כתוב שם פסחים יד.

א] ולי נראה לסמוך וכו'. א"א הרב בן גאות ז"ל כתב בזה דברים מבולבלים ונראים דבריו סותרים זה את זה דהוא כתב דשלא במקום לישה כזית ועשוי לחזק אינו חייב לבער אינו עשוי לחזק חייב לבער אבל פחות מכזית אפילו אינו עשוי לחזק אינו חייב לבער אבל במקום לישה כזית בין במקום העשוי לחזק בין שאינו עשוי לחזק אינו חייב לבער פחות מכזית עשוי לחזק אינו חייב לבער אין עשוי לחזק חייב לבער ופירוש עשוי לחזק ששמו אותו שם לחזוק כגון דבק שמדבקים שני לוחין אבל לא נתכונו שם לדבוק חייב לבער. הנה מכלל דבריו מקום לישה חמור משאינו מקום לישה ובאמת כך הוא פירוש הגאונים וכן מוכח בגמרא מדברי רב נחמן אמר שמואל ודברי עולא שאמר כשני חצאי זיתים וחוט של בצק ביניהם וכו' ופירוש עולא לא אמרו אלא בעריבה דבעינן ניטלין בחוט. אבל בבית אע"ג דאין ניטלין חייב לבער זימנין דמכנשי ונפלי אהדדי והא הכא בית ודאי אינו מקום לישה ואינו עשוי לחזק ועריבה דומיא דבית ואמרינן דחצאי זיתים חלוקים אינו חייב לבער. וזאת תשובה על פי' הצרפתי שפי' מקום לישה הוא מקום שעשוי לחזק ושלא במקום לישה הוא מקום שאינו ראוי לחזק. ועל דרך זה הפירוש נמצא שלא מקום לישה חמור ממקום לישה. וכבר נתבאר מדברי רב נחמן ועולא שאינו כן. אלא כפי' הרב בן גיאות ופירוש הגאונים ז"ל. מ"מ דברי הרב סותרים זה את זה שכתב בשלא במקום לישה כזית ועשוי לחזק אינו חייב לבער. והיינו כר"ש בן אלעזר בכופת שאור שאינו מקום לישה ועשוי לחזק. ואח"כ כתב כדברי ת"ק הפת שעפשה ונפסלה מאוכל אדם בין שמקויימת לאכילה בין שאינה מקויימת לאכילה חייב לבער והיינו כת"ק וכן כתב בכופת שאור שיחדה לישיבה טח בפניה טיט בטלה. והיינו כת"ק. ברם נראין דברי הרי"ף ז"ל שפסק כלישנא בתרא דרב יהודה אמר שמואל ולא חשש לאוקימתא דאביי בתרתי מתניאתא דההיא אליבא דרבי שמעון בן אלעזר היא ולית הלכתא כוותיה ואין לנו לתפוס קצת דברי מי שנדחו דבריו בשביל סוגיא. ועוד דאביי לא אהדר אלא לתרוצי מתניאתא אבל לישני דרב יהודה פליגי אהדדי כעין כל תרי לישני דאמוראי ונקטינן מינייהו כלישנא בתרא וכת"ק דר"ש בן אלעזר ואפסיקא הלכתא כוותיה הלכך כזית אפילו עשוי לחזק ואפילו שלא במקום לישה דומיא דכופת שאור שייחדה לישיבה חייב לבער אבל פחות מכזית ועשוי לחזק אפילו במקום לישה אינו חייב לבער ואם אינו עשוי לחזק והוא במקום לישה חייב לבער. אבל שלא במקום לישה אינו חייב לבער שהרי שני חצאי זיתים בבית אינו מקום לישה ואינו עשוי לחזק וטעמא דזימנין דמכנשי אהדדי והוא כזית חייב לבער הא לא מכנש אינו חייב לבער. ובזה קצר הרב ז"ל אבל הוא האמת והישר: