כתוב שם ברכות ב.

א] והיכי אפשר וכו'. א"א חלק להם ר' שמעון משמיה דנפשיה בדיעבד ולר"ש משמיה דרבי' במקום אונס כמו שמפורש בגמרא והכל יודעין שיש מחלוקת ביניהם ולא כמו שסובר זה החכם דלענין ק"ש של שחרית תרוייהו מודו דזמנה מן המובחר כותיקין ומפני התפלה כמו שכתבנו ולכ"ע כדי שיכיר בין תכלת ללבן לכתחלה ובדיעבד אחר עה"ש מיד וכ"ש מאונס אבל יש מחלוקות ביניהם בק"ש של ערבית דלר"ש משמיה דנפשיה אם קרא אחר עה"ש מיד לא יצא ולר"ש משמיה דרביה יצא עם כנץ החמה בדיעבד ואפילו שלא מאונס מיהו אנן לא תפסי' מינה אלא מן האונס וזה שאמר הרב תרווייהו הלכתא נינהו האי כדוכתיה והאי כדוכתיה וזה שהקשה עליו הלא נראה מה שאמר ריב"ל כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק ואין שעת הדחק בכ"מ אלא אונס ולא פשיעה: ומה שאמר מנין לנו לבטל ממנו ק"ש אע"פ ששהה אותו במזיד זה אינו ומי אמר לבטל ממנו והלא שנון הוא ועוד שלא הפסיד בברכות אבל יקרא ויברך לפניה ולאחריה ויתפלל אם לא התפלל אלא שלא יצא ידי ק"ש * צ"ל אלו לא הם דברי אמת: והגאונים הסכימו עליהם ולא שלשת השיעורין שתקן זה בהנץ החמה והם כעור מן אדרי קיט שלא הוזכרו בגמ' אלא לותיקין ומשום תפלה. ועוד כי אפי' לותיקין עצמן קודם הנץ החמה היו קורין כדי שישלימו אותה וברכותיה בהנץ החמה ויתפללו ביום היינו אחר הנה"ח מיד כדכתיב עם שמש ואל יקשה עליך על ר"ש משום ר"ע כיון דמודה דזמן ק"ש של שחרית קודם הנץ החמה נמי משכחת לה ומ"ט אמר אחד קודם הנץ החמה ואחד לאחר הנץ החמה תרוייהו קודם הנץ החמה נמי משכחת לה של שחרית ושל ערבית לא היא דלא דמי להדדי דכאי דיעבד והאי לכתחלה של לילה בדיעבד ונקרא פושע ושל יום אפילו לכתחלה והיינו כמצותה אבל השתא דאמר אחר הנץ החמה הך נמי לאו כמצותה היא מפני שהיא מאוחרת כדפרישנא: