קרני רא"ם תצו

שאין ברצונו למוכרה לשום אחד זולת ללוקח זה ואם יבוא בעל המצר לזכות בו הרי זה אין ברצונו למכור הרי זה אח"ך יכול לבטל אם יבוא בעל המצר. לסלקו כ"ך הטו"ז סק"ו ע"ש: מסים אין לדקדק במנהגי הקהל במסים דאי מצרכת ליהו מנהג הוותקין לעולם תהיה מריבה ביניהם תרומ"ת הדש"ן עיין בס' התקנות דף ע"ג ע"ב ועיין בס' מאמר קדישין סקנ"ה סקל"ו יעו"ש: בני עיר אחת שהיו פורעים האלגזייא ביד השר כל אחד לבדו והיה קצבה לגדול שבהם ואח"ך פשרו השר ועשה להם שיפרעו סך מיוחד בכללות והן היום טענו בני העיר על העשירים שיפרעו לפי הממון עיין מהריט"ץ זלה"ה: מחילה אפע"ג דאין מחילה אלא בחוב ולא במטלטלין וכ"ש בקרקע וכמ"ש רמ"א בס' רע"א ס"ג אם היתה המחילה בקנין עיין תוש"י ח"ב ועיין צרו"ר החיי"ם דף ק"א ע"ב ועיין כר"ח סק"ד ועיין במ"ק סרע"א סק"ך ובב"י ריש סל"ו ובס' משה"ר אות מים ס' סמ"ך יעו"ע: מחל לחבירו בלבו ואח"ך רוצה להוציא ממנו הוי גזל זכול"א ח"ב אות מים ומשה"ר אות מחילה יעו"ש: מתנה מי שאמר לחבירו ליתן לו מתנה במקום דסמכא דעתו לא מצי. הדר ביה עיין בס' רמ"ג ס"ב ובש"ך ספ"ז סקנ"א ומר"ן סר"ד ס"ט ובס' רי"ב וביור"ד ס' רנ"ח: נתן מתנה על מנת שלא ימכור אותה המקבל ועבר המקבל ומכרה אפילו אומר שיחזור ויפדה אותה נתבטל המתנה מעקרא עיין כרם חמר ח"א סקע"ד ע"ע: מציל עצמו בממון חבירו מי שהיה בידו חפץ חבירו והולך וראה אותו עכו"ם ורדפו אותי על עסקי עצמו ומחמת שיוכל לילך במהירות השליך אותו חפץ ונאבד הרי זה חייב עיין מהריט"ץ קפ"א ועיין בס' שפ"ח ובס' ש"ף ס"ג יע"ש: ראובן שהיו בידו נכסי חבירו ובאו עליו לסטים ואמר להם זה ממון שלי וזה של חבירי ולקחו את של חבירו והניחו את שלו לא מקרי זה מציל ממונו בממון חבירו מהריט"ץ קפ"ה ע"ש: אות נו"ן נתפס על חבירו אם אדם נתפס על חבירו עיין סע"ב ס"ח ובס' קכ"ח ובס' צ"ג סקל"ג ובס' שפ"ח ס"ו ועיין בס' גושפנק"א דמלכ"א דמ"ח ועיין בד"מ קכ"ח ס"ב ועיין להרב זי"ע סכ"ט שהעלה לבסוף דקנסינן ליה יעו"ש ולקוצ"ד לא נחה דעתי ממ"ש שפסק מר"ן ס' שס"ג ס"ג יעו"ש ובסמ"ע ודו"ק: מי שנתפס בעד חבירו ונתחייב לו אח"ך מצד עצמו לפורעו ואח"ך בא לומר שנתחייב בטעות עיין דינים אלו בס' גושפנק"א דמלכ"א דף מ"ח ע"ג יעו"ש: ראובן ושמעון שבקש מהם האלבאס"ה שיחליפו זהובים ושמעון נתן זהובים מזויפים ונתפסו שניהם ופזרו ממון חייב שמעון לשלם כל ההזק עיין בזכו"ל ח"ב אות נו"ן חח"מ ועיין בצרו"ר החיי"ם דף צ"ט ועיין משפטי"ם ישרי"ם ח"א ס' קכ"ג דומה לזה יע"ש: ראובן ושמעון שהטיל עליהם המלך סך ממין ואחד אין לו ממה לפרוע אם מחויבים הקהל לפרוע בעדו או הוי כשנים שלוו כאחד עיין בצרו"ר החיי"ם דצ"ט ע"א יע"ש: מי שהיה אצל שמעון כשלוה מעכו"ם ולימים עמד הגוי ונפרע מהעומד אם צריך שמעון לחזור ולפורעו עיין גושפנק"א דמנכ"א דף מ"ח ע"ג יע"ש: ישראל שהכה שליח השר ושלח השר אחר היהודים והפסידו ממון על זה אין הישראל המכה חייב לשלם ועיין בד"מ סקכ"ח ס"ב יע"ש: נדרים נדר שהוא להנאתו של חבירו ס"ל לר"ת הגם שאם התירו מותר עכ"ז לכתחילה צריך בפני חבירו עיין סמ"ע סר"ז סקנ"ג ועיין שם דאם אינו רוצה לפרוע מכח שבועתו מנדין אותו וכו' ועיין ביור"ד סרכ"ח ועיין תוש"י ח"ב סכ"ג יעו"ש: נזקין ישראל שתבע לחבירו שבהמתו אכלה לו או הזיקה ממונו ויש לו ע"א והעיד העד שלא היה בעל הבהמה עומד בשעת ההזק פטור עיין בש"ך סע"ב סקמ"ט ובס' ץ' סקנ"ח ובבאה"ט ועיין בס' קכ"ו סי"ד ובש"ך ס' ס"ו סקמ"ב ע"ע: הזק שמיעה לא מקרי הזק גוא"ל סקנ"ד סק"ד והרב ק"פ מערכת נון יע"ש: כתב כנה"ג ראובן שיש לו מקום חרוב סמוך לביתו של שמעון ועושה אשפה ואומר לראובן או בנה מקומך או גדור עלי שלא יהיו משליכים שם זבל ויהיה לי הזק הדין עמו ואם אומר שאין לו ההוצאה יכריחוהו למכור למי שיכול לבנותו או לגדור מסגרת השלחן סו"ס קנ"ה ומאמ"ר קדישי"ן שם וכבר כתבתי דזה יוצדק אפילו אלבא די"ח שכתב שם מור"ם סו"ס קנ"ה ע"ש: בית שיש עליה עליות שניים ושלשים ונפלה דליקה בבית ומחמת זה בעל העלייה שבר גג עלייתו ומזה נצול הבית והעלייה ולא נשרפו העלה בס' ש"י דגם התחתונים צריכים ליתן לסיוע הגג עיין מאמר קדישין סו"ס קס"ג ועיין בבנ"י חי"י סו"ס ש"ג בהגב"י יעו"ש: אות עיי"ן עקול מי ששכר סוס מחבירו ובא בע"ח של המשכיר לעקלו עיין בחומ"ש ס"ס ובס' שי"ב ועיין בס' זכו"ל אות עקול יע"ש: