קרני רא"ם תצב

פסק הרב הגדול מוהר"ב בס' משי"ש: ועדיפא מזה עיין להרב משה"ר מער' שי"ן דשם פסק כבעתא בכותחא דהשותף בונה ודר או שוכר כרצונו עד שישלם לי ואין חשש רבית כלל ומחלק בין דינא דפסק מור"ם בס' שע"ה דאם השכירה לאחרים וקבל שכר דמנכין לו מה שקבל וכו' התם דוקא הואל ואין לו עסק באותה קרקע אלא הלך ובנאה מעצמו אבל בשותף שיש לו חלק דין הוא דאפילו השכירה אין מנכין לו כלל יעו"ש וא"ך מן הראוי לפסוק דהבדי"ץ ממשכנים לו כל מה שבנה בעד הוצאותיו ואזי ידור וישכור כרצונו עד שיתן לו הוצאותיו וכמו שפסק הרה"ג המלאך ר"ב זלה"ה: אך הואל ומצינו להרה"ג מוהריב"ו זלה"ה שהוא אחרון חביב בס' קפ"ב ששם נשאל על מה שרמזנו לעיל שהר"מ לכרראט כשנפלה להם הבית בחצר המשותפ' ורצה לחדש בה בניין הבית והאלפוקי על זה פסק להם שיכול לבנות הבית והאלפוקי ואם אין ביד השותפים במה לשלם חלקם ימשכנו הבית בידו ויהנה בפירות השבח שהשביח בבניין מחמת ההוצאות שהוציא דהיינו שישומו הבית כמות שהוא עכשיו כמה שוה שכירותו בכ"ח והגם שאינו ראוי לדירה אפשר שראוי הוא לדבר אחר ואחר שיבנה אותו ישומו השמאים כמה שוה השכירות בכ"ח דרך משל אם עכשיו שוה שני אוקיות ואחר שיבנה יהיה שוה שבעה אוקיות יפרע לשותף בכל חודש מה שעולה להם מהשני אוקיות כפי שעור חלקם ויהנה הוא בחמשה אוקיות שהשביח מחמת הוצאות הבניין עד שיפדו ע"ך ונלע"ד דגם הרב משה"ר והרב נתיבו"ת המשפ"ט יודו בתיקון זה ומה שלא זכרו מזה אפשר משום שהם דברו בבית ועלייה ושם לא היה מקום הבית שוה לכלום קודם התיקון ולא היה ראוי לשום שכירות או אפשר דלא הוצרכו לבאר דבר זה יכל כוונתם היתה אלא לשכור ולדור כדי ליהנות מה שכנגד הוצאותיו וגם הרב מוהר"ב זלה"ה יכולני לומר דמה שבאו דבריו סתומים ולא פירש דלא יהנה השותף אלא בריוח שנתהווה מכח הוצאותיו אפשר דנדון שדבר בו הרב היה מקום שקודם תקונו לא היה שוה כלום אבל אה"ן אלו היה מקום שהיה ראוי לשוכרו בדבר מועט אפשר יפסוק הרב שלא יהנה השותף שהוציא ההוצאות אלא בריוח שנתהווה מהוצאותיו זהו מה שנלע"ד בדין הבתים שנתרועעו: אבל בדין הבתים והעליות שלא היו מעולם ופנים חדשות באו לכאן בזה ודאי לא היה שום ריוח כלל ממקומם כי אין אדם שוכר האויר וא"ך כל מה שירויח משכירותם יזכה שותף הבונה עד שיקח הוצאותיו דדבר שלא היה בעולם דין הוא שיקח הוצאות הנאתו כמו דאמרן וכמו שמוכרע הדבר דכתבנו וכן כתב ג"ך בפשיטות הרב מוהריב"ו זלה"ה בפסק הנז' שסיים וכתב ז"ל ועל עניין האלפוקי שרוצה הר"מ לבנות אם מנהג המדינה לבנות פוקי בחצירות יכול הר"מ הנז' לבנות האלפוקי ואם אין לשותפים במה לשלם חלקם צריכים הם למשכנו כדי שיכול ליהנות בפירות שכירות הדיורים בעד ההוצאות שיוציא בבניין וכן היו דנים במחז"ק ב"ד שלפנינו חלקם בחיים וגם אנחנו הולכים בעקבותיהם עכל"ה הרי מפורש דבמשכונת האלפוקי לא כתב שום נכוי מהשכירות כי פנים חדשות באו לכאן ודין הוא שיטלו כל השכירות בעד הוצאותם: והגם שבאמת הבונה חורבתו של חבירו מצינו למור"ם ס' שע"ה שפסק דאם היה משכירה מנכין השכירות מההוצאות כבר מלתינו אמורה משם הרב משה"ר דשאני התם הואל ואין לו שום שתוף בקרקעו אלא ירד מעצמו ובנה לא כן בשותף וכמי שהביאנו דבריו לעיל: ומה גם דעדיפא מזה מצינו להרה"ג מוהר"ר רפאל ברדוגי זלה"ה בס' משי"ש ח"ב ס' קפ"ז שכתב בענין הבינה חורבתו של חבירו והיה משכירה הדין הוא הואל ומצינו למר"ן בב"י הביא דברי רי"ו בסוף ס' שע"ה בלי שום חולק וכו' פשוט דאינו משלם אלא שכר הקרקע כמו שהיה שוה קודם הבנינים ואינו משלם שכר הבנינים יעו"ש והרב מוהר"ר יוא"ל זלה"ה חזק דבריו יעו"ע בח"ב סוף ס"ג שכתב ז"ל ומ"ש הח' הפוסק כמוה"ר ר"ב נר"ו שהבונה חורבתו ודר בה שאין להעלות לו שכר שלים כמו שהיתה אחר הבניין כי הפירות ההם נתהוו על ידי מעותיו והוצאותיו אלה כמ"ש הרא"ש ורבינו ירוח"ם שהביא הרב"י בסו"ס שע"ה ז"ל כמה יתן אדם בחורבה כזאת לבנות עליו בית עכ"ל היא סברא אמתית דאיך זה יבנה וישכלל הבית ויאכל הלה וחדי ואף שמדברי מורים שע"ה משמע קצת דמשום שחרוריתא מגלגלין עליו הכל דמשמע דמנכה לו כל שכרו אין השכל נותנת אלא כדברי הרא"ש ורי"ו שהביא הרב"י עכ"ל מזה תדון דאין לבעל הקרקע אלא מה שהיה מרויח קודם הבניין דוקא וא"ך במקום שלא היה מרויח אין לו כלום אפילו בבונה חורבתו של חבירו מכ"ש בנדו"ד שהם שותפים: וא"ך לקוצד"ן שישומו השמאים שומת בניין הבתים והעליות שנתחדשו בבניין הראוי לעשות וישומו כמה שכירות היתה שוה ג"ך החצר קודם הבניין והתקין ואזי יתמשכנו ביד השותף בחלק הנוגע לשותף בההוצאות בחלקו ויהיה מנכין לו מההוצאות שעור חלקו שיהיה מגיע לו בשכירות שהיתה ראויה חצר זה להרויח קודם התיקון ותו לא מדי: ונגד מה שהוציא השותף הזה בדברים שהם אך למותר דהיינו ציור וכיור ובור ודות שלא נהגו בהם במח"ק בזה ישומו אותם השמאים כמה ראוי להוציא בהם ויעשה קב"ע שהוא הוציאם מכיסו ואזי הנאתם ג"ך תהיה לבונה לבדו ואהנייה ליה השומה והעדות לעת מצוא שימצא כאן השותף ויבא לאשתעי דינא עם זה השותף הבינה אם יאמר לו טול עצך ואבניך אזי תשאר כל הנאת דבר היתר לבונה ואם גילה דעתו דניחא לי אזי ישלם חלקו וכמ"ש בס' קס"א יעו"ש. זהו הנלע"ד בקצור בסדר כי תבנה בית חדש כאן שנה תרס"ב לפ"ק פה סאלי יע"ה וצוי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט יה"ר כמו שזכיתני להקריב לפניך קרבן בקול רנ"ה כן תזכיני להעלות לפניך קרבן שלמי"ם שאר תשובותי שתחת ידי המה אכי"ר.