כתוב שם פסחים כ.

א] ואתא רב חסדא וכו'. א"א עכ"ז לא בירר דבריו היה לו לומר אמאי סליק לתיובתא לישני ליה כי קאמר רבי יוחנן ביין שטעון ברכה במקומו אבל מתניתא דאמר שנוי מקום צריך לברך בפירות אלא ש"מ דיין נמי אין טעון ברכה לאחריו במקומו ש"מ ועוד מדוכתיה נמי שמעינן ליה ממתני' דברכות דקתני מי שאכל ושכח ולא בירך אכל קתני שתה לא קתני:

ב] וכיון שעלתה לראשונים וכו'. א"א זה מוחק ומעמיד דברי הגמרא בהבאי ודברים בטלים ואני אעמיד הכל ולעולם תניא כוותיה דר' יוחנן איתא ודוקא בדקתני לה כשחזרו למקומן הואיל והדר לדוכתיה אבל אי הדר ובעי למשתי בדוכתא אחרינא צריך לברך. מיהו כשחזרו ודעתן היה לשתות עוד הואיל ולא הוצרכו לברך למפרע בצאתם שהרי אין טעונים ברכה במקומן ועכשיו חזרו אין צריכין לברך בתחלה אבל דברים שטעונין ברכה במקומן כיון שאין רשאים לצאת אפילו למצוה עד שיברכו שמא ישכחו מלחזור ואם חזרו נמי טעונים ברכה בתחלה שהרי הפסיקו הפסק גמור והלכה כרב ששת כדפסק הרב ז"ל והלכה כרבי יוחנן ג"כ כי הא מתניתא וכדפרישנא כשחזרו: