כתוב שם ביצה י.

א] ההוא גברא וכו' עד אינו תנאי. א"א מי שאמר זה לא אמר כלום והנה ר"ל שאם אמר זה האיש תנו לפלוני מאתים זוז אם ישא את בתי כיון שהמעשה קודם לתנאי יטול המאתים ולא ישא הבת עתה אגלה לך הסוד הנעלם מבני אדם שהראשונים לא פירשוהו כי כל מה שאמרו חכמים בתנאי כפול ותנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ותנאי ומעשה בדבר אחד כדאיתנהו במי שאחזו קורדיקוס ומעשה דאפשר לקיומיה ע"י שליח כדאיתא בכתובות בענין חליצה מוטעת. כל אלה לא נאמרו אלא כשהמעשה נעשה מיד כעין נתינת גט וחליצת יבם שאין התנאי מבטל המעשה למפרע אא"כ נעשה תנאי בראוי ובחוזק כעין תנאי ב"ג וב"ר שהיו מבקשין ממשה שיתן להם בנחלתם מיד ועל כן הוצרך משה לכפול התנאים שאם לא יקיימו אותם התנאים יטלו אותה הנחלה מידם. וכן דקדק בתנאי קודם למעשה שהוא חוזק התנאי ובהן קודם ללאו הואיל והמעשה נעשה מיד אם קודם הלאו אין בו כח לעקור המעשה וכן בתנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחר שכיון שהמעשה נעשה מיד איך יתנה עליו מגופו לסתרו כגון על מנת שתחזירי לי את הנייר. ואע"ג דמסקנא דההיא מטעמא אחרינא אסיקנא מ"מ ילפינן מינה למלתא אחרינא היכא דליכא ע"מ אלא באם דלא הוי תנאי מעתה כל התנאים שבעולם שהן באים לעקור המעשה כגון נתינת הגט לידה או קדושין וחליצת היבם שנעשו מיד וכן בנתינת ממון שהוא נתן מיד אם אמר אדם לחבירו הילך מנה זה ויהיה שלך אם לא באתי מכאן ועד יום פלוני אם לא כפל תנאו או לא דקדק בעניני התנאים אינו תנאי גם י"ל עוד מתנה זו שאינה כחליצה ולא כנתינת הגט וכקדושין לפי שאלו נתינתן היא עשייתן. אבל מסירת המנה לידו של זה כיון שעל תנאי מסר אינו אלא פקדון בעלמא וכל היכא דאיתא ברשותיה דמאריה איתא. וא"ת תנאי ב"ג וב"ר נמי הכי הוא הא לא דמי דאינהו זכייה הוו ליה בגוויה ובתורת נחלה נחיתו לה ובחליפין היתה ובירידתן לנחלה נגמרה עשייתן וכן נ"ל בדרך היושר. מ"מ אין ספק בדבר שלא נעשה בו שום מעשה כגון זה שאמר תנו לפלוני מאתים זוז אם יקח בתי לית דין ולית דיין שאם לא יקח לא יטול והוא האמת ומעשה דההוא גברא במסכת יו"ט אם אמר באם אין בו ספק שלא יטול אם לא יקח הבת אבל הטעם כמו שפירש הרב ז"ל ואין לזוז ממנו: