קרני רא"ם תצט

שטר של יתומים גדולים שכתוב בו קרוב לשכר ורחוק מההפסד כשר עיין בצרור החיים דף צ"ט ועיין מה שכתבתי אני המלקט בספרי הק' פעמונ"י זה"ב סר"ץ דלענין הפירות אסור לקחתם ולא אמרו שהשטר כשר אלא לאפוקי דלא נימא שהשטר פסול: אם מותר האדם לעשות סיגורו לחבירו על סחורותיו וכו' או נימא יש חששת רבית עיין ש"ך ביור"ד דיני הרבית: ראובן שאמר לשמעון קנה סחורה פלונית מלוי ואני אקנה אותה ממך ואתן לך ריוח ותמתין לי הוי רבית עיין זכול"א חיור"ד אות רי"ש ועיין בתוש"י ס' ע"ג בח"ב יעו"ש: מקבל עסקה שהפסיד או לא הפסיד אלא שלא הרויח אם צריך ליטול שכר טורחו מן הקרן או לא עיין בס' קע"ז ביור"ד ס"ב ובש"ך סק"ט ובמר"ן ס"ד יבטו"ז סק"ט ובמר"ן שם סכ"ז וסכ"ח ובטו"ז שם ובלבוש סכ"ח יעו"ש: אות שי"ן ראובן שנתחייב הסת לשמעון ושמעון ג"ך נתחייב הסת לראובן ורצה כל אחד להפך שבועתו על חבירו יעמוד הדבר כן עד שיתרצו ואם לא נתרצו ישבעו שניהם עיין בס' ע"ב סכ"ח ועיין פת"ש סי' צ"ג שכתב דיגרילו ע"ך: אחד שתבע לשנים בטענת ודאי שיש לו מנה ביד אחד מהם ואיני יודע איזה הוא אין לו עליהם כי אם חר"ס כ"ך הרב מוהריב"ו זלה"ה ס' מ"ו יע"ש: דיין שיודע האמת ויודע שאם ישבע התובע או הנתבע ישבע לשקר יכול להפך השבועה צרור החיים דצ"ח: עד אחד ואינו יכול לישבע להכחישו דקיימא לן משואיל"ם דוקא כשאין לו מיגו דפרעתי או החזרתי אבל יש לו מיגו נאמן וישבע ויפסיד והטעם כיון שהוא וכו' עיין בצרור החיים דף צ"ח ע"ב: מי שנשבע על שטרות שיש לו שכל מה שיגבה יניח אותו על השטר ואח"ך נתחייב שבועה מה דינו עיין כרם תמר סק"ח: שותף שחלק עם חבירו והתנה עמו שישבע לו חייב לישבע לו בעת שירצה עיין טו"ז בס' ס"ט באותה שאלה: מי שנתחייב שבועה צריך לישבע בשם או בכנוי כמ"ש בס' פ"ז ולא כמו שמשביעים ואומרים חוק האד תורה כ"ך הטו"ז ביור"ד סו"ס רי"ב יע"ש ואם אחז הספר בידו יכול לישבע יעו"ש: מי שנשבע לפרוע לפלוני מאתיים ביום פלוני ובאותו יום של הזמן נאנס ולא נזדמן לו כי אם מנה אם חייב לתת המנה או אין צריך לתת לו אפילו המנה עיין במל"ם פ"ה מהל' שבועות הל"ך ואם היה הדבר בקנס אם חייב לשלם כל הקנס או לערך מה שלא בא לידי גבייה עיין טו"ז סע"ג ואם אדם תפס קנין שיעשה דבר פלוני ובאותו יום נאנס אם אמרינן מחויב יום מחר וכו' עיין בבאה"ט סכ"א סק"ב יעו"ש: מי שנתחייב שבועה דאורייתא ואמר שהוא חשוד הרי זה שכנגדו נשבע ונוטל והגם דאין אדם משים עצמו רשע הודאת בע"ד כמאה עדים דמי עיין תוספ' יו"ט פרק שביעי דשבועות משנה ד' ועיין מר"ן סי' צ"ב ס"ה ובס' משר"ר יעו"ש: הא דכתב הש"ך והסמ"ע בסי' ע"ב והש"ך ספ"ז סקס"א דמשויל"ם דאין עד המסייעו פוטר עיין להרב נחלת עזריאל בחדושיו למס' שבועות דדוקא אם הלוה מסופק כגון אומר חמשים ידענא וחמשים לא ידענא אבל בטוען ודאי לא יעו"ע דף ל"ב ע"ב: שליש שטר היוצא מתחת יד שליש ואין ידוע אם פרוע אם לאו עיין דינו בס' נ"ו ועיין בש"ך בס' ע"א סקז"ך דאם הלוה אומר השבע לי או החזר לי שטרי הדין עם הלוה ואם המלוה אומר השבע אתה יתפשרו יע"ש: שותף אם השותף אומר לחבירו בשעת חלוקה אכתוב עליך שאם יבוא דבר תקלה תשלים עמי הדין עמו עיין סו"ס צ"ג: ראובן ושמעון שנשתתפו וכל אחד הטיל סך קצוב והתנו אפילו מצב"ד ונתן עסקה לזולת ממנו לא הוי בכלל מצב"ד עיין סקע"ו סי"א ובכרם חמר סר"ה ובזכול"א: שותפין שעשו חשבון ונתפרדו ושוב שאל שותף אחד מחבירו איזה תביעות ממון מצד השותפות כיון דלא תבע בזמן טהרת החשבון נראה שמחל בני אהרן סק"ו ועיין זכול"א אות מי"ם בפסקת שותפין ועיין פחד יצחק אות עלילה ומשה"ר אות ח' ותוש"י סל"ג: כותל שבין שני השותפים שנפל יבנוהו בין שניהם אפילו יש לאחד פי שנים בחצר יעשו הכותל לחצאין דכיון שהוא לשמירה מפני הזק ראיה כל אחד צריך לסלק הזק ראייתו מי שיש לו חלק אחד כמי שיש לו שני חלקים קנ"ז ס"ג ומטעם זה נראה דגם בפתח החצר שפסק בס' קס"א ס"ג שגובין לפי הממון א"ך זה שיש לו שני חלקים והוא עני וזה יש לו חלק אחד והוא עשיר העשיר שיש לו חלק אחד יתן יותר כיון שהפתח לשמירת הממון היא עשוי אבל שני שותפים בחצר זה יש לו חלק אחד וזה שני חלקים וצריכין לחדת רצפת קרקע החצר שהתיקון הוא לצורך תשמיש החצר כל אחד יתן לפי חלקו אפע"פ שאותו שיש לו חלק אחד יש לו שני בתים קטנים באותו חלק ובעל שני חלקים יש לו שני בתים גדולים לא יפרע לפי ערך הבתים אלא לפי החלקים ע"ך מצאתי מכת"י רבנים קדמונים זלה"ה: עוד ראיתי שכתבו ז"ל עוד מתבאר מסימן קנ"ז ס"ג דדוקא בשותפין בחצר שרצו לחלוק אזי יעשו הכותל בין שניהם יחד אבל אם היתה החצר לא' ואח"ך מכר חציה או רביע לאחר כופין הלוקח לבנות הכותל משלו לחלוק ביניהם שכל מי שמוכר לאחר דעתו שהקונה יסלק הזקו עיין ריש קנ"ח בד"ה ע"ש: מה שנוהגים שאחד קונה בהמה ואח"ך באים אחרים ומשתתפים עמו ונמצאת טריפה נראה דפטור דאדעתא דהכי נשתתפו עמו שיהיה עליהם ההפסד כיון שנהגו כך וכן שנשחטה במצות כולן ההפסד הוא