קרני רא"ם תפב

דרשת הלום תחילה משום פסוק אל תקרב הלום הוא האמור ראשון למשה בתחילת הדבור בסנה ואח"ך דרשה דידיה הואל ומי שם פה הוא המאוחר ועל זה יבוא דברי רש"י על נכון ואין כאן לא הפך מן הגמרא לא הפוך בתמיהות אלא דרש"י דרשה דתמיהא ראשונה היא האמורה בגמרא תחילה ודרשה דתמיהא שניה שכתב רש"י היא מדידיה כדאמרן ממלת מ"י ותמיהא שלשית שכתב רש"י דמה זה בידך היא נגד מה אתה עושה בזה וכמ"ש בגמרא ולא פליג חלילה על הגמרא אלא דדרשה דתמיהא שלשית האמורה בגמרא לא הטריח עצמו רש"י להביאה או נשמטה מהעתקת המדפיס: ואל תתמה כיצד יבוא רש"י למדרש דרשה מדנפשיה מן הקראי מה שלא נדרש בגמרא אין זו תמיהא דכל מפרשי התורה כולם נתנבאו בסגנון אחד דאפילו פסוק שנדרש בגמרא יכול כל אחד לדורשו כפי מה שהשיגה דעתו מכ"ש דרשה זו דלא נדרשה בגמרא ונתחדשה לרש"י למדרש מדידיה דרשת מ"י מ"י ודאי דיכול למדרשה מדעתיה גם אין להתעקש ולומר דדרשה זו שנויה משאר דרשות שיכול האדם לדרוש מדעתו דכאן הואל והתמיהות נמשכות מן המלות כגון זה דנאמר כאן הלום ונאמר כאן הלום וגו' וכן נמי מה שרצה לדרוש רש"י נאמר כאן מ"י ונאמר כאן מ"י א"ך הוו דרשות אלו כעין ג"ש דקיימה לן דאין אדם דן גזרה שוה מדעתו אלא א"ך קבלה מרבו ורש"י היאך דריש ג"ש מה שלא נמצא בגמרא זו אינה קושייה דכלל זה דאין אדם דן ג"ש מעצמו לא נאמר אלא דלא למדרש ולחדש איזה דין מדיני התורה אבל זו שהיא דרשא בעלמא כל מאי דמצינן למדרש יש בה קבול שכר וא"ך על פי שטה זו דרש"י לא נייד חלילה מדרשות הגמרא גם לא הפך סדר הדרשות מהסדר שנסדרו בגמרא אלא תמיהות הראשונות שכתב רש"י תרוייהו מפסוק ראשון חדא דגמרא וחדא מדידיה ותמיהא שלשית שכתב רש"י היא תמיהא שנייה הנאמרה בגמרא על פסוק מה אתה עושה בזה אך דרשא שלשית האמורה בגמרא לא הביאה רש"י ואינו מכחיש בה זהו מה שנראה לי דרך שקלא וטרייא: אבל לפי האמת דחיקא לי מילתא מכח תלתא טעמי חדא דצריך אתה לדעת מאין נמשך להם לבעלי התלמוד למדרש מדברי בני דן דשלש תמיהות תמהו על יהונתן והיכן נרמזו תמיהות אלו בפסוק אלא דצריך לומר כמ"ש מהרש"א והרי"ף משום דקשה ליהו לרבותינו דכל השאלות האלו דמי הביאך ומה אתה וגו' ומה לך וגו' נראה כולם כשאלה חדא ומלות כפולות נינהו לכך הוצרכו למדרש בהו דלדרשא אתו א"ך לפי זה לא יוצדק לומר דרש"י דריש מלת מ"י הביאך וגו' היאך נגד מ"י שם פה וגו' דמלת מ"י האמורה כאן בבני דן אין בה שום יתיר כלל דהיאך יאמרו ומוכרח לומר מ"י הביאך וגו' והויה מלת מ"י כמו מלת מה אתה עושה ומה לך וגו' דלא דרשינן מדי ממלת מה הואל וצריכים הם להכתב א"ך גם מלת מ"י צריכה להכתב וא"ך לא יוצדק למדרש שום דרשה ממלה הצריכה לגופיה: זאת ועוד דאם רש"י דרשה דידיה קאמר יש להקשות דגם דבאמת יכול לדרוש מה שירצה עכ"פ היאך דרשה דידיה הביא אותה ודרשה שלשית הנאמרה בגמרא על פסוק מה לך לא הביא אותה לפחות הו"ל כמו שהביא דרשה דידיה הו"ל להביא גם דרשת הגמרא דהיינו תמיהא השלשית ולא להוי יציבא בארעה וגיורא בשמי שמיא. גם יש לומר דלא שייך לומר דרש"י דריש תמיהא אחרת דהא מצינו להרי"ף זלה"ה בס' עין יעקב כתב וז"ל לאו ממשה אתית וכו' צריך לישב הלא כמה דברים נאמרו במשה ואמאי הכא הני תלתא וכו' ואפשר דכיון שלקח מיכה ליהונתן להיות כהן אמרו לו לאו ממשה קא אתית דכתיב ביה אל הקרב הלום שהוא מענין הקרבן לפי שאין הכהונה אלא לאהרן וא"ך תמהו עליו איך בקש יהונתן להיות כהן וכן מה שאמרו לו תמיהא מפסוק מה זה בידך ומפסוק ואתה פה עמוד עשה להם הרב שייכות דלא יוצדקו המיהות בני דן כי אם מאותם פסוקים דיהונתן עשה סתירה ממה שעשה מש"ר זקנו ע"ה אבל מפסוק מ"י שם פה לא יוצדק ממנו שום סתירה למעשה יהונתן כלל וא"ך כיצד נאמר דרש"י בא לדרוש דרשא דמ"י מ"י: אלא האמת מה שהוא אמת נראה לע"ד דלשון זה של רש"י שבוש וטעות נפל בו ונתחלף להם פסוק דואתה פ"ה עם פסוק מי שם פ"ה וגרם למשתבשים טעות זה הואל וקא חזו דפסוק אל תקרב הלום נאמר בסנה ופסוק מה זה בידך נאמר ג"ך בסנה והם התחלת הדבור עם משה זה גרם להם חילוף ואתה פ"ה וגו' עם פסוק מי שם פ"ה הואל ופסוק מי שם פה נאמר גם הוא בסנה בתחלת הדבור עם משה אבל האמת רש"י לא היתה גרסתו אלא כפי הסדור בגמרא דבתרא והיא האמת ותו לא מדי. ולא כתבתי זה עד שעיינתי בגמרות ישנים ובגמרות בנבנשתי גם חפשתי באגדות ירושלמי שבידי ממסכת ברכות עד סוף נדה ולא נמצא כלל שום גירסא אחרת ובפרט שהידיד כתב נמצא במדרש השמעוני כמו גירסת גמרא דידן אזי אמרתי ודאי טעות ושבוש הספרים נפל בספרים ותו לא מידי: ב על מאי דקשה ליה להידיד על דברי רש"י של דברי הימים קפיטל ה' דכתב דיהוצדק מעולם לא שמש בכהונה גדולה הוא הפך מדרש רבה דכתב על פסוק קמתי אני וגו' משם ר"ל דיהושע כהן גדול בן כ"ג והידיד כתב דהמדרש הזה מוסכם ואין עליו חולקין אלה היו דברות קודשי. אחר המחילה הנה אביא לך מאי דאתמר בגמרא וממנו תלמוד דמדרש זה א"ך בחלוקות תשי"ת למו דע ידידי דבמסכת יומא ד"ט איתא יראת ה' תוסיף ימים זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים ע"ך וכתבו התוספות על זה דיש חלופי גירסאות כאן וריב"א גרים שמונה כהנים כדכתיב בהדייא בדברי הימים א' עזריה אשר כהן בבית אשר בנה שלמה 1. אמריה 2. אחיטוב 3. צדוק 4. שלם 5. חלקיה 6. עזריה 7. שריה 8. ויהוצדק הלך בגלות את יהודה וגו' הרי לפי גירסת ריב"א ז"ל דגריס ח' הרי מפורש דלא שמש יהוצדק בכהונה גדולה דהלוך הלך בגלות וכו' עוד הוסיפו התוספות וכתבו וז"ל אמנם בכל הספרים ובספרי פרשת פנחס ובירושלמי גרסינן י"ח ונראה לי לקיים גירסת הספרים ותשעה כהנים גדולים היו עד יהוצדק וסגני כהונה שמתקנים לכל אחד סגן תחתיו