קרני רא"ם תפד

הנה מה שרצה להוכיח ממה שאמר יש מפרשים וכו' וי"א וכו' ולא זה וזה וכו' אחר המחילה אין מזה ראיה דכך היא דרכה של תורה דמי לנו גדול בענוה כמר"ן בית יוסף בדורו ומכח ענוהנותיה זכה להיות נקבעת הלכה כמותו בכל מקום כבית הלל ומצאנו לו בבית יוסף אהע"ז סי"ז שם הביא תשובת הגאון מהר"א מוורדון זלה"ה והביא עליה חולקים ולבסוף כתב דדברי הרב מוורדון ז"ל אין להם על מה שיסמוכו וכל הגס לבו בהוראה להתיר אשה על פי תשובה זו עתיד ליתן את הדין לכן שומר נפשו ירחק ממנה ע"ך הרי דמר"ן גדול הענוים דבר קשות נגד מי שגדול ממני וטעמא דמילתא הוא כמ"ש הרב חיד"א זלה"ה וז"ל דהגם דאין מדרך מר"ן לספר בגנות מי שפוסק דלא כוותיה ומשנתו היא משנת חסידים שינה מדתו על תשובת מהר"א מוורדון משום מעשה שהיה שרצו לפסוק כאותה תשובה על זה הוכרח לדבר קשות שלא יקבעו כאותה תשובה עכ"ל דברי הרב חיד"א זלה"ה ואני מצאתי כדבריו אלה בב"י בחומ"ש ס"ס שכתב הרב"י וז"ל וזה דבר פשוט ומבואר דכל דיינה דלא דאין הכי לאו דיינה הוא וטועה בדבר משנה וראוי לסלקו מדיינות והוצרכתי לכתוב זה לפי שראיתי מי שטעה בזה והחזיק בזה לעשות מעשה כטעותו אחר שחלקו עליו כל בעלי הוראה עכ"ל וראיתי להש"ך בס' ס' שכתב דהחולק הוא הרב המבי"ט זלה"ה שהיה גדול בדורו ועכ"ז כדי לעקר הדבר ולא יזכר הוצרך לדבר קשות נגד אדם גדול גם יש דוגמא לזה והם השגו"ת הראב"ד על הרמב"ם שדבר בהם קשות והראשונים יהבו טעם לדבר כעין זה שכתבנו וכנודע לכל פותח ספר וא"ך כאן הואל ורש"י רצה לעקר פירוש י"א ויש מפרשים הוצרך לומר ולא זה וזה יש בהם רוח חיים ודו"ק: ומה שרצה לומר גם כן דאינו מפירוש רשב"ם הואל ולא כתב ומו"ז פירש גם מזה אין ראיה ועיין בפסחים דף ק"ה ע"ב בפירוש רשב"ם ד"ה וסדרנא ששם נמצא כתוב כך מפרש רש"י וכו' וכן יש בהרבה מקומות בפירוש רשב"ם שאומר לפעמים ורש"י פירש ולפעמים אומר ור' שלמה ולא קפיד לומר מו"ז ע"ע: אך מה שהוכיח מדברי הימים כ"ב ומדברי הימים ל"ו שאינו מפרש"י הידוע יישר כחך האמת כן הוא והילך מה שכתב הרב חיד"א בספרו שם הגדולים מערכת שי"ן אות זיין וז"ל רש"י פירש תנ"ך אך פירוש דברי הימים אינו מרש"י כדכתיבני בספרי הקטן שער יוסף דק"ו ותוספות ביומא דף ט' ע"א ד"ה וכו' כתבו והרב יעקב בש"ה ז"ל בשם רבו יקותיאל הלוי כתב דעזריה לא היה בימי שלמה ושוב מצאתי כן בפירוש ד"ה שפירשו תלמידי רב סעדייה גאון ע"ך וכן הוא בפירוש ד"ה א' ס"ה שבידינו עכ"ל הרב חיד"א זלה"ה הרי לך דדברות קודשו עלו כהוגן שפירש"י ד"ה אינו מדברי רש"י הידוע וגם אינו מפירש רשב"ם כמו שניבא הידיד אלא הרי הוא מפירוש תלמידי רבינו סעדייה גאון כמ"ש הרב ה' וק"ל: ד מעתה הבוא נבוא למאי דקשה לידיד פחד יצחק יהיה בעזרו להקשות על הקדמת רד"ק זלה"ה שכתב בה בזה"ל ונראה כי מלות האלה נמצאו לפי שבגלות ראשונה אבדו הספרים וכו' מן גמרת נדרים דאמר ר"י קריין ולא כתיבן וכתיבן ולא קריין הלכה למשה מסיני וכו' אמת הדבר דיש להקשות כיצד יתקיימו דברי רד"ק לפי מימרא זו דר' יצחק ולכאורה רציתי לישב ולומר דגם רד"ק לא נעלם ממנו גמרא זו דנדרים חלילה כי מי כמוהו מורה אלא בודאי כונתו היא דאין לנו הל"ם אלא מאי דאתמר בגמרא ותו לא מדי ורד"ק דבר במאי דלא נזכר בגמרא זהו מה שנלע"ד אך הבטתי וראיתי דזה הקרי ולא כתיב והכתיב ולא קרי דאמר ר"י כגון פרת דבלתך וכו' לא נמצא כי אם שבעה דקריין ולא כתיבן וארבעה דכתיבן ולא קריין והם הם שמנה ר' יצחק א"ך כיצד יתקיימו דברי רד"ק דהא ליכא בתנ"ך אלא מה שמנה ר"י: גם הוא אסיק אדעתין דכל המחוסר אות אחת כי כמה יש תיבות בני ארבע אותיות ונקראים בן שלש אותיות ויש להפך בן שלש או ארבע ונקראים בן חמש או שש אותיות והייתי אומר דבזה דבר רד"ק וס"ל דלא הוו הלכה למשה מסיני אלא הנהו דכתב ר' יצחק בגמרא ותו לא מידי אלא דגם זה קשה בעיני מזה שראיתי לתשובת הרשב"א ז"ל הביאה הרב"י באו"ח סו"ס קמ"א וז"ל הרשב"א שאלת כיון שאסור לקרות בתורה אפילו אות אחת שלא מן הכתב היאך ש"ץ קורא ישכבנה והכתיב ישגלנה וכן כל תיבה שיש בה קרי וכתיב שכולם כתובים בתורה כפי המסורת ולא כפי המקרא תשובה זו הלכה למשה מסיני וכמ"ש בפרק אין בין המודר מקרא סופרים ועטור סופרים קריין ולא כתיבן כתיבן ולא קריין הלמ"מ עכ"ל ותשובה זו פסקה מר"ן בש"ע סקמ"א ס"ח יעו"ש א"ך לפי תשובה זו נראה דגם מה שלא נכתב כאן בגמרא כגון ישגלנה וישכבנה כולהו נכללו בכלל הלכה למשה ואם אמור נאמר דרד"ק ס"ל מאי דאתמר בגמרא הלכה ותו לא קשה לומר דרשב"א ורד"ק פלגאי נינהו וכיצד הפוסקים לא הביאו מחלוקת בזה: הן אמת דקשה על דברי רשב"א דחשיב ישגלנה וישכבנה בכלל קרי וכתיב וקרי ולא כתיב דמן הגמרא משמע דלא חשיב קרי ולא כתיב אלא כגון אותם הנמנים בגמרא כגון פר"ת דבלת' ואיש כאשר ישאל וגו' דמלות אלו אין במקומן כלל שום אות כתובה כי אם הנקודות וכן כתוב ולא קרי כגון נ"א דיסלח וגו' דשם כתובין התיבות ואינם נקראים כלל יעו"ש אבל זה שיש תיבות כתובות כגון ישגלנה וקריין ישכבנה כיצד חשיב לה בכלל קרי ולא כתיב וכתיב ולא קרי: אלא דקושייא זאת מצאתי לה ארוכה ומרפא מדברי חד מקמאי בספרו זרע אברהם דף פ"ז ע"א שהקשה קושייא זו על הרשב"א ותרץ וז"ל אך לפי האמת דגם זה דישגלה וישכבנה נכללת בכלל קריין ולא כתיבן כתיבן ולא קריין כיון דהכתיב ישגלנה ואינה נקראת כך הרי כתיב ולא קרי וכיון שאנו קורין ישכבנה הרי קרי ולא כתיב ושפיר אמר רשב"א כמ"ש בפרק אין בין המודר עכ"ל א"ך נחה שקטה דהרשב"א ס"ל דזו בכלל קרי ולא כתיב וכתיב ולא קרי: אך לפי זה יש לנו לדעת דהואל וכל הני גירסאות נכללו בכלל קרי ולא כתיב וכתיב ולא קרי למה בתלמודא דידן לא מנה כי אם אותם שסדר לנו