קרני רא"ם תצג

לקט שכחה יען כי ראיתי לרבנן הקודמים כמה מהם אחר שחתמו ספריהם היקרים עשו סגולה ותועלת גדולה שבאו בנופך שפי"ר בתוספת ערוכה מלקוטי דינים מספרי הקודש קמאי ובתראי עד אשר כל רואיהם ישתאה, על כן גם אני הצעיר אמרתי ברגלם אעבורה. והגם שכתוב וערוך לפני קרוב לאלפים דינים מלוקטים לא בא מן הכתובים אלא קצת גרגרים מכל או"א יען כי כבר קדמוני רבנן קמאי ולא באתי אלא בלקוטי הנמושות לקוטי בתר לקוטי מה שלא העלו רבנן בספריהם ואין כאן כי אם לקט שכחה: אות א' אשה שלותה ואח"ך נשאת עיין בש"ך ס' ס' ס"ק ה' דס"ל דחייב הבעל לשלם ממה שהכניסה לו ועיין בספר זכור לא' חלק אהע"ז אות אלף ועיין באהע"ז סצ"א ס"ד ובמר"ן סקל"ב ס"ב ובסמ"ע וש"ך שם ומהריט"ץ רל"ה ובכר"ח ח"א חיור"ד סמ"ג וש"ך סו"ס קי"ב ועיין באהע"ז במור"ם ספ"ו ובספר פח"י א"א ובספר חתם סופר סנ"ה יעו"ע: אשה שלותה או קנתה איזה דבר אחר שנשאת אם הבעל חייב לשלם או לא עיין בחומ"ש סצ"ו סעיף אחרון ועיין שם בש"ך ועיין בזכול"א בח' אהע"ז אות א' ועיין בס' שער שלמה ספ"ז ובס' צו"ד דף נ"ו ע"ע: אונאה ישראל וגוי שותפים וקנה מהם ישראל אחד סחורה ונתאנה אם אינו יכול לחזור על העכו"ם משתלם הכל מהישראל אבל אם בדיניהם יכול להשתלם מן העכו"ם אלא שהוא אלם הישראל משלם חלקו ותו לא עיין בזכל"א חו"מ א"א ובמר"ן שצ"א ובש"ך ס"ז ובס' ת"י סל"ב ול"ד ול"ה ול"ו ול"ז ובס' גור אריה ס' רכ"ז סק"א ע"ש: אשה שהחזיקה בשל יתומים גוזרין עליה לקונסה שלא תנשא עיין מור"ם סי' שנ"ח ס"ה יע"ש: אבדה ראובן נפל מידו חפץ ומצאו גוי ואח"ך מכרו לישראל ובא עכשיו ראובן ותובעו להחזיר לו עיין בס' גושפנקא דמלכא דף מ"ה ע"ב ועיין בספר שדה הארץ סי"ג ועיין סוף ס' שנ"ז ודו"ק: ראובן ושמעון שנתפזרו להם מעות כל אחד מכיסו ובקשו ומצא ראובן קצת ושמעון טוען שיתן לו מעט ממה שמצא ויתן לו שכרו הדין עם ראובן עיין מר"ן ס' רס"ב סי"ד ועיין שד"ה האר"ץ סי"ב יעו"ע: אומדנא היכא שנמצא אומדנא דמוכח שהמת עדיין בידו דמי המלוה ע"פ חשבונותנו עיין מהריט"ץ שאלה י"ו: יורש שהוציא שטר על ראובן והאומדנות מוכיחות שהשטר מזוייף או פרוע אזלינן בתר אומדנא דמוכח בדיני ממונות להחזיק המוחזק בשלו בע"י חי"י סיו"ד יע"ש: אנס ישראל אנס דלא ציית דינא דינו כגוי אנס באה"ט סו"ס רכ"ה ע"ש: אפוטרופוס אפוטרופוס ששכר נכסי הקטן אחר שהגדיל או קודם שהגדיל ושכרו לזמן מרובה עיין בס' בע"י חי"י סר"ו תוך התשובה ע"ש: מי שבידו נכסי יתומים ומת לא טענינן ליורשים שמא פרע אביהם כנה"ג עס"ה סק"ח סקל"א: אות ב' בכור אם יטול פ"ש בשכירות הקרקע בין מיתת אביו לזמן חלוקה עיין בס' גושפנק"א דמלכ"א סמ"ח יע"ש: אות ג' גבייה אם הלוה של ראובן נושה מנה בשמעון וכתב עליו שיפרענו כל זמן שיתבענו המלוה יכול ראובן להוציא ממנו אפע"פ שהמלוה שלו מרחיב לו הזמן טו"ז משם הריב"ש הביאו הבאה"ט סיען צ"ט סק"ח יע"ש: המקדיש ס"ת אין אשה ובע"ח גובים ממנו אפילו אם הקדישו בשעת מיתה אין האשה יכולה לגבות ממנו עיין בס' תוש"י ח"ב סמ"ג ובחו"מ סקי"ז ס"ז ובמשחד"ר ס' ק"ז ע"ש: אם המלוה מאוחר בא לגבות מטלטלין או מעות אין לומר לו שיתן ערב שאם יבוא מלוה מוקדם גו"א סק"ו ע"ע: גרמא בנזקין סופר שכתב שטר לראובן ונתנו ביד שמעון אביו עיין בש"ך ס' ס"ו סקכ"ז אי הוי כמאבד בידים או גרמא דוקא ע"ש: גניבה היכא דהיה ראוי להוציא הכלי שלו מיד הגנב ואזל אדם וקנאו מוציאין מיד הלוקח בלי מעות ש"ך בס' שנ"ו סק"ח ועיין בב"י סט"ו משם הריב"ש זלה"ה: