קרני רא"ם עג

בריא אפילו יכתבנה בעודו שכ"מ דבריו קיימים ולא חלה עליהם כלל תקנת המגורשים זיע"א יעו"ש שהרחיב לשונו בדברים קשין כגדין נגד הסוברים דשכ"מ שנתן כדין בריא דצריך הוכחה יעו"ש ואני אומר דודאי אלו ראה הרב משי"ש זלה"ה דברי הרבנים הנז' לא היה פוסק כן ומה גם אפילו נניח שהדבר במחלוקת שנוי יכול שלמה המוחזק לומר קי"ל כתלת סבי דנהרדיעה שזכרנו ובפרט כבר מלתינו אמורה דנדו"ד ריח התקנה לא עדת עליה וקם דינא דהר"ש פטור אפילו מח"ס זהו משנלע"ד בטו"ב לאדר שנת התרנ"ח לפ"ג: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן כ"ג בא לפני שטר שכירות שכתוב בו בקש"מ וכו' מיד פלוני בכח הקוש"ח הנז' השכיר לו החצר לפלוני מיום ר"ח תשרי עד שנתיים ימים הי"ז יום ר"ח אלול ע"ך: נלע"ד דשטר שכירות זה כמאן דליתיה כמ"ש בס' קצ"ה ס"ה דק"ס שהקנה לו לסוף שלשים יום צריך לכתוב לו מעכשיו וכו' יעו"ש גם כאן היה צריך לומר שמעכשיו הקנה אותה לו מר"ח תשרי הב"ק: הן אמת דראיתי בספ' כר"ח ס"א ס"ג ששם כתוב וז"ל מצאתי כתוב בכתבי הקדוש רבינו יעבי"ץ זלה"ה וז"ל תיבת מעכשיו שאנו כותבים בתחלת השטר וסופו דהיינו שבתחילה כותבים הע"ע בקש"מ במדל"ב וכו' ובסופו כותבים נ"ה בקש"מ בדל"ב תועיל גם לאיזה פרטים וחלוקות שבאמצע השטר שלא נתבאר בהם מלת מעכשיו דאכולהו קאי מעכשיו וכך הוו דנים הרבנים מוהר"ר וידאל הצרפתי ומוהרמ"ח ומוהריב"ע זיע"א ע"ך וא"ך גם כאן הרי כתוב כאן בקש"מ תחלה והוי כאלו כתוב מעכשיו כסברת הרבנים הנז' והגם שדברי הרבנים הנז' נמצא כתוב שכותבים מתחילה בקש"מ ולבסוף ג"ך כותבים ונ"ה בקש"מ משמע דוקא אם היה כתוב תחלה וסוף הוא דדרשינן הכי אבל בכאן הגם בתחלת השטר כתוב בו הע"ע בקש"מ וכו' ובסוף השטר לא נמצא כתוב בו כי אם ונ"ה בק"ג וכו' ולא בקש"מ וא"ך הרי אין בקש"מ בסוף עכ"ז מטעם זה היה לנו לקיים השטר דעל דבר זה דלא נמצא בסוף כי אם בק"ג הרי יש שלשה תשובות בדבר חדא דהואל וכתב מלת בק"ג דהכוונה היא בקנין גמור בודאי קנין המועיל דהיינו קש"מ דכעין זה ראיתי בספרי הפוסקים דאם כתב והאמין הלוה למלוה נאמנות גמורה ראיתי להרב צרו"ר החיי"ם שכתב דהוי כאלו כתב עליו ועל יורשיו יעו"ש שכתב כן משם הרא"ש וכתב שכן הסכימו רבני המערב יעו"ש וכן ראיתי למוה"ר יוא"ל סי"א שפסק כן עוד ראיתי להרב גוא"ל בס' ע"א סק"ב משם מוהריב"ל ז"ל דאם כתב לו נאמנות גמורה הוי כאלו האמינו כשני עדים כשרים יעו"ש א"ך גם אני אביא בכאן דודאי קנין גמור הכוונה גמור לכל חלקיו דהיינו אופן המועיל דהיינו בקש"מ: ומה גם לע"ד נראה דעד כאן לא הצריכו הרבנים הנז' בקש"מ תחלה וסוף אלא על אם בוא יבוא בתוך השטר איזה פרטים הצריכים תיבת מעכשיו ויש להסתפק אם מלת בקש"מ דכתב תחלה קאי גם עליהם או לאי אזי יש להסתפק דדילמא לא קאי בקש"מ הראשונה כי אם אתחלת השטר ולא על מה שבא אחריו לכך הוצרכו להיות כתוב גם בסופו ונ"ה בקש"מ אבל בנדו"ד דכל עקר השטר לא כתוב בו שום דבר זולת בקש"מ שהשכיר לו מר"ח תשרי עד סוף שנתיים ימים ותו לא מידי וא"ך מוכרח לומר דבקש"מ הראשונה לחוד מהני דהרי היה מעכשיו דאם לא על השכירות הוה קאי אמאן קאי הרי לא יש כאן בשטר זה כי אם דבר זה: גם אין לומר דעד כאן לא אמרו הרבנים הנז' דאם היה כתוב בקש"מ מהני במקום מעכשיו אלא במקום דבא השטר סתום שנתחייב בו פלוני לפלוני באיזה דבר ואותו הדבר היה צריך להטיל בו תנאי מעכשיו אלא שהשטר בא סתום וחתום ולא ידעינן אם היה במעכשיו או לא. בזה הוא דאמרינן דתיבת בקש"מ מהני כאלו נכתב מעכשיו אבל בנדו"ד שכתוב בו בקש"מ שהשכיר לו החצר מר"ח תשרי וכו' הרי מפורש שלא היתה השכירות כי אם מר"ח ולא מהיום ואיך הואל ומן השטר אדרבה מוכרח דלא היתה לו אלא מר"ח תשרי הב"ק מה יתן ומה יוסף תיבת בקש"מ דזה אינו דגם כאן הכי יש לפרש כוונתו בקש"מ מעכשיו וכו' דהיינו שהקנה לו מע' מר"ח תשרי וכו' דהכוונה היא שהקנין הוא מעכשיו יחול על הזמן הבא דהיינו מר"ח תשרי עד סוף שנתיים ימים ובודאי דהכי צריך לפרשו דאל"ך אמאן קאי האי תיבת מעכשיו ודאי גם הרבנים הנז' בהכי דברו דאם אמור נאמר כמו שעלה על דעתינו דהרבנים לא דברו אלא אם בא הדבר סתום באיזה דבר הצריך מעכשיו ולא ידענו אם היה מעכשיו או לא א"ך אם בזה דברו לא היו צריכים הרבנים הנז' לומר דאם היה כתוב בקש"מ תחלה וסוף אפילו אם לא הוה כתוב אלא בקנין סתם תחלה או סוף הרי זה מהני וכמו שפסק מור"ם בס' קצ"ה ס"ה וז"ל ובסתם אמרינן דהוי כמעכשיו ובאופן המועיל דודאי בכדי לא הוה עביד ע"ך יעו"ש וא"ך הואל ומור"ם פסק דכל סתם קנין הוה מעכשיו לא הוצרכו אלא לכעין נדו"ד דהוה כדינא דמר"ן שם במי שהקנה לו לסוף שלושים יום דמצריך מר"ן ז"ל מעכשיו א"ך מדברי הרבנים הנז' יש לנו לומר דשטר שכירות זה חזק וקיים: אלא דראיתי דדין זה דדנו הרבנים הנז' במחלוקת הוא שנוי והילך מ"ש הרב משחא דרבותא סימן רמ"ב וז"ל וכיוצא בזה כתב הרב משא"ת מש"ה שאלה ה' דף כ"ב על צוואה שכתוב בה הוו עלי עדים וקנו ממני ק"ג מעכשיו וכתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח לנכדי הנערים וכו' נדרשנו לבקשתו ויתן יד וקנינו מיניה בקג"מ וכו' וכתב על הצוואה זאת ואין לרפאות שבר זה ממ"ש בשטר צוואה וקנינו מיניה בלשון מעכשיו וכו' בדותא היא דלהאי לישנא דמעכשיו דקאמרי סהדי מה יושיענו לדידיה דנותן עכ"ל הרי לפניך דאפילו אמר ליה כתבו בכל לשון אפילו הכי אם לא אמר בפירוש מעכשיו אינו מועיל ממ"ש הסופרים מדעתם וכן ראיתי להרב בנ"י חי"י