קרני רא"ם תפג

הרי י"ח וכו' עוד כתבו אי נמי נ"ל די"ח כהנים דקאמר היינו מפנחס ואילך שנתנה לו ולזרעו אחריו ומיהו אותם כהנים לא שמשו כולם בבית ראשון אלא מימות המשכן והכי פירושו ושמשו בו י"ח כלומר שמשו בו כהנים כל כך עד שהשלימו לחשבון י"ח עם אותם ששמשו מעיקרא וכן מצאתי בספר ד"ה אלעזר. פנחס. אבישוע 1. בקי 2. עזי 3. זרחיה 4. מריות 5. אמריה 6. אחיטוב 7. צדוק 8. אחימעץ 9. עזריהו 10. יוחנן 11. עזריה 12. אמריה 13. אחיטוב 14. צדוק 15. שלם 16. חלקיה 17. עזריה 18. שריה. יהוצדק. הרי מאבישוע עד שריה יש י"ח כהנים ולא שריה בכלל לפי ששריה גלה בגלות יכניה ולא חשיב באותם י"ח כהנים אלא אותם ששמשו כל ימיהם אבל שריה שגלה בגלות יכוניהו ויהוצדק שגלה בגלות צדקיה לא חשיב עכל"ה של התוספות הרי לפניך לפי גירסת ריב"א דגרים בגמרא ח' דוקא א"ך מעזריה עד שריה נשלמו שמונה ויהוצדק אינו עולה מהמנין וא"ך לפי גירסת ריב"א הרי גמרא דידן חלוקה על המדרש דשיר השירים גם לפי גירסת הספרים שכתבו התוספ' דגרסי י"ח לפי תרוץ ראשון אתי שפיר דיהוצדק היה כהן גדול כמ"ש במדרש שהרי לא נשלם מנין תשעה כהנים אלא על ידי שיהיה יהוצדק מן הענין להוו תשעה עם תשעה סגנים הוו י"ח ולפי פירוש זה יוצדק גמרא ומדרש שוים דיהוצדק כהן גדול היה אך לפירושם האחרון דכתבנו מפורש דלא מבעייא יהוצדק אלא אפילו שריה אביו לא חשיב ליה כהן גדול הואל ושניהם הלכו בגלות א"ך בין אם נגרוס בגמרא ח' כהנים כגירסת ריב"א בין אם נגרוס י"ח ונפרש החשבון כפירוש בתרא של התוספ' הרי גמרא בבלית שלנו חלוקה על המדרש וכן הריטב"א על הגמרא ז"ל גם הוא הלך בשיטה זו שיהוצדק לא היה כהן גדול דגם הוא כתב משם ר"ת דגורסין ח' כהנים ויהוצדק אינו מן המנין והוקשה לו להריטב"א וז"ל ואפע"ג דכתיב יהושע ן' יהוצדק הכהן הגדול ליהושע הוא הקורא כהן גדול שכהן בבית שני וכמו שמצינו דוד ן' ישי מלך ישראל דלא היה ישי מלך עכ"ל ובשיטה זו ג"ך הלכו האחרונים עיין בש"ך בחומ"ש סמ"ט סקי"ד שכך ס"ל דיהוצדק לא היה כהן גדול יעו"ש: ובדרך אגב ראיתי לכתוב לך מה שהוקשה לי בלימודי זה עתה על דברי המדרש של שיר השירים שכתב לי כת"ר דר"ל אמר דיהושע כהן גדול בן כהן גדול לנו יש לב לדעת ר"ל כיצד היא דעתו וכיצד נפרש אלביה כמה כהנים שמשו בבית ראשון שהרי לא מצאנו שחלק על דרשה זו דדריש ר' יוחנן על יראת ה' תוסיף וכו' ומדמצינו לא חלק על ריו"ח בפירוש כדרכו בכל מקום ודאי אמרינן בדרשה זו מסכים לדעת ר' יוחנן רביה ולזה צריכים לדעת כיצד מפרשין אלביה אם גם הוא יסבור דח' כהנים שמשו וכגירסת ריב"א בדברי ר' יוחנן זה לא יתכן דלפי זה כיצד יתקיים דבריו אלו עם מה שדרש בשיר השירים שהרי לפי זה אדרבא שריה אביו דעזרא היה כהן גדול דגם הוא בכלל השמונה כדאמרן לעיל ויהוצדק אבי יהושע אדרבא לא היה כהן ואזי יסבור די"ח כהנים שמשו ופירושם הוא כמ"ש התוס' בפירושם האחרון גם זה לא יתכן דהא ג"ך יהוצדק לא היה כהן גדול על פי פירוש זה ואזי יסבור באמת די"ח כהנים שמשו ופירושם הוא כמו שפירשו התוס' בפירוש ראשין דהיינו תשעה כהנים ותשעה סגנים הם י"ח דאזי יהיה גם יהוצדק מן המנין של כהנים גדולים על זה יש להקשות דהא במדרש סיים וז"ל שהיה לו לשטן לקטרג וכו' ויהושע בן יהוצדק היה כהן גדול בן כהן גדול אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו ע"ך מכאן נראה דיהושע היה גדול כחו שהיה כהן גדול בן כהן גדול לא כן עזרא דלא היה בן כ"ג וא"ך לפי פירוש זה אם נאמר דר"ש ן' לקיש ס"ל דרשת יראת ה' תוסיף וגם הוא ס"ל די"ח כהנים שמשו וכפירוש ראשון של התוס' א"ך הרי גם עזרא אביו היה כהן גדול דאביו של עזרא הוא שריה אביו דיהוצדק דעזרא ויהוצדק אחים הוו א"ך מאי אולמיה דיהושע מעזרא הרי תרווייהו בני כ"ג הוו: אלא דאחר ההתבוננות נראה לי דר"ש ן' לקיש גם הוא יסבור כדעת ר' יוחנן דיראת ה' תוסיף ימים זה בית ראשון וס"ל די"ח כהנים הוו ושריה ויהוצדק כהנים גדולים הוו וא"ך יהושע הוה כהן גדול ן' כהן גדול וגם עזרא בן כ"ג והעדיפות שיש ליהושע יותר מעזרא לפי דעת המדרש הוא לפי מה שראיתי להרשב"ץ בספרו מגן אבות בפרק א' פסקא ב' שכתב וז"ל שמעון הצדיק כהן גדול היה ובמסכת פרה אמרו שהוא עשה פרה אדומה אחר עזרא הכהן שהיה דודו של אביו כי שריה הכהן היה אבי יהוצדק ואבי עזרא ולא שמש עזרא באותה גדולה כדי שלא יעקור שלשלת יוחסין ממקומה כמו שנזכר במדרש חזית ע"ך הרי לך דהגם דעזרא הוא בן שריה כהן גדול דלכל הפירושים כשתאמר יהוצדק היה כהן גדול שריה ודאי היה כהן גדול אלא דעזרא רצה לזכות הנחלה ליהושע ולזרעו שהם בני אחיו כדי שיהיה השלשלת ארוכה ולא תפסוק וא"ך אם היה עולה היתה מדת הדין מקטרגת ואתי להפסיק השלשלת מבני יהוצדק ותחזור לעזרא ואזי לא תהיה השלשלת ארוכה כל כך וזהו כוונת המדרש שאמר יהושע ן' כ"ג פירוש דור אחר נוסף וכוונתו לומר דגם יהושע ן' כהן גדול היה ואזי יש שלשלת ארוכה ומזה לא עלה עזרא כדי שלא תקטרג מדת הדין ואתי למפסק ודו"ק: ג ומה שרצה הידיד להוכיח דרש"י דדברי הימים אינו מפרש"י של התורה והוכיח כן 1. מכח מה שפירש בדברי הימים ב' יו"ד פסוק ט"ו כי היתה נסיבה וגו' 2. גם כן ממה שפירש בדברי הימים ל"ו פסוק ד' וכו' דשני הפירושים הם הפך פירש"י בחומש והוסיף עוד לתת מופת לזה 3. ממה שכתב בדברי הימים כ"ב פסוק י"א ורבינו שלמה ז"ל פירש וכו' ומזה נתאמת לך דרש"י זה אינו רש"י הידוע לנו והוא רשב"ם ואח"ך בעמוד השני חזר עוד הידיד להוכיח דרש"י דדברי הימים אינו רש"י הידוע מכח 4. מה שמצא בדברי הימים א' ה' פסוק ל"ו שאמר רש"י יש מפרשים וכו' ויש אומרים וכו' ולא זה וזה יש בהם רוח חיים וכו' והוכיח מעלתו בודאי לאו רש"י הידוע הוא זה דרש"י היה עניו ולא נאה לו לדבר כדברים האלה גם עתה בדף השני חזר בו מלומר דפירש"י הוא דרשב"ם הואל ומצא כתוב בו ורש"י פירש ואי הוא באמת רשב"ם הו"ל לומר ומו"ז פירש ע"ך אלה היו הוכחות הידיד: