קרני רא"ם נב

גרסינן דתרי שבנא הוו צריך לכתוב שבנא בבי"ת ולצאת ידי ספק שלפי דברי התוספ' כותבים שבנא בכא"פ ולפי דברי המפרשים צריך לכתוב בבית מן הספק כותבין שני גטין והרב מהר"א קופינו נר"ו כתב לי שאין צריך שני גטין אלא בגט אחד סגי וכתב שבנא בבית משני טעמים הא' הוא דמ"ש מהר"י מינ"ץ שכותבין אב"י שלו"ם לפי מ"ש התוס' הוא דבר תמוה דהתוספ' שם לא עסקי אלא לעניין אם מסקינן בשמייהו או לא אבל אם אחד עבר על דברי חכמים וקרא לבנו שבנא בבי"ת וכן נקרא תמיד פשיטא דכותב שבנא: ועוד אפילו למהר"י מינ"ץ דאבשלו"ם כותב אב"י שלו"ם בשם שבנא יודה דאין צריך לכותבו בכא"פ אלא בבי"ת דבשלמא אבשלו"ם ואב"י שלו"ם שהענין אחד הוא אין קפידא בזה ובשביל דלא מסקי בשמייהו כותבין אב"י שלו"ם אבל משבנא לשכנא אין להם התיחסות זע"ז ואם נקרא שבנא בבי"ת וכותבים שכנ"א בכא"פ הוי שנוי וכו' עכל"ה הרי מדברי הר"א קופינו מפורש יוצא דשם זה של סוליקא פשוט דאין לנו לכתוב כי אם סוליק"א ולא מבעייא לפי דברי הראשונים שרצו לחלוק על דברי מהר"י מינ"ץ בין במלת שבנא בין במלת אבשלום וס"ל דלעולם כותבים כמו שקראו אביו דהתוספ' לא אמרו אלא אסור למיסק בשם אבשלום אבל מי שעבר אביו וקראו שבנא או אבשלום אין לשנות בגט ולעולם כותבים כמו שקראו אביו מכ"ש נלמוד לנדו"ד שהרי אפילו במקום שעקר השם הוא אב"י שלו"ם או שבנא עכ"ז אפילו עבר באיסור האב וקראו בשם האסור עכ"ז כותבים שם האסור. בשם סוליק"א דאין איסור בקריאת שם זה פשוט הגם אם יהיה שם העקרי הוא סול בודאי דאין לכתוב בגט כי אם סוליקא: ולא נצרכה אלא אפילו לפי מה שהוסיף עוד מהר"א קופינו בדבריו וכתב ז"ל ועוד אפילו נודה למהר"י מינ"ץ דאבשלום כותבים אב"י שלו"ם בשבנא אין לכתוב שכנא דבשלמא אבשלום ואב"י שלו"ם שהמובן הוא אחד אין קפידא בזה ובשביל דלא מסקי בשמייהו כותבין אב"י שלו"ם אבל משבנה לשכנא אין להם התייחסות זע"ז ואם נקרא שבנא וכתב שכנא הוי שנוי השם וכו' גם לפי דבריו אלה נראה פשוטו בפה מלא אמור יאמר דכותבין סוליק"א ולא מבעיא אם אמור נאמר דשם סול וסוליקא אין להם התיחסות זע"ז פשיטא דצריך לכתוב סוליקא כמו שבנא דאין לו התיחסות לשם שכנא דצריך לכתוב שבנא: אלא אפילו לפי האמת דסול וסוליקא התיחסות אחת להם שהרי בלשון ספאניול השמש הוא סול ומלת סוליקא הוא כמו שאומר על השמש שם קטנות כמו שאומרים בלשון ערבי שמיש"א עכ"ז אין לנו לומר דהדר דינייהו כמו אבשלו"ם ואב"י שלו"ם דכתב הרב הואל והתיחסות אחת להם כותבים שם אב"י שלו"ם שהוא שם העקרי וא"ך יכול הטועה לכאורה לטעות גם במלת סוליקא יכתוב שם העקרי שהוא סו"ל זה אינו דהא בפירוש כתב מהרא"ק הנז' ז"ל בזה"ל דבשלמא באבשלום ואב"י שלו"ם שהמובן אחד אין קפידא ובשביל דלא מסקן בשמייהו כותבים אב"י שלו"ם וכו' הרי לך דלא כתב כותבים אב"י שלו"ם אפילו יש לו התיחסות עם אבשלו"ם אלא משום דלא מסקי בשמייהו דאבשלום אבל בשם סוליקא דאין איסור בקריאתה אפילו יהיה התיחסות עם שם סול פשוט דכותבים שם סוליקא. מסקנא דמילתא אפילו למהר"י מינ"ץ ולדאזלי בשטתו דצריך לכתוב אב"י שלו"ם התם דוקא הוא דאמרו הכי הואל ויש איסור בשם אבשלום אבל בשם דליכא איסור בקריאתו פשוט דאסור לשנות: ולדידי חזי לי דכל שקלא וטרייא וספק זה לא הוצרכנו אותו אלא ללועזים היודעים דשם סול וסוליקא בסקרא אחת נסקרים דהתיחסות אחת להם בזה דנכנס הדבר בספק ועכ"ז לפי האמור הרי מבורר דכותבים סוליקא ע"פ האמור לעיל: אבל לגבי דידן בני מערבא שמעולם לא ידעו ולא שמעו דסול וסוליקא התיחסות אחת להם אלא תקוע בדעת הבריות דשם סוליקא לא שם סול הוא והעד על זה שהרי במקומינו יש בני אדם שיש להם שתי בנות וקרו לבנותיהם שם הגדולה סוליקא ושם הקטנה סו"ל כך עינינו רואות במקומינו א"ך מכאן הוכחה דלדידן בני מערבא אין אנו יודעין דשם סו"ל וסוליק"א אחד הוא דאי הוו ידעי. היש בעולם מי שקורא שני בניו בשם אחד אלא פשוט דלדעת בני מערבא שתי שמות נינהו ולכך לגבי דידן פשוט דצריך לכתוב סוליק"א ואם שינה פסול: שוב מצאתי הדבר מפורש בס' מהרח"פ ספר חיים ושלום דף קכ"ד ע"ד שכתב ז"ל שרה דמתקרייא שרות"ה כ"ך מוהר"ם מודעי ז"ל בסדר הגטין ס"א ומוה"ר בס' פא"ת י"ם דס"א ודס"ו בה"א לבסוף כיון דשם שרותה נגזר משם שרה בלאו הכי יש לכותבו בה"א לבסוף ולא באל"פ וכתבנו שרותה חסר אלף אחר השי"ן ולא חסר וא"ו אחר הרי"ש וזה פשוט וכן נהגו רבני מתא ז"ל וכן אנחנו נוהגים אחריהם ונ"ל דמסתמא כל שם שרותה הוא בשעת הלידה שרה לכן יש לכתוב שרה דמתקריא שרותה. ואולם אם בשעת הלידה קרו מתחילה שרותה והכי קורין לה כל העולם אין לכתוב כי אם שרותה לבד והוא ברור עכ"ל הרי מכאן באירה דשם סוליקא אפילו יהיה עקרו נגזר משם סול עכ"ז אם ביום הראשין קרו לה סוליק"א הכי כותבין בגט ותו לא מידי היום י"ב לחדש כסלו תרס"ד פה סאלי וציו"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט אחרי זאת כתב עוד אלי החכם השואל נר"ו וז"ל לפעד"ן שהדבר הזה נכנס בפלוגתא של הכרעת הרב"ש והרב טו"ז על מ"ש מור"ם בס' קכ"ט סל"א וז"ל אמנם בשם אשה שקורים רעכי"ל אין כותבין רק רחל שהוא השם העקרי וכל כיוצא בזה עכ"ל וכתב הרב"ש בס' השמות באות רי"ש וז"ל אם קורים אותה רעכ"יל כתב מור"ם שכותבין רחל דוקא ובלבו"ש כתב דמנהג הוא דכותב רק רעכ"יל וי"ל הרב רמ"א איירי כשידוע שם העריסה היה רחל אז כותבין שם רחל אבל אם אין שם העריסה כותבים רעכ"יל וכו' ולדינא נראה אם ידוע שם העריסה היא רעכ"יל כותבים רעכ"יל ואם כתב רחל פסול ואם שם העריסה הוא רחל וקורים רעכי'