קרני רא"ם צד

ואח"ך חילק מהו. לא עשה ולא כלום חילק ואח"ך יבם מהו. לא עשה ולא כלום מתקיף לה רב ששת יבם ואח"ך חילק לא עשה ולא כלום חילק ואח"ך יבם מבעיא שני מעשים הוו כי אתא רבין אמר ר"ל בין יבם ואח"ך חילק בין חילק ואח"ך יבם לא עשה ולא כלום והלכתא לא עשה ולא כלום ע"ך כל דברי הגמרא הצריך וכתב רש"י בד"ה הכא לאו בידו לחלקם לו מעכשיו ולהקנותם לו אם ירצה הלכך כי אמר ליה לכשאכנום זכי מעכשיו לאו מידי הוא דקי"ל כרב יוסף כדקבעינן הלכתא כוותיה לקמן בשמעתין ואפילו אית לן יבם ואח"ך חלק מה שעשה עשוי השתא מיהא לאו בידו מ"ך ולכאורה יש לפרש בכוונת רש"י דכוונתו לומר דכאן לא מיקרי בידו חדא משום דקי"ל כרב יוסף דלאו זביניה זביני הואל ותקנת חכמים היא שיהיו אחראין לכתובת' ועור הוסיף לומר ואפילר אית לן וכו' כוונתו לומר ואפילו אי לא הוה קי"ל כרב יוסף אלא כאביי דפליג עליה לעיל וכמו באמת דמספיקא ליה לתלמודא אח"ך בבעו מניה דעולא יבם ואח"ך חילק מהו וכו' דודאי מוכרחים לומר דהמבאי מספיקא ליה הלכה כמאן אי כרב יוסף או כאביי דאי הוה קי"ל כרב יוסף לא הוה מבעיא ליה אפילו יבם ואח"ך חילק אלא ודאי בהאי ס"ד לא ידע אי הלכה כר"י או לא לכך רש"י כוון לפרש כאן מאי דאמר מר בר רב אשי הכא אין בידו הוא מוסכם באמת דאין בידו הן מצד דקי"ל כרב יוסף ואפילו את"ל דלא קי"ל כרב יוסף עכ"פ בכאן אין בידו הוא הואל ועדיין לא כנס זהו הנראה לכאורה בכוונת רש"י: אלא דעפ"י פירוש זה מצאה הקפידה לנוח דלמה ליה לרש"י להרכיב הדבר אתרי רכשי דלאו בידו הוא משום דרב יוסף או משום אפילו אית לן יבם וכו' הוה די ליה לפרש דלאו בידו משום דמדיין לא כנס כדפירש בסוף דבריו ומה גם היאך יוצדק לפרש דכיונת התלמוד לומר לאו בידו משום דרב יוסף והרי תלמודא קרי בחיל דלא דמי למשיך וקני וכו' הואל והוא בידו ש"מ מה דאמר כאן אין בידו הוא משום דעדין לא כנס לא זכה. זאת ועוד אחרת הואיל וקא חזינן בבעו מניה דעולא יבם ואח"ך וכו' מיכרחים לומר דאותם מבעים לא ידעו אי הלכה כרב יוסף או לא כדאמרן ובעייא זו הביאה תלמודא אחר מימרת מר בר רב אשי מי הביאו לרש"י לפרש במאי דאמר מר בר רב אשי הכא אין בידו היינו הואל וקבעינן הלכה כרב יוסף הרי יכולים לומר דגם מר בר רב אשי מספיקא ליה. אכן פשיטה ליה בנדון דמתא מחסייא דלא מהני הואל ועדיין לא זכה קרוי אין בידו זהו מה שנראה לדקדק על פירוש זה בדברי רש"י: ואחר החיפוש ראיתי אור יקרות להרב פח"ד יצח"ק לימברוזו זלה"ה שבמתק דבריו פירש לדברי רש"י ז"ל וז"ל בחידושיו רש"י בד"ה הכא לאו בידו וכו' ואפילו אית לן יבם וכו' עכ"ל הוקשה לו דלמה לי טעמא דלאו בידו דר"ל לאו בידו השתא ת"ל דאפילו יבם ואח"ך חילק אסיקנא דלא עשה ולא כלום לכך כתב דה"ק דאפילו יבם וכו' משום דמספיקא ליה דדילמא דוקא בחילק ואח"ך יבם הוא דלא פשה ולא כלים אבל ביבם ואח"ך חילק לא ואפפ"ג דכבר כתב רש"י דקי"ל כרב יוסף כדקבעינן הלכה כוותיה לקמן וכו' וא"ך כיון דאסיק אדעתיה מסקנא דלקמן אכתי קשה למה הוצרך לטעמא דלאו בידו לא קשה מידי דמ"ש רש"י כדאסיקנא לקמן לסימנא בעלמא נקטיה אבל מר בר רב אשי לא אסיק אדעתיה מאי דמסיק לקמן עכ"ל וא"ך נחה דעתינו בדברי רש"י: אידך שיהיה עכשיו שנתחוורו כשמלה דברי תלמודא ורש"י נבוא אל המכוון העולה מן התלמוד הוא דקי"ל כרב יוסף דאפילו יבם ואח"ך חילק לא עשה ולא כלים אבל בחילק ואח"ך יבם אפילו אי לא הוה קי"ל כרב יוסף ודאי לא מהני אפילו אי הוה כתיב ליה מעכשיו ולכשאכנוס הואל ואין בידו וכדאמר מר בר רב אשי: אצא דלפי אוקמתא זו נבוא לקושיא המורגשה לעיל דפ"א דשם הביא ההיא דפומבדיתא והביא עלה אמר רב יוסף כיון דאמור רבנן לא יבין וכו' ואביי פליג עליו שם יש להקשות דלמה לא מצא התלמוד לומר שם דאותו מעשה דפומבדיתא בסל הוא כי אם מטעם דאמר רב יוסף לא הוה וביניה וכו' הרי תפוק לך דבטל הוא מכח מה שנתן לאחיו דבר שאינו בידו דעדיין לא יבם ולא זכה עדיין וגם מיחזי שם דאביי דפליג על רב יוסף יפליג גם על מעשה דפומבדי' ולפי האמת זה לא יתכן הואל ועדיין לא זכה הוי מוכר דשאב"ר דלא עשה ולא עשה כלום וכמו שמיסכם הדבר סמ"ש מר בר רב אשי על ההוא עובדא דמתא מחסייא וההוא עובדא דמתא מחסייא הוא עדיף מעובדא דפומבדיתא שהרי בעובדא דמתא מחסייא תקן שם מעשיו לכתוב מעכשיו ועכ"ז אמר מר בר"א לא עשה ולא כלום מכ"ש במעשה דפומב': ארא דקושייא זו אינה מן החדש והיא מה שנרגש הר"ן על דברי רש"י שפירש דמעשה דפומב' הוי כמכר יעו"ש והוצרך הר"ן לפרש דההיא דפומבדיתא שני אחים מיירי ומה שחילק איש לאחיו היינו סלוק ולא מכר יעו"ש אבל מכר לא יתכן הואל והוא דבר שאב"ר אין מעשיו כלום יעו"ש: ומעתה נעמוד על הבאר לפרש בעיית התלמוד דבעי יבם ואח"ך חילק חילק ואח"ך יבם מהו דלנו יש לב לדעת כיצד היא כוונת המבעי דבעי בסתמא דבשלמא במאי דבעי יבם ואח"ך חילק לא איכפת לן ודאי בכל מין יבם קא מיירי בין יבם המרובה באחין או אין מלבדו בין בין תבעי לך דהואל וכבר ובם הוא הזוכה לפמוד במקום אחיו וזכה בנכסים למכור ולסתור אך בעייתו היא הואל ורבותינו פשו תקנה שנכסי בעלה אחראין וכו' אם כבר יבם וחילק מהו הדין אי אמרינן הלכה כר"י או כאביי אך במה שבעי אח"ך חילק ואח"ך יבם מהו כיצד מוקודנן לה אם כוונתו למבעי בחילק ואח"ך יבם היא אפילו יבם שיש לו אחים קא בעי הרי תקשה לך בלאו דרב יוסף אין חלוקו חלוק הואל ויש לו אחים מצד הדין ענשו לא עשה ולא כלום הואל ועדיין לא וכה דהוי דבר שאב"ר ואל תשבני דמאי דבעי רבא חילק ואח"ך וכו' פירושה הוא כמו שפירש הר"ן לההיא דפומבדיתא דהיינו סלק וכו' דזה הוא דוחק לומר דלא בפי הכא אלא חילק דהיינו סלק ולא מכר והאמת לפי פשט הלשון נראה דמאי דאמר חילק ואח"ך יבם הוא מיירי בין סלק כמ"ש הר"ן בין מכר דמלת חלק משמשת בין על המכר בין על הסלוק