כתוב שם ביצה י

א] מחתכין את הנבלה וכו' עד לדחות בכל אלו. א"א כל תמיהותיו של זה הבל המה כי מפני הקושיא שהקשה אביי לא נדחו דברי ר"י הגלילי שסתם משנתינו כדבריו ושמא רבי יוסי הגלילי לא אסר אלא מלאכה אבל טלטול לא אסר ואביי הוא שסבר שאף הטלטול אסר. ורב יוסף לטעותו של אביי מתרץ א"נ לא על הטלטול בלבד הקשה אביי אלא על הקבוץ שהיו אוספים אותם יחד ומוליכים אותם לכוכיא במקום שהבהמות אוכלים שם שהיה בזה כעין מעמר ומוציא לרשות הרבים והם אינם אלא מאכל בהמה ושאני דלא חזו נמי לצורך אדם. ובשבת ודאי לא מפיק להו ולא מטלטל להו באסיפה אלא אגב רפתא. אלא אי קשיא לי הא קשיא לי מאי דפסק הרב ז"ל כר' יוסי הגלילי והא סוגיין כרבי עקיבא דאמרינן בפרק קמא בענין אפרוח שנולד ביום טוב דאקשו ליה רב כהנא ורב אסי וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה ביום טוב ושתיק רב ואמר רבא ואיתימא רב יוסף מ"ט שתיק רב לימא להו הואיל ומוכן אגב אמו לכלבים אלמא פשיטא להו מילתא שמותר לשוחטה לכלבים והיינו כרבי עקיבא. אי נמי מעשה דרבי שמעון התימני דעבד כרבי עקיבא ומעשה רב: