קרני רא"ם תק

על כולם והרי כאלו התנו בפרוש כ"ך הרשב"ץ בס' יבי"ן שמוע"ה דף י"ד ועיין סרל"ב סע"א יע"ש: שנים שנשתתפו וקנו איזה דבר והתנו שאם אחד מהם רוצה להסתלק חבירו חייב לשלם לו חלקו וליטלו ממני צריך לשלם לו כפי שעת פרידת השותפות אם הוקר או הוזל עיין מ"ק סקע"ו סקי"א ועיין במר"ן קע"ו ס"מ ובבאה"ט בסוף הסימן ובטו"ז דלא תקשה דברי מ"ק עם דברי מר"ן דס"מ הנז' ודו"ק: שנים שהיו שותפין ונטל אחד מהקרן שלו ועשה בו עסק עם אחרים אם הרויח לאמצע ואם הפסד הוא לעצמו וריוח הבית יתחלק לפי הממון כי לא נשתעבדו לחלוק אלא לפי מעותיו עיין מ"ק סקט"ו סקל"א ועיין בס' ויאמר יצחק ס' ס': שטר שטר שאינו מקוים והלוה מודה בו יכול לגבות בו ממשעבדי ש"ך סע"ח סקמ"ח וגו"א ריש ס' פ"ב וריש סמ"ו ועיין ש"ך סק"ו סעיף ק"ו יעו"ע: מי שטוען על השטר מזוייף הוא וכבר נשבע ונפטר עיין בס' גו"א ריש סמ"ו ובבאה"ט סוף סימן ע"ה יע"ש: שליח שליח שנאבדו מידו מעות בדרך עיין בס' רצ"א ס"ך ובש"ך סקכ"ו ועיין בס' קפ"ז ועיין בזכו"ל אות שי"ן בענין שומר שנתן מעות באיגבי ועיין סמ"ע רצ"א סקל"א ובש"ך רצ"ב סקכ"ג ובמהריט"ץ סימן י"ג יע"ש: ראובן שלח מעות לשמעון לקנות לו בהם שעוה ובהיות שלא מצא השעוה הלבישם בסחורה אחרת ושלח עם הספינה לראובן ואמר לו שאם ירצה לקבל אותם במקום השעוה מוטב ואם לאו יתנם ביד חבירו וחבירו יתן לו כו"ך שעוה וכשהגיעה הספינה לא רצה לקבלם ונתרצה לקחה השעוה מיד חבירו ואיידי דביני ביני עד שלא הגיעה הסחורה ליד שום אחד מהם הוקרה אותה סחורה והוזלה השעוה וחזר בו ראובן והלך ותפסה מן הספינה הדין עם שמעון ומוציאין אותה מיד ראובן דבר"י יוס"ף שאלה מ"ז ע"ש: גוי לגוי נעשה שליח ונפקא מינה לענין מכירת חמץ בפסח עיין בס' רמ"ג בש"ך סק"ה ועיין באו"ח ס' תמ"ח סק"ד יע"ש אך ראיתי בכת"י של ראשונים שכתבו ז"ל בתרומ"ת הדש"ן משמע אפילו גוי לגוי אין שליחות ולא כמו מ"ב ס' צ"ו שפסק בפשיטות דגוי לגוי יש שליחות ועיין מהרש"ך סקי"ד דפסק נמי כתוה"ד כ"ך בנ"י שמוא"ל ס"ה סקי"ד י"ט יע"ש: ראובן ששלח סחורה לשמעון ואמר לו שהיא של לוי ואח"ך לקח ממנו הממון חייב שמעון לפרוע עיין בס' כר"ח סט"ו ובס' בנ"י חי"י סו"ס ר"ץ יע"ש: ראובן ששלח לשמעון סחורה למוכרה לו ואמר לו דע שהסחורה הנז' יש ללוי בה המחצה ומכור אותה לנו ושמעון הוציא עליה הוצאות כדרך כל הארץ ולימים כשמכר הסחורה לא הגיעה לדמי ההוצאות ובא לתבוע ראובן לשלם לו וראובן טוען אין אני רוצה לשלם כי אם המחצית שלי ולוי יפרע היתר העלה מהריט"ץ בשאלה קל"ו דראובן ישלם הכל והוא יתבע השותף ע"ש: ראו ק שלח פקדון לשמעון ביד ליי והלך לוי למד"ה אי אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו ויכול ראובן לטעון ודאי נגד שמעון או לא עיין גו"א סקנ"ה סק"א שכתב דלא אמרינן חזקת שליח עושה שליחותו אלא בדבר האסור יעו"ש: ראובן שלח עם לוי מעות לשמעון לשומרם לו ואחר זמן החזירם לו עם אותו שליח עיין בסמ"ע סקכ"ה סקי"ד: ישראל ששלח ממון לפרוע חובת גוים ביד ישראל חבירו אם הלך ופרע לישראל אחר הוא פושע וממנו גם ב"ד אינם יכולים לכוף השליח לפרוע לישראל גם בס' מ"ק סו"ס קע"ו וא"ך לענ"ד נראה דגוי בר זכייה הוא ומדאמר ישראל המשלח לישראל השליח לפרוע להכותים זכו הכותים וראיתי להרב משה"כ דין זה בצ"ע יעו"ש: שעבוד לוה ולוה ואח"ך קנה ומשכן את הקרקע ביד המאוחר כדין סוריא זכה המאוחר עיין תוש"י סקכ"ה ובצרור החיים דף ק"ג: שכירות שנים שותפים בקרקע אחד ואחד מהם שכר שכר כל הבית קנה השוכר אפילו אח"ך בא השותף לערער עיין מור"ם סי' שס"ג ס"ו ועיין זכול"א אות שותף ועיין וי"ץ אות שין ובבני חיי ס' שי"ב: ראובן שכר סוס משמעון על שמנה ימים ואחר עבור יום אחד חזר ושכר שמעון עצמו עם כל הסוסים שיש לו וזה הראשון בכלל על שני חדשים ואח"ך מת זה הסוס הראשון או איתרע ביה שום פסידא פטור וחשיב שכירות בבעלים ופטור עיין בטו"ז סקע"ו ובבאה"ט יעו"ש: שררה שררה אינה נקנית לבדה בלי קרקע עמה תוש"י ח"א שאלה ט' יעו"ע: