קדושת יום טוב (ליפמן) קט

שינה פסול אתפילין והשינוי הוא שכתב על הדוכסוסטוס וקאי אתחלת הלכה דתפילין שהיתה על הקלף דאם שינה פסול ואידך ברייתא דקתני שינה בזה ובזה נמי אתפילין קאי וארישא ואסיפא דהלכתא שהיתה בתפילין על הקלף במקום בשר ומפרש דאם שינה בזה דהיינו שכתב על הקלף במקום שיער או שלא שינה בענין זה שכתב במקום בשר אלא שכתב על הדוכסוסטוס במקום בשר נמי פסול. והיינו בין ששינה בדבר שכותבין ולא שינה המקום שהיה בו הלכה דהיינו שכתב על הדוכסוסטוס במקום בשר דלא שינה מההלכה דתפילין אלא בהא דעל הקלף דמהך דבמקום בשר לא שינה בין ששינה במקום לחוד דהיינו שכתב על הקלף במקום שיער ולא שינה מההלכה דתפילין אלא בהך דבמקום בשר לחוד בין כך ובין כך פסול*) הגהה וכ"ש היכא דשינה מההלכה דתפילין ועיין ברש"י בשבת בתרתי דהיינו שכתב על הדוכסוסטוס דף ע"ט ע"ב ד"ה הא דכתבה על הקלף וכו' במקום שיער שהשינוי הוא בין דשם נראה להדיא דבכה"ג בדבר שהיתה הלכה לכתוב עליו הוי כ"ש יע"ש ודוק תפילין בין במקום שהיתה הלכה בתפילין לכתוב שם:

ובמ"ש נתיישב לי לשון הרא"ש בהל' מזוזה שכתב לענין מזוזה אי כשירה אגויל וזה לשונו. ויראה דכ"ש על הגויל כיון דכשירה גם על הקלף דדוקא תפילין פסילי אגוילין דהא אף בקלף אם שינהו וכתב במקום שיער פסולין אבל במזוזה דכשירה אדוכסוסטוס במקום שיער ואקלף במקום בשר לא שייך ביה שינוי וכשירה נמי אגויל במקום שיער כמו בדוכסוסטוס במקום שיער עכ"ל. והנה לפי פשטן דבריו סתומין וחתומין דמעיקרא כתב דוקא תפילין וכו' דהא אף בקלף וכו' במקום שיער פסולין משמע דבעי למימר דאפילו שינה המקום לחוד נמי פסול ואפילו לא שינה הדבר שנכתב בו וכיון ששינוי כזה פוסל בהן פסילי נמי אגויל. ולפ"ד הו"ל לסיים במזוזה דאין שום שינוי פוסל בו לא שינוי הדבר ולא שינוי המקום ואיהו מסיים אבל במזוזה דכשירה על הדוכסוסטוס במקום שיער ועל הקלף במקום בשר וכו' ומה שכשירה על דוכסוסטוס במקום שיער אין כאן שינוי כלל ומה שכשירה על הקלף במקום בשר אין כאן אלא שינוי הדבר ולא שינוי המקום דקלף דינו לכתוב עליו במקום בשר ולא איירי משינוי המקום כאן כלל. וראיתי במעד"מ שפירש דבריו במ"ש לא שייך ביה שינוי וכשירה נמי אגויל וכו' דתרתי מילי נינהו ומעיקרא קאמר דכיון דכשירה על הדוכסוסטוס במקום שיער ועל הקלף במקום בשר לא שייך בה שינוי דהוא הדין על הדוכסוסטוס במקום בשר ועל הקלף במקום שיער נמי כשירה והלכך כשירה נמי אגויל יע"ש. ומלבד שהפירוש דחוק בדברי הרא"ש שאין הלשון משמע כן. גם יש לתמוה האיך מייתי ראיה מדכשירה בשניהם בקלף ובדוכסוסטוס במקום כתיבתן כשירה נמי שלא במקום כתיבתן וכיון דכשירה בהכי כשירה נמי אגויל ועיקר ראייתו צריכה ראיה דילמא במקום כתיבתה כשירה בשניהם אבל שלא במקום כתיבתן לא דומיא דתפילין דכשירין על הקלף במקום כתיבתו דוקא ואם נאמר דכוונתו כמ"ש התוס' כאן בשם הר"ר יוסף אין זה בדבריו כלל דעיקר סברתו של הר"ר יוסף הוא כיון דמצינו במזוזה דמצותה על הדוכסוסטוס ואפ"ה אם שינה וכתב על הקלף נמי בשירה אית לן למימר דה"ה לענין שינה מקום הכתיבה אם שינה ממצותו לא פסול ואם כוונת הרא"ש ג"כ להך סברא הו"ל לפרש כן אבל במזוזה דאם שינה וכתב על הקלף כשירה לא שייך בה שום שינוי ומה לו להזכיר כאן מה שכשירה על הדוכסוסטוס דזהו עיקר מצותה ואין כאן שינוי וגם מה שהזכיר כאן ענין מקום הכתיבה שכתב על הדוכסוסטוס במקום שיער וכו' אין זה ענין לסברתו כלל כיון דלא משינוי המקום מייתי דהרי מיירי בשלא שינה המקום ולא הו"ל להזכיר אלא מה שכשירה על הקלף דזהו השינוי אבל מה שכשירה במקום בשר אין זה שינוי דזהו עיקר מקום הכתיבה בקלף ותו מה שסיים וכשירה נמי אגויל במקום שיער כמו בדוכסוסטוס במקום שיער הוא תמוה מאד דאין זה דמיון כלל דבדוכסוסטום במקום שיער זהו עיקר מצותו לגמרי במזוזה ואין כאן שום שינוי לא בעיקר הדבר ולא במקום הכתיבה וכיון דעיקר סברתו הוי כמו דלא פסיל בה הנך שינויי לא פסיל בה שינוי דגויל לא הוי לי' לדמות לדבר שאין בו שינוי כלל והוא עיקר מצותה והכי הו"ל למימר כמו שכשירה על הקלף במקום שיער דאיכא תרי שינויי או עכ"פ על הדוכסוסטוס במקום בשר דאיכא שינוי . מקום הכתיבה:

ובב"י י"ד סי' רפ"ח ראיתי שכתב וז"ל ומ"ש הרא"ש דמזוזה כשירה אדוכסוסטוס במקום שיער ואקלף במקום בשר כ"כ בסה"ת אבל מדברי הרמב"ם וסמ"ג נראה דבמזוזה נמי פסול אם שינה בכך וכבר כתבתי בזה בסי' רע"א עכ"ל וכוונתו נעלמה ממני דהרי אין כאן שינוי אלא במה שכתבה על הקלף ובזה כו"ע מודו דמזוזה כשירה בדיעבד על הקלף וכדאמרינן בהדיא כאן על הדוכסוסטוס למצוה וכדמסקינן בשבת פרק הזורק דקלף ה"ה כדוכסוסטוס ולענין מזוזה איתמר ובהא ליכא מאן דפליג ובסי' רע"א כתב דמשמע מדברי הרמב"ם וסמ"ג דאם שינה מקום הכתיבה בס"ת ובמזוזה נמי פסול יע"ש. ובדברי הרא"ש אלו לא הוזכר כלל שינוי מקום הכתיבה ואם נאמר דכוונתו לסיום דברי הרא"ש בזה שכתב לא שייך בה שינוי ומפרש לה כפי' המעד"מ לא הוי ליה להביא דברים אלו כלל אלא הו"ל לכתוב ומ"ש הרא"ש דלא שייך בה שינוי וכו' והנראה בעיני במחילה מכבודו לפום רהיטא נתחלפה לו השיטה והוי ס"ל דדוכסוסטוס במקום שיער הוי שינוי מקום כתיבה וכן קלף במקום בשר ומפני שפשט לשון הרא"ש משמע כן דבשינוי מקום כתיבה איירי כאן וגם בסי' רע"א ג"כ יראה דלפום רהיטא נתחלפה לו שיטה זו מחמת פשט לשון הרא"ש שכתב הב"י שם וז"ל משמע ליה דה"ה לס"ת דכיון דכשירה אקלף במקום שיער ואדוכסוסטוס במקום בשר לדעת המכשירים אף בדוכסוסטוס לא שייך בה שינוי וכו' עכ"ל. ונראה להדיא דהוי ס"ל דעיקר מקום הכתיבה בקלף במקום שיער ובדוכסוסטוס במקום בשר ומ"ש לא שייך בה שינוי היינו אם כתב איפכא דאל"כ לא שייך בה שינוי אהייא קאי דאין בס"ת שינוי אחר לדעת המכשירי' בדוכסוסטוס דגויל זהו מצותו בס"ת וגם הלשון דכיון דכשירה וכו' משמע להדיא דזהו דינא לכו"ע ואין להאריך כאן והאמת דפשט לשון הרא"ש אטעייה לפום רהיטא:

ונחזור לעניננו בדברי הרא"ש דהנה מפשט לשון הרא"ש משמע דס"ל דמזוזה כשירה אפילו לכתחילה על הקלף וכמה שכתב בתחלת דבריו ר' מאיר היה כותבה לכתחילה על הקלף וזהו כדעת הר"ן בשבת ודלא כמשמעות דברי הרי"ף וכן פי' שם בלחם חמודות יע"ש וזהו שכתב כאן אבל מזוזה דכשירה על הדוכסוסטוס וכו' ועל הקלף וכו' משמע להדיא דבשניהם כשירה לכתחילה וכן משמע מדבריו דגם אגויל כשירה לכתחילה היכי דמכוונין שתהא משתמרת וכמ"ש שם בסוף דבריו ומה שנוהגים לכותבה