כתוב שם פסחים ה.

א] ובפירוש הרב ר' שלמה ז"ל. א"א ומה שאמר בתחלת כל שעה הויא תיובתא לרב ר' שלמה ז"ל דאמרינן לא צריכא אלא לרבי יהודה דאמר אין ביעור חמץ אלא שריפה סד"א בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה ואי קודם זמן קאמר אמאי לא ליתהני מיניה ותו לא מידי:

ב] והא דת"ר י"ד שחל להיות בשבת וכו'. קי"ל כרבי אלעזר איש ברתותא לאכול אבל לבער לא קיימא לן כוותיה. א"א כל דבריו הפוכים אם נדחת הראיה מן האכילה לא נדחת גוף השמועה שהוא הביעור ועליו היו חולקים ועליו נאמר לא זזו משם עד שקבעו הלכה כרבי אלעזר איש ברתותא שאמר מבערים את כתרומה מלפני השבת אבל חולין לא שכשם שמשיירין מן התרומה הטהורה מזו שתי סעודות לשבת כך מניחין כל החולין עד זמן הביעור שהדבר שוה שתי סעודות מצומצמות לתרומה מפנ שאוכליה מועטין וכל החולין מפני שאוכליהם מרובים ורבי מאיר שאמר מבערים את הכל מלפני השנת חוץ ממזון שתי סעודות קאמר כמו שפירש ר' אלעזר בן יהודה ומעולם לא עלה על דעת אדם חכם שיאכל מצה מיד ומה צורך לזה ואם שייר מן החמץ שתי סעודות מצומצמות מה קלקול יש בדבר ובודאי יש לנו ללמוד סתום מן המפורש והם דברי ר' אלעזר בן יהודה שהם מפורשים ודברי ר' אלעזר בר צדוק בתרומה כדברי ר' אלעזר בן יהודה הם לבער מלפני השבת חוץ משתי סעודות ובביעור החולין כיון שכלם שוים שאין מתבערים אלא בזמנו חוץ מרבי מאיר ודברי ר' אלעזר בן יהודה אין מפורשין בחולין אין דברי רבי מאיר מסתייעים מדבריו ואע"פ שנקבעה הלכה כר' אלעזר בן יהודה לא נלמוד מהם הלכה כרבי מאיר לחולין אבל ודאי לתרומה למדים מדבריו הלכה למעשה לבער מלפני השבת חוץ משתי סעודות והחולין מתבערים בזמנן כדברי חכמים וכדברי רבי אלעזר בן צדוק ונאמר ג"כ שהשוה ר' אלעזר בן יהודה עמהם בחולין אלה הם דברי הרב ז"ל והם האמת והנכון דלא גמרינן הלכה כרבי אלעזר ב"ר צדוק בתרומה אלא מדברי ר' אלעזר בן יהודה שנקבעה הלכה כמותו ודבריו מפורשים בשיור שתי סעודות לתרומה והן שוים לדברי חכמים שאמר בחולין בזמנן שכמו שצריך הישראל לחולין הרבה מפני שאוכליהן מרובים כך הכהן צריך לתרומתו למזון שתי סעודות לו ולאנשי ביתו וראיתי שגם הרב רבי יצחק אבן גיאות ז"ל טעה בזה שהיה סבר במה שאמר רבי מאיר מבערין את הכל מלפני השבת ביעור לגמרי קאמר ואוכל מצה והטעה אותו מה שראה בתוספתא ואופה מצה בע"ש ואם אמר אופה לא אמר אוכל ואין הדבר אלא זירוז שלא יפשע בשבת שמא יקדים לאפותה בין השמשות וכמו שמזרז אותו על הביעור לבער מלפני השנת שמא יותיר וישרוף כך זירז אותו לאפות מצה בע"ש שמא יפשע בשבת והיא האמת: