כתוב שם פסחים כה.

א] וההיא דאמר ליה. א"א כבר כתבתי במס' ר"ה דרבי זירא אדרבה הוא דפליג דאמר התוקע לשיר יצא אבל אדאבוה דשמואל לא פליג והיכא דכפאוהו ואכל מצה יצא דשניא אכילה משאר מצות הואיל ונהנה שכן מצינו מתעסק בשבת פטור אבל מתעסק בחלבים ועריות חייב שכבר נהנה ורבה הוא דיליף לשאר מצות מאכילת מצה ולא קי"ל כוותיה אלא כרבי זירא דמעשה רב ובזה לא השויתי עם הרב ז"ל שהוא לא הביא הא דאבוה דשמואל ולא הא דתניא אכלן דמאי יצא דאלמא בכל המצות נמי בעינן כונה ואפי' באכילה ואפשר משום דפשוטן של משניות דבעי כונה ואע"ג דמתרץ להו רבא שנויי נינהו ולא סמכינן עלייהו דשנויי דחיקי ומשום הכי סמכינן עליה דרבי זירא ודחינן לרבא אלא דקשיא ליה דהא דר' אליעזר ור' יהושע בענין מתנות פליגי עליה דרבי יוסי: