלף ועל הדוכסוסטוס וזה תימא דשם בסמוך לקמן כת' המרדכי להדיא דתפילין פסולין על הדוכסוסטוס והביא ראיה מזה דקלפי' שלנו יש להם דין קלף ולא דין דוכסוסטוס יע"ש וכן כתב שם עוד לקמן להדיא דתפילין אינן נכתבין לא על הגויל ולא על הדוכסוסטוס ואם כתב עליהן פסולין יע"ש שכתב כן בפשיטות להלכה ואם באנו לפרש דברי המרדכי דאשינה דבר הנכתב בו קאי ע"כ צ"ל דאמזוזה לחוד קאי ומפרש דר"א אמזוזה לחוד פליג וכמש"ל דע"כ רב מפרש לדר"א כן ולואב"א דסוגיין נמי הכי מפרשינן לה והוי אתיין דברי המרדכי כפשטי' בלי פקפוק ואמנם פשט לשונו שם משמע דאשינה מקום הכתיבה קאי וכן נראה מדברי הב"י בי"ד סימן רע"א דמפרש לדברי המרדכי הנ"ל דאשינה מקום הכתיבה קאי יע"ש ודבריו הם קצת כסותרין למ"ש באו"ח ואין להאריך עוד והנה לפי מ"ש דלואב"א מפרשינן לפלוגתייהו במזוזה לחוד דת"ק פוסל מזוזה על הקלף ור"א מכשיר במזוזה והך ברייתא דשינה בזה ובזה פסול כת"ק וברייתא דס"ת שבלה וכו' כר"א יש להקשות מ"ט לא מוקי לה כתנאי אחריני דפליגי להדיא במזוזה אקלף וכדאיתא בשבת דף ע"ט ע"ב כתבה על הקלף ועל הנייר וכו' פסולה רשב"א אומר ר"מ היה כותבה על הקלף מפני שמשתמרת ואמזוזה קאי יע"ש והו"ל לאוקמי הך דשינה בזה ובזה פסול כת"ק דר"מ והך דס"ת שבלה וכו' כר"מ דהא לעיל נמי בסוגיין אדר"מ קאי ולמאי דמייתי סייעתא נמי כר"מ מוקי לה ובשבת נמי שם מוקי לה כר"מ והך דשינה בזה ובזה פסול מתוקמא שפיר כת"ק דר"מ דפוסל מזוזה אקלף ויש לומר דניחא ליה טפי לאוקמי כהני תנאי דס"ל לת"ק להדיא דבשניהם פוסל השינוי בתפילין ובמזוזה וקתני נמי בהאי לישנא ממש דקתני בברייתא דלעיל אבל ת"ק דר"מ לא מצינו להדיא דפוסל אלא במזוזה אקלף ולא מצינו בתפילין אדוכסוסטוס האיך ס"ל ודוק: