קרני רא"ם צג

דבעינן שלא ישנה ממנהג המדינה אבל אם יראה איזה דבר של סחורה שיש בו ריוח ניכר פורח ועולה נגדו והלך ועשאו מה שינוי עשה הרי כל עיקר השותפות לא עשאוה אלא לתועלת הריוח וכשראה סחורה שאין דרך בני אדם להסתחרר בה והוא ראה וידע שיש בה ריוח למה לא יקנה אותה ומה שינוי יש בזה בודאי אין כאן שום שינוי ובאופן זה הם דברי. הרא"ש ז"ל לדעת הרה"ג יעבי"ץ ז"ל וזה מדוקדק מסוף דבריו שכתב זל"ה והכא בנדו"ד אם יראה בעיני דוד שקניית גנות ימשך מהם תועלת השותפ' במדת תשלומי כפל מרובה ואח"ך גרם החטא והפסיד וכו' הרי לך דלא דבר הרב אלא במקום תועלת הניכר לעין דזה ודאי לא היי שינוי אבל בנדו"ד שאין תועלתו ניכרת ולא קנה אלא מספק אולי ואולי יהיה בו תועלת בזה ודאי הדין כמ"ש הרמב"ם דאין יכול להסתחרר אלא במה שנהגו וקם דינא בנדו"ד דאין לך משנה יותר מזה דהלך לאצור בזמן שבני אדם מוכרים מה שלא היה לעולמים אדרבא מזיק יתקרי: גם במה שבנה החצר והפסיד במכירתה אין זו צריכה לפנים דמעולם לא נכנס הבנין בשום עסק מסחר דידוע לכל באי עולם דמי שבונה ומוכר לפחות ינכה רביע מהוצאותיו והבונה ומשכיר אינו מרויח מן השכירות אפילו מחצה ממה שמרויח האדם בנותן מעות בהכשר ופשוט וצוי"ם וימ"ן הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן ל"ב תשובה לעי"ת מקאנאס יע"א להרב המופלא מוהר"ר יעקב בירדוגו הי"ו השאלה היתה על ענין יבם שהגבה ליבמתו הקרקע שהניח המנו"ח בעלה הראשון בכתובתה קודם היבום ואח"ך התנה עמה שתכניסם לו בתורת נכ"מ ואח"ך יבם אותה מהו הדין אם אותה גבייה שהגבה לה קודם היבום מהנייא או לאו ע"ך: הן היום כל טוב ראתה עינינו מ"ש חו"ר מקנאס יע"א בענין מה שזיכה היבם ליבמתו קודם היבום ורבנן מארי אתרא אנשי שם שם אתגורי אתגור הללו מיימינים והללו משמיאלים ונדרשנו אנן בשפלינו זכר לנו ושדר מר ברישא הרב המ' ר"מ ור"מ יעקב בחיר שבאבות אב"ד הצידק י"ץ לחוות דעתינו הקלה כמות שהיא ולפי חוסר ידיעתינו הכרנו בערכינו פחות שבערכין ועלה בדעתינו לאחוז פלך השתיקה ומה לנו להכניס עצמנו בסלע המחלוקת ומה גם שידיעתינו אינה מכרעת ודין גרמא דעצירא"ה ועכב היתה עד היום הזה אך הואל והרב אביר יעקב הפציר בנו בכתבי ידה"ק עלה שניות מדברי סופרים מוכרחים לקיים אין מסרבין לגדול ובפרט דמיוסד מן הגמרא ומן הפוסקים קמאי ובתראי דחובה עלינו להפך בזכות ת"ח על כן מוכרחים לעשות רצון צדיק ולחוות דעתינו כפי מה שהורונו מן השמים במה שהשיגה ידינו יד כהה במהרה ולא להרבות הבאת דברי הפוסקים אך הואל וראינו שדין זה יסודו בנוי ע"פ פסק הש"ע אהע"ז סקס"ח ס"ג ועל מ"ש עליו הרב"ש בדברים הצ"ע הן במ"ש בדבריו וז"ל וא"ל שם הטעם משום דאין בידו למכור דעדין לא זכה בהם וכו' דדבריו אלו קשים ההבנה גם במ"ש א"ך קשה וכו' וכשמחלק קודם היבום אפשר דיש תקנה דהא יכול לכתוב כתובה ע"ן וכו' גם כאן קשה לפי דבריו גם כאן הרי עדיין לא זכה ומה הועיל התיקון סו"ס הואל ולא יבם עדיין לא זכה ומה תקן ודו"ק גם מ"ש ומיהו בש"ע וכו' מיחזי דאין לה שחר דהואל ונסתר דין זה מהש"ס כיצד יתקיימו דברי הש"ע הואל ולפי דבריו מהש"ס לא משמע כן ואם כוונתו לומר ומיהו מהש"ע לא משמע כן ודברי הש"ע מוסתרים הם הואל והם הפך הש"ס א"ך היינו דבריו הראשונים ומה חזר עוד לכפול הדברים. גם לפי פירוש זה לא אתי שפיר מה שסיים וכן משמע מהרמב"ם וכו' דלשון זה מורה שבא אדרבא ליסד דברי הש"ע דכן משמע מהרמב"ם כל זה נראה לע"ד לדקדק בדברי הרב והגם שעלה בדעתי לפרשו בדרכים שוים כל הדרכים עלו בחזקת סכנה גם לרבות מה שפירש בו הרה"ג המלאך רב גובריה זיע"א לא מלבד דפירושו נראה דחוק ואינו עולה יפה לפי דקדוק דברי הרב"ש שכתב וז"ל לפי מ"ש בסמוך דאינו יכול למכור קודם היבום היינו דוקא כשאינו רוצה לכתוב לה כתובה ע"ן וכו' משמע לפי דברי הרב"ש דברוצה לכתוב יכול למכור קודם היבום ואם באנו לפרשו כפי פירושו דפירש בו דס"ל דבכתב קודם היבום יכול למכור אח"ך אחר היבום צריכים להגיה הלשון או לעשות בו פירושים דחוקים ומה גם דהר"ב זלה"ה עצמו הנה דרכו נסתרה והוקשה לו פירוש דבריו והניחו בתימה על כן בדעתינו בעיני אלהים אם יישר. ובעיני רבנן אם יכשר. לפרשו כפי מה שנלע"ד והגם אם יראה בעיני הקורא שהוא דוחק מאיזה טעם שיהיה עכ"פ כי טוב הוא לפרשו מלהניח דברי הגאון ז"ל בתימה אך כדי לברר הדין בנדו"ד ע"פ הש"ס בלי שום פקפוק ויבואו דברי הרב"ש ג"ך מוסכמים עם דברי הש"ע לענין הדין בנדו"ד מיהת שמכר שמכר היבם הזה בטל הוא כמו שהוא מוסכם מהש"ס מוכרחים אנחנו לבוא במאריך טרח'א קצת וכדי להרחיב הדברים צריכים להביא מאי דאתמר בגמרה ולדקדק בה איזה דקדוקים ובזה אם יראה בעיני רבנן נבוא לכוונת דברי הרב"ש וגם יעלה דבנדו"ד לא פלגן בהדייהו הרב"ש עם הש"ע על כן אל יאשמנו כל קורא מקרא וישקינו ממי הסלו'ח על מה שטרחנו להביא כל מ"ש על הלוח: איתא בכתובות דפ"א ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בפומבדיתא בעי אחוה למפסלה בגיטא א"ל מאי דעתיך משום נכסי אנא בנכסי פליגנא לך אמר רב יוסף כיון דאמור רבנן לא ליזבין אפע"ג דזבין לא הוי זביניה זביני דתני' וכו' ובדף פ"ב נמי איתא ההוא גברא דנפלה ליה יבמה במתא מחסייא בעא אחוה למפסלה א"ל מאי דעתיך משום נכסי אנא בנכסי פליגנא לך וכו' אמר מר בר רב אשי אע"ג דכי אתא רב דימי אמר רב יוחנן האומר לחבירו לך משוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך אלא לאתר שלשים יום קנה. התם בידו הכא לאו בידו בעו מניה דעולא יבם