קדושת יום טוב (ליפמן) קו

והנה לכאורה היה נראה דלפיר"ת דלקמן בתפילין ע"כ צ"ל דס"ל איפכא דהכל תלוי בקדימת זמן ואפילו במזוזה אם כתב מקודם פ' שמע למטה ואח"כ כתב פ' והיה למעלה כשר כיון שהקדים זמן כתיבת שמע לזמן כתיבת והיה אע"פ שעתה הם כתובים למפרע וכי היכי דס"ל בתפילין דאל"כ תיקשי לדידיה למאי דס"ד דלא מיירי בלהשלים ומייתי סייעתא דבמזוזה לא בעינן פתוחות דוקא מהא דקתני ס"ת שבלה ותפילין שבלו וכו' האיך היה מפרש הך דתפילין, הא מורידין עושין הא בתפילין לשיטת ר"ת הם כתובין שלא על הסדר דפ' והיה כתובה בקלף קודם לפ' שמע והאיך יעשה ממנה מזוזה ואין לפרש דיחתוך לשנים ויהפך להיות פ' שמע קודם ויתפרס דאפילו נימא דס"ל לר"ת דבמזוזה כשרה ע"י תפירה וכמש"ל לפירש"י מ"מ תיקשי דא"כ לא הוי פריך מידי מהא דבס"ת סתומות והכא פתוחות דבס"ת נמי נימא דמשכחת לה כה"ג שיחתוך פ' שמע ופ' והיה ויחברם יחד ע"י תפירה דמשכחת לה שפיר דאע"ג דבתורה הם סתומות הכא יהיו פתוחות דהא לשיטת ר"ת כשהם פתוחות בסוף שיטה ובתחלת שיטה הוי פתוחה לכ"ע וכמש"ל בס"ד מדברי הרא"ש בהלק"ט והסתומה היא באמצע שיטה ונמצא שבתורה פ' שמע מסוימת באמצע שיטה ומניח חלק באמצע וכותב פ' שאחריה בסוף שיטה ופ' והיה תחלתה באמצע שיטה ובתחלת שיטה כתוב הפ' שלפניה וכשיחתוך פ' שמע ופ' והיה מס"ת ויחתוך או ימחוק מה שכתוב בסוף השיטה של פרשת שמע ומה שכתב בתחלת שיטה של פ' והיה נמצא שתהיה הפתוחה מכאן ומכאן ובכה"ג הא הוי פתוחה לשיטת ר"ת אלא ודאי ע"כ ס"ל דלא מהני תפירה במזוזה ולמאי דס"ד הוי ניחא ליה אי הכא והכא סתומות דאי מורידין עושין דהיינו שיחתוך יריעה שכתובה בה פ' שמע ופ' והיה ויקבענה במזוזה כמו שהיא וכמש"ל בס"ד בפי' דברי רש"י דשבת יע"ש ואכתי הא תינח בס"ת אבל מתפילין היכי משכחת לה שיעשה מזוזה הא בתפילין שיטת ר"ת הם כתובין בהיפך שפ' והיה כתובה בקלף קודם פ' שמע ואין לדחוק כאן דאה"נ דהוי מצי למימר ולטעמיך כמ"ש התוס' בכ"מ דהוי מ"ל ולטעמיך ולא קאמר. דמ"מ לא הו"ל למימר דילמא להשלים הא על כרחך לא מיתוקמא אלא בלהשלים בין למאי דס"ד בין להמסקנא משום תפילין דלא משכחת לה בענין אחר. ולשון דילמא משמע להדיא דלא קאמר כן אלא לדחות הסייעתא. איברא דגם לפירש"י לכאורה קשיא כן למאי דס"ל לפרש לקמן דף ל"ג הא דעל שני דפין פסולה היינו שני דפין אפילו בקלף אחד יע"ש וא"כ האיך אפשר לעשות מתפילין מזוזה הא בתפילין פ' שמע ופ' והיה כתובין בשני דפין. אמנם אפשר דבתפילין אם הם כתובות בדף אחד זה תחת זה אפשר דכשירות ויתבאר אי"ה לקמן בס"ד. מיהו בלא"ה לפירש"י לק"מ דרש"י ודאי ס"ל דתפירה מהני במזוזה וכמש"ל בס"ד והא דלא ניחא ליה בס"ת ע"י חתיכה ותפירה היינו משום דיש לומר דס"ל דפתוחה מכאן ומכאן היא סתומה וכדעת הרמב"ם וכמ"ש ג"כ לעיל בס"ד דיש לומר דרש"י ס"ל כן אבל לר"ת דס"ל בהדיא דבכה"ג פתוחה הויא וכמ"ש הרא"ש להדיא לדברי ר"ת קשיא ממ"נ אי ס"ל דתפירה מהני במזוזה ומשכחת לה בתפילין ע"י חתיכה ותפירה א"כ גם בס"ת משכחת לה בפשיטות אפילו אי במזוזה בעינן פתוחות וכמ"ש ואי ס"ל דתפירה לא מהני במזוזה א"כ תיפוק ליה דבתפילין לא משכחת לה כלל שיעשה מהם מזוזה כיון דבתפילין והיה קודם לשמע ובמזוזה הוי איפכא והיה נראה לכאורה להוכיח דע"כ לשיטת ר"ת גם במזוזה אם הקדים פ' והיה לשמע בקלף מיהו כשכתבן כתב שמע למטה קודם והיה שלמעלה ה"נ דכשר דומיא דאיתא בתפילין ודנקט במכילתין כתבן שלא כסדרן יגנזו היינו דווקא בסדר הכתיבה בזמן. דהאי לישנא איתא נמי בתפילין וע"כ שם צריך לפרש כן לשיטת ר"ת וכמ"ש התוס' לקמן שם ואמנם באמת אין זה נראה כלל. לעשות עוד מחלוקת חדשה בין הגאונים גם לענין מזוזה:

ואמנם ראיתי בב"י באו"ת סי' ל"ד שכתב בשם סמ"ק דבשל יד לא נחלקו ופשט לשונו נראה דבשל יד מודה ר"ת דבעינן כסדרן בתורה פ' שמע ואחריה פ' והיה ונראה דטעמיה משום דקשיא ליה לר"ת הך דמכילתין דקתני כתבן שלא כסדרן יגנזו ובשלמא בשל ראש א"ש דהם ד' פרשיות בד' קלפים בפשיטות ניחא דהכתיבה תהיה כסדרן בתורה אלא דבהנחתן בבתים יניח פ' שמע מבחוץ ופ' והיה באמצע וכמ"ש גם התוס' לקמן שם אבל בשל יד שהן בקלף אחד אי נימא דלר"ת פרשת והיה באמצע ואחריה פ' שמע מבחוץ א"כ גם הכתיבה תהיה על הסדר הזה שמתחיל פ' קדש בראש הקלף וכותב על הקלף מראשו ועד סופו על הסדר ולא ניחא ליה לפרש שיניח חלק מקודם כדי פ' והיה באמצע ויכתוב פ' שמע בסופו ואח"כ יכתוב פ' והיה על החלק שהניח באמצע דאין זה סדר כתיבה לכתוב על סוף הקלף קודם שיכתוב באמצע ולפניו וא"כ א"א ליישב לפיר"ת הך דמכילתין משום הכי כתב דבשל יד לא פליג ר"ת ומודה דהכתיבה על הקלף היא על הסדר שבתורה ופ' שמע באמצע הקלף ואחריה פ' והיה בסוף הקלף כמו שפירש רש"י ולפי דבריו הוי ניחא כאן בפשיטות דגבי תפילין הא מורידין עושין היינו דהיו עושין מתפלה של יד מזוזה דבתפילין של יד גם לר"ת הם על סדר דמזוזה. מיהו בזה כל הפוסקים לא ס"ל כן וכמ"ש הב"י וגם כתב שההגהות תמה עליו בזה יע"ש ובאמת יש להקשות על דבריו דלפי דבריו אין סדר הנחה בבתים שוה בשל ראש ובשל יד לפיר"ת וא"כ היכי קאמרינן לקמן שם שאם אין לו תפלה של יד ויש לו שני תפילין של ראש שטולה עור על א' מהן ומניחן והאיך יניח אותה של ראש על של יד בטלית עור מבחוץ הא הנחת הפרשיות מבפנים אינן לפי הסדר דבעינן בשל יד והו"ל החליף פרשיותיה דפסולות ומ"ש הרב"י בשם א' מהגדולים דבשל יד אין קפידא בהחליף פרשיותי' כבר דחה הרב"י סבר' זו ואי"ה יתבא עוד מזה במקומו וראיתי בט"ז סי' ל"ב שכתב שם ליישב דעת הרמב" דמחלק בין תפילין למזוזות דאע"ג דבמזוזות קיי"ל אי עבדינהו פתוחות ש"ד אפ"ה בתפילין בעינן פ' והיה סתומה דוקא ופתוחה פסולה. וכתב שם שהוכיח כן מסוגיין דאל"כ מאי קאמר הא מורידין עושין אמאי הכא סתומות וכו' דילמא הא דנקט טעמא דאין מורידין עושין משום תפילין נקט דבתפילין נמי פתוחות הויין דומיא דמזוזה ומס"ת בלאו"ה אין עושין ומיהו נקט טעמא דאין מורידין דשוו לתרוייהו ולמה ליה לשנויי שינויא דחיקא. אלא ודאי דתפילין ל"ד למזוזה דאע"ג דבמזוזה בעינן פתוחות אפ"ה בעינן בתפילין סתומות דומיא דס"ת. ומשו"ה קשיא ליה שפיר בין מתפילין בין מס"ת דבלאו טעמא דאין מורידין נמי אין עושין זהו תוכן דבריו שם יע"ש. ולפ"ז הוי מתיישב נמי שפיר לפיר"ת דאע"ג דמתפילין ודאי בלאו טעמא דאין מורידין נמי אין עושין למאי דס"ד. מ"מ אי במזוזה נמי סתומות עבדינן הוי אתיא ליה שפיר דנקט טעמא דאין מורידין משום ספר תורה דאי לאו דמורידין עושין. ונקט טעמא דאין מורידין דשוו לתרוייהו אבל אי מספר תורה נמי אי אפשר כיון דהכא סתומות