קדושת יום טוב (ליפמן) קי

לכתחילה על הגויל וכו' יע"ש והשתא נבאר עיקר דבריו וסברתו וראייתו בזה ופשט המשך לשונו עפ"י מ"ש לעיל בישוב הסוגיא דלענין תפילין דהוי הלמ"מ על הקלף דוקא ובמקום בשר דוקא אם כתב על הקלף במקום שיער מיפסל משום שינוי המקום לחוד ואם כתב על הדוכסוסטוס במקום בשר אין כאן אלא שינוי הדבר לחוד ולא שינוי המקום דהרי בתפילין נתקבלה הלכה שתהא הכתיבה במקום בשר ומיפסל משום שינוי הדבר לחוד וכ"ש דמיפסלא אדוכסוסטוס במקום שיער דהו"ל תרי שינויי מהלכתא דתפילין וכמו שבארתי לעיל בס"ד ובמזוזה מצינו שהיתה הלכה על הדוכסוסטוס ובמקום שיער ובסוגיא מסקינן דאינה אלא למצוה וכשירה נמי אקלף וע"כ צ"ל דכשירה נמי אקלף במקום בשר דלפי מ"ש הו"ל תרי שינויי מהלכתא דמזוזה דאין לומר דדוקא אקלף במקום שיער כשירה דהו"ל חד שינוי דא"כ הדרא קושיא לדוכתא הא מורידין עושין מתפילין מזוזה הא תפילין דוקא במקום בשר ובמזוזה דוקא במקום שיער אלא ודאי דמזוזה כשירה אקלף במקום בשר כמו תפילין בהלכתן והשתא סברת הרא"ש כן הוא דגבי מזוזה דמצינו דכשירה על הדוכסוסטוס במקום שיער ועל הקלף במקום בשר שהם שני דברים מהופכים ממש דלענין תפילין דוכסוסטוס פסול ואפילו במקום בשר ומקום שיער פסול אפילו בקלף וא"כ דוכסוסטוס במקום שיער וקלף במקום בשר הם בהיפך זה מזה בתרי שינויי וכיון דמזוזה כשירה בשניהם תו לא שייך בה שום שינוי כלל לא בדבר הנכתב בו ולא במקום הכתיבה ומה"ט יש להכשירה גם אגויל וסבירא ליה דהא דתפילין מיפסלי אגויל משום דבתפילין שני הדברים מעכבין קלף מעכב בו ומקום בשר מעכב בו וכשכותב אגויל אפי' אי כותב אאותו צד שנקרא קלף דהיינו צד החיצון אפילו נימא דאין כאן שינוי מדבר הנכתב בו דצד זה נקרא קלף מ"מ הרי יש כאן שינוי המקום שכותב במקום שיער דהיינו צד החיצון ואיכא נמי למימר דהוי שינוי בדבר הנכתב דכל זמן שלא נקלף הדוכסוסטוס מן הקלף אין עליו שם הקלף אפילו לצד החיצון שבו וכ"ש אם כתב על צד הפנימי דמיפסל דזה הצד נקרא דוכסוסטוס ותפילין פסולין על הדוכסוסטוס והיינו טעמא דתפילין מיפסלי אגויל אבל מזוזה דכשירה על הדוכסוסטוס במקום שיער ועל הקלף במקום בשר דהם דברים מהופכים בשני שינויי לא שייך בה שום שינוי לא בדבר הנכתב ולא במקום הכתיבה כשירה גמי אגויל במקום שיער דמאיזה טעם נפסל דאי משום דהוא מקום שיער הרי היא כשירה במקום שיער ואי משום דאין זה קלף משום דלא נקלף ממנו הדוכסוסטוס ה"ה כשירה על הדוכסוסטוס והיה נראה לומר דלאו דוקא קאמר בגויל במקום שיער דה"ה במקום בשר וכמו דכשירה בקלף במקום בשר דהכי נמי איכא למימר כן דמאיזה טעם נפסל אי משום דהוי במקום בשר ה"ה כשירה במקום בשר ואי משום דאינו נקרא עדיין דוכסוס' מפני הקלף הדבוק בו ה"ה כשירה גם על הקלף וחד מינייהו נקט אמנם באמת נראה בפשיטות דדוקא בגויל במקום שיער קאמר הרא"ש ולטעמי' אזיל דאיהו פי' בהל' ס"ת דגויל הוא עור שנתקן לצד השיער ולא נתקן לצד הבשר יע"ש וכיון שלא נתקן במקום בשר ממילא דאין המקום ההוא ראוי לכתיבה כלל. כן נראה לפרש דברי הרא"ש ואתיין כל דבריו על נכון בלי דוחק:

ונחזור לענין סוגיין דמה"ט משני אידי ואידי בתפילין וקאי שינה בזה ובזה אהלכתא דתפילין וכמש"ל ולא משני בין בתפילין בין במזוזה ואבריית' קאי וכדרך שכתבתי לעיל משום דכבר אוקימנא דהך דמזוזה על הדוכסוסטוס למצוה בעלמא וכשירה על הקלף במקום בשר ועל הדוכסוסטוס במקום שיער דהויין דברי' מהופכי' בתרי שינויי אין מקום בהם לומר דאם כתבה על הקלף במקום שיער או על הדוכסוס' במקום בשר דתפסל דאדרבא מסתבר דכ"ש דכשירה דבמקום שיער דגבי קלף אין כאן אלא חד שינוי ממצות מזוזה וכן דוכסוסטוס במקום בשר אין כאן אלא חד שינוי וכיון דע"כ כשירה בקלף במקום בשר וכמש"נ מהך דתפילין דהא מורידין עושין כ"ש דכשירה בהנך ולהכי מוקי לה אידי ואידי בתפילין ואשמעינן דבין שינה דבר הנכתב אף על גב דלא שינה מקום הכתיבה מהלכתא דתפילין בין שינה מקום הכתיבה לחוד מיפסלא. וכן יש לתרץ הך דשבת למאי דסלקא דעתיה דתפילין כשירין על הדוכסוסטוס במקום שיער לא הוי מצי לאוקמי הך דשינה בזה ובזה בין בתפילין בין במזוזה וכדרך שכתבתי בסוגיין. ואמנם משם קשה על דברי הרא"ש דכתב שבמזוזה משום דכשירה בקלף וכו' ובדוכסוסטוס וכו' לא שייך בה שינוי וכשירה אגויל הא התם הוי ס"ד בתפילין כן דכשירין כן ואפ"ה קאמרינן התם בפשיטות ולטעמיך תפילין אגויל מי כתבינן אלמא דלא בהא תליא פסול גויל כל כתבתי מזה בס"ד לעיל דמשם ראיה לשיטת התוס' דס"ל דבמזוזה פסולה אגויל יע"ש ואין להאריך עוד כאן ודוק:

סימן כז באותו ענין הנ"ל:

(שם ע"ב בגמרא). ואב"א שינה בזה ובזה תנאי היא וכו' ר' אחא מכשיר וכו' נראה לפרש דלפי האב"א הא דקתני הלמ"מ תפילין על הקלף וכו' לר' אחא תרוייהו למצוה ודקתני שינה בזה ובזה פסול היינו בתפילין ובמזוזה והשינוי הוי שכתב תפילין על, הדוכסוסטוס ומזוזה על הקלף ואתיא כתנא קמא דר"א וברייתא דלעיל דקתני ספר תורה שבלה ותפילין שבלו וכו' אתיא כר"א ושפיר היו עושין מתפילין מזוזה אי לאו טעמא דאין מורידין וברייתא קמייתא דקתני שינה פסול יש לפרש דאכולהו קאי בין אתפילין בין אמזוזה ואתיא נמי כת"ק דר' אחא ולאו גבי הדדי מתנייה א"נ יש לפרש דברייתא קמייתא מיירי בשינה מקום הכתיבה והך בשינוי דבר הנכתב ותרוייהו בין בתפילין בין במזוזה ותרוייהו כת"ק דר' אחא. ואמנם לפ"ז ע"כ צ"ל דר"מ כר' אחא ס"ל דהא אמרינן בשבת דר"מ היה כותבה למזוזה על הקלף ולת"ק דר' אחא מזוזה פסולה על הקלף והו"ל למפסק הלכה כר' אחא דהא רב סבר התם כר"מ לענין מזוזה על הקלף למסקנא דהתם ור"מ כר' אחא ס"ל וא"כ הו"ל למימר דתפילין כשירין נמי על הדוכסוסטוס כיון דקיי"ל הלכה כר' אחא מיהו יש לומר דפסקינן הלכתא כתירוץ קמא דהש"ס דלענין מזוזה בלבד הוי למצוה אבל לענין תפילין הוי לעיכובא ולפ"ז קשיא לי בדברי המרדכי בהלכות קטנות לענין שינה מקום הכתיבה במזוזה כגון שכתב על הדוכסוסטוס במקום בשר או על הקלף במקום שיער דכשירה משום דכר"א קיי"ל דשינה בזה ובזה כשר דרב סבר כוותיה בשבת והך דס"ת שבלה ותפילין שבלו נמי מוקמינן כוותיה בפ' הקומץ יע"ש. ומשמע דבעי למפסק הלכה כהאי ואב"א וזה תימא דא"כ גם תפילין על הדוכסוסטוס נמי יהיו כשירים וכמ"ש ולהדיא איתא שם בדבריו דתפילין על הדוכסוסטוס פסולין ותו דלאב"א לא מפרשינן כלל שינה בזה ובזה אמקום הכתיבה