קרני רא"ם תצה

אות יו"ד יורשים במקום דאין גובין מיורשים קטנים אם לא הניח להם אביהם אלא שעור שיפרעו בו החוב הרי זה ינתן ביד אפוטרופים ולא יהנו כי אם מן הריוח עד שיגדלו עיין גו"א סק"ח סק"ז וגו"א סק"י סק"ב ובסה"ק קרני ראם סכ"ט יע"ש: יטרא מי ששלח ליטרא לחבירו אפילו תהיה האליטרא יוצאה מתחת מי שיצאתה עליו אינו נפטר מדמי החוב עד שיהיה חתימת השליח עליה שקבל המעות כך פסק הרב יוא"ל סק"ד יעו"ע בחלק ב': ראובן שחתם על ליטרא כדי שיפרע אותה בזמנה וביום הזמן חזר בו ואומר לא יש בידי שום ממון של המשלח והיה סבור שישלח לו ולא שלח עיין בס' גו"א למהר"ם דרמון ועיין בס' גושפנק"א דמלכ"א יעו"ע דפליגי ע"ש: אות כא"ף כתב יד ראובן שאומר לשמעון הנה יש בידי כתב ממך שמכרת סחורתי והוא יותר ממה שאמרת שמכרת לי הדין עם ראובן עיין בהרב"י סס"ט מחס"ה ועיין בסמ"ע ס"ט סקי"ב ועיין בש"ך סקט"ו ובטו"ז: במקום שמנהג הוא שאין אדם פורע כתב יד עד שקורעו או תופסו מיד המלוה אפילו אין בו נאמנות אינו נאמן לומר פרעתי גו"א סס"ט ועיין מ"ש מזה בסה"ק קרני ראם סכ"ח יע"ש: במקום שבדיני עכו"ם אינו נאמן לומר על הכת"י פרעתי אם נאמר גם בדיני ישראל לא יהיה נאמן הואל ומסתמא לא יניחו בידו מחשש שמא יתבענו בערכאות עיין שם שהניח בצ"ע: אות למ"ד לא תהוי באעבורי אחסנתא הוא דוקא מברא לברא אפילו מבישא לטבא ובשניהם פשוטים אבל מפשוט לת"ח אין בו משום אעבורי אחס' משה"ר מערכת ח' אות ס"א: גם דוקא במקום בנים אבל במקום שאין לו בנים מותר להעביר מיורש ליורש כן ראיתי בס' צו"ד: אות מי"ם מקח טעות ראובן שקנה בגד ופרע המעות ואחר איזה שעות אמר שמצא בו נקב והמוכר משיב לא כי אלא בדקתיו עיין זרע יעקב סכ"א שהעלה דאם כבר פרעו אינו נאמן אפילו בשבועה ואם עדיין לא פרעו נשבע ונפטר: הא דכתב מר"ן בס' רל"ד שחט פרה ומכרה ונודע שהיא טריפה מה שאכלו אכלו ויחזיר הדמים וכו' מיירי בידע המוכר שהיא טריפה ובמזיד מכרה עיין יור"ד ס' קי"ט בבאה"ט סקי"ד ובס' אדמת קודש סע"ה וזכול"א אות אלף בערך אונאה ובס' גוא"ל חומ"ש סרכ"ז סק"א: מכר לחבירו קרקע המשותף לו עם חבירו ולא הודיע אל הלוקח התנאים שיש לו עם שותפו הוי מקח טעות גוא"ל חו"מ רל"ב וזכול"א אות אלף ע"ש: מכר הבית ונמצאת מושכרת ואינו יכול להוציאו הוי מקח טעות גוא"ל ס' שי"ב סק"ו: קהל שהסכימו שלא ימכר דבר פלוני אלא לשומת כו"ך והלך לוקח אחד וקנה ביותר ואח"ך ידע הוי מקח טעות וחייב המוכר להחזיר הדמים שהוסיף עליו עיין מהריט"ץ סי"ז באורך: ראובן ושמעון שמכרו סוסים לגוי וראובן הכנים סוס אחד בעל מום ומכרו אותם לגוי ואח"ך בא הגוי ותבע לשמעון והחזיר לו הסוס בעל מום ראובן פטור עיין ספר גו"א דף רט"ז: מכר לחבירו שט"ח ונמצא שט"ע הוי מקח טעות כנה"ג סס"ו אות פ"ג: מלבושים מי שהקנה לחבירו כל בגדיו ומלבושיו ונמצאו לו בגדים חתיכות בגד שעדיין לא תפרום וגם חדשים שהם תפורים ומעולם לא לבשן עיין במ"ק סו"ס רמ"ח דשם מבואר דאם הוא עדיין לא נתפר כו"ע מודו דלא נכנס בכלל בגדים ואם הם תפורין ועדיין לא לבשם במחלוקת בין המחבר שם ובין הרב שבות יעקב יע"ש: מקח וממכר מי שמכר קרקעותיו מחמת עלילה ועברה העלילה בטל המקח אפילו חזר אח"ך ונתרצה במקח עיין מור"ם ק"ץ ועיין בס' דמש"ק אליעז"ר דפירש דוקא אם המכירה לא היתה תעקרא בסתם ע"ש: מכר לגוי מטביע בחזקת כסף והגוי מכרו לישראל ואח"ך נתגלה שהיה בו זהב יכול המוכר הראשין לחזור על ישראל הקונה עיין שד"ה האר"ץ שאלה י"ג ועיין גושפנק"א דמלכ"א ס' מ"ה ובמור"ם רל"ב סי"ח ובזכול"א אות אלף יע"ש: לוקח שקנה איזה דבר ובשעת המקח אמר שהוא קונה בשביל פלוני וכו' ואח"ך אותו פלוני לא רצה לקחת עיין בס' בני חיי סר"ל הגה"ט: מצות שמכריזין עליהם בק"ק אפע"פ שהוא ע"י דבור בעלמא קנה והמנהג עקר זכול"א חחמ"ש אות ק' יע"ש: מצרנות מי שמכר את חצירו אין בעל החנות הסמוכה לה יכול לזכות מדין מצרנות עיין בס' בר"א משם מוהרי"ע זלה"ה: מי שמכר קרקע לחבירו ובשעת הקנין התנה ואמר