קרני רא"ם עד

סקצ"ה בהגהו"ט סקי"ב שכן כתב בפשיטות וכן ראיתי להרב מוהריב"ו זלה"ה בלקוטיו שכתב בפשיטות דבמקום הצריך מלת מעכשיו מלת בקש"מ לא מהני ע"ע וא"ך ע"פ פסק הרבנים האלה יכול השוכר שבא לחזור משכירותו יכול לומר קי"ל וצוי"ם וימ"ן הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן כ"ד נשאלתי שאלה. חכם אחד היה נושא ונותן למצוא טרף לביתו ולכלכל שבתו והיה עשיר אחד מחזיק בידו ומלוה לו סך מה וכותב עליו שטר חוב עד אשר יפרענו לאט לאט והחכם איידי דביני ביני מתעסק באותם מעות כך דרכו כפעם בפעם. עד אשר לבסוף אותו חכם לא הצליח במעשיו וכלה קרנא והוצרך החכם לבטל מעסקו ולחזור על למודו ויהי היום מדי דברו אותו החכם עם חכם אחר היה מתאונן ואומר לא יש לי צער יותר כי אם בשביל פלוני העשיר שהחזיק בידי ולא נשאר מאומה בידי ממה לפרוע לו עברו ימים נודווגו אותו העשיר המחזיק עם אותו החכם שהיה מתאונן לו החכם הנחזק ואזי שאל העשיר את אותו החכם ואמר לו שמעתי שהח' פלוני בטל העסק וחזר על למודו אזי אותו הח' ענה ואמר אמת הדבר אכן יש לו צער גדול הואל ולא נמצא בידו ממה לשלם לך מה שאתה נושה בו וענה העשיר אל יהיה לו צער הרי הוא החוב מחול לו ובאותה שעה הלך החכם וסיפר לחבירו שאל ידאג על הדבר יותר כי כן דבר העשיר וזה תשובתו ויהי ברבות הימים אותו עשיר הלך לב"ע ואתרמי שבא אותו שטר שהיה כותב העשיר על הח' בא לידו של אדם אחד שאינו מיורשי העשיר וכשבא לידו בא אל הח' ואמר לו. מצאתי בשטרותיו של פלוני שטר אחד שהוא נושה בך סך מה ואזי הח' ספר לו כל האמור לעיל ואז אותו אדם האמין להח' על מה שאמר לו שכבר הוגד ממגידי אמת שהעשיר בפה מלא דבר שהוא מחול ומותר לו ואז תפס אותו אדם השטר וקרעו קרע בדי"ץ ועל זה שאל הח' הנחזק דהואל וזה האדם שקרע אינו יורש של העשיר חשש על עצמו האם יש לסמוך על אותה מחילה וישתוק ואל ידבר בדבר עוד או לא יסמוך על דברי אותו העד שהוא הח' שספר לו שהעשיר מחל לו וחייב לשלם בדין ואת"ל דבדין פטור יש לחקור אם פטור גם מלצאת ידי שמים יומ"ץ: תשובה לזה. הנה מצאנו בדין המחילה דאפילו מחילה בפה לחוד מהנייה ופסקה מר"ן הקדוש בחומ"ש שי"ב ס"ח וז"ל מחילה אינה צריכה קנין עכ"ל וא"ך אלו לא היתה הלואה זאת בשטר אלא בע"פ לית דין ולית דיין דמחילה הויא אכן הואל והלואה זאת היתה בשטר מצאנו ראינו שיש בזה מחלוקת הפוסקים ומצינו להסמ"ע בסי"ב ס"ק כ"א כתב דמחילה א"ץ קנין דוקא במקום דלא נקיט שטרא הויא מחילה יעו"ש והוא הפך דברי מור"ם ז"ל בס' רמ"א דשם כתב וז"ל וי"א אפילו עדיין המלוה נקיט שטרא מחילתו מחילה יעו"ש והנה לכשאני לעצמי הייתי אומר דהסמ"ע כתב זה אליבא דמר"ן דסתם דבריו אפשר ס"ל כסברת רבינו ישעיה שהביא הטו"ר בפירוש דבמקום דתפיס המלוה עדיין השטר לא מהני מחילה לא כן מור"ם בס' רמ"א שהביא שם סברת י"א פליג על דברי מר"ן ופסק כסברת המרדכ"י ז"ל שהביא שם בהד"מ ומשום הכי כתבה שם בשם י"א לרמוז דפליג על מר"ן: אלא דראיתי להש"ך בסי"ב סקי"ז דתמה על דברי הסמ"ע אלו שהם הפך מור"ם בס' רמ"א ולפי דברינו זה מאי קא מתמה הרי הסמ"ע נקט דבריו אליבא דמר"ן ומור"ם ז"ל חולק שם כדאמרן אלא ודאי דהש"ך ס"ל דהואל ומר"ן לא גלה דעתו לא בס' זה ולא בסרמ"א פשוט דבשטת מור"ם אזיל ולכך לא חלק בדבריו ומאי דכתב מור"ם דבריו בס' רמ"א בשם י"א לאו לחלוק נתכוון אלא כדבעינן למימר לקמן בס"ד וא"ך לפי זה הרי הרב הש"ך פליג על הסמ"ע וס"ל דדעת מר"ן היא המלוה עדיין שטרו בידו הוי מחילה וכן ראיתי להטו"ז שתמה על הסמ"ע ופסק כסברת מור"ם וכן ראיתי במאמ"ר קדישי"ן יעו"ש וכן ראיתי לה"ר דמש"ק אליעזר שתמה גם הוא על הסמ"ע ופסק כסברת מור"ם ודעדיפא מזה ראיתי הוכחת הרב"ש והרחל"ם באהע"ז סק"ה שהוכיחו מדברי מר"ן עצמו דאפילו נקיט שטרא בידיה הויא מחילה ממה שפסק בס' הנז' ס"ה יעו"ש בדין המוחלת בכתובתה א"ץ קנין יעו"ש בהרב ב"ש והחל"ם סקי"ב. נקטינן מכל הני חבל נביאים דהסמ"ע בסברה ואת דרבינו ישעיה יחידאה הוא אליבא דמר"ן: והגם דמור"ם בס' רמ"א לא כתב דבריו אלא בשם י"א משום שנתכוון לחלוק כתב כן. אלא דמור"ם אמרה בשם י"א הואל ואותה סברא יחידאה היא של המרדכי לחוד כתב בשם י"א והגם דמצינו לרבינו הטו"ר בס' זה שכתב סברת רבינו ישעיה דס"ל דאם המלוה עדיין השטר בידו לא מהני מחילה וכו' וסיים על זה וא"א הרא"ש לא חליק וכו' יעו"ש וא"ך משמע דהרא"ש ס"ל כסברת המרדכי ולאו יחידאה היא הרי מצינו להרב בנ"י חי"י ז"ל שכתב משם הרב דרכ"י נוע"ם דמה שכתב הטו"ר א"א ז"ל לא חליק לאו למימרא דהרא"ש פליג על רבינו ישעיה זלה"ה אלא כוונתו לומר לא חלק בדבריו והניחם סתומים יעו"ש וא"ך הואל ודברי רבינו הרא"ש ז"ל יכולים להתפריש דלא לחלוק על דברי רבינו הטו"ר בשם רבינו ישעיה הם אמורים א"ך לא ראה מור"ם ז"ל דין זה מפורש כי אם משם המרדכ"י וכמו שבא הדבר מפורש בד"מ בס' רמ"א דלא הזכיר שם כי אם סברת המרדכ"י ולא כינה אותה בשם הרא"ש ולכך כתבה בשם י"א וכדקי"ל בכל מקום שמר"ן ומור"ם מביאים סברא יחידאה מזכירים אותה בשם י"א עיין בסמ"ע בסי"ו סק"ב ובס' ל"ה סק"ט ובס' מ"ו סק"ד ובס' ת"ך סק"י ובש"ך סמ"ב סק"ך ובס' נ"ה סק"ה ובכמה מקומות וא"ך גם כאן מהאי טעמא נקטה בשם י"א ולא לחלוק נתכוון: שוב האיר ה' עיני וראיתי בס' כר"ח להרב מו"ד נר"ו בס' קי"ז שהביא מתשובת הרב יעבי"ץ שנשאל בנדו"ז וכתב הרב הנז' כדכתיבנא דמחילתו הויא מחילה ונסתייע ממה שהביאנו מאהע"ז ומההיא