קרני רא"ם תפ

האלטאחונא ודאי לא היתה כוונתו על חזקה הידועה לכו"ע שכאלו זכה מן ההפקר ברביע הקרקע אלא הכוונה היא במלת חזקה זו היינו זכיית התשמיש שהיה מחזיק להשתמש בה מכח שהיה לו מאת המלך או זולתו ותו לא מדי וא"ך אין פתחון פה לכמהרא"ס לטעון שכוונתי היא לחזקה גמורה נתכוון הואל והדבר ידוע דאין חזקה בנכסי המלך בודאי גם הוא מידע ידע: אלא דעמד לנגדנו דברי הרב הגדול כמוהרי"ע זלה"ה בספר בי"ת יהוד"ה ח"ב ספ"א ששם הביא תשובת הרדב"ז וכתב עליה ואוקי לדינא דגם במה שלקח המלך יש חזקה יע"ש: ועוד ראינו להרה"ג המלאך ר"ב זלה"ה בס' משי"ש סקי"ג ששם דעתו נוטה לפסוק כהר"ן דס"ל דמפקיע ומבריח מכס מן המלך הוי כהפקעת הלואת עכו"ם דשרי יעו"ע שהצריך להסביר הדבר כדעת הר"ן וטעמא של הרב משום דחזה בעינא דשפיר חזי דרוב העולם מנהגא נהוג להבריח מן המכס יעו"ע מזה מוכח דס"ל דגם נכסי עכו"ם הרי הם כהפקר והכי נהוג עלמא: ועד אחורן עיין להרב וי"ץ ח"ב סקע"ט ומשם יתברר לך ביש חזקה בנכסי השררה וא"ך הואל ורב טביומי חתים עלה ודאי הכי נהוג עלמא והדרן למאי דאמרן דאם יתברר דמנהג אספי יע"ה הוא כמנהג טיטוון יע"א א"ך צריך צריך לשמוע טענת כה"ר אב' ן' שבת מה יענה ע"ז ואזי נרדפה לדעת מה יעשה ישראל במקח זה. זהו הנלע"ד וצוי"ם וימ"ן הי"ז יום שלשה עשר לסיון התרס"ט פה סאלי יע"ה: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן רמ"ו. לעיר תהלה טיטוואן שאלות אלו שאלם ממני החכם השלם והותיק מזר"ק טהור מתחסד עם קונו כהר"ר יצחק ברג'ילון נר"ו בכמוהר"ר יעקב זלה"ה: למעלת או"ע וכו' כמוהר"ר רפאל אנקווה נר"ו וכו' סבת שורות אלו על אודות לשין רש"י ז"ל שופטים י"ח על פסוק מי הביאך הלום וגו' כתב רש"י יש כאן תמיהות הרבה לא מזרעו של משה רבינו אתה שכתוב בו אל תקרב הלום ומי שם פה לאדם ומה זה בידך ע"ך. אתמיהא לי על רש"י שהרי פסוק זה הביאו בגמרא בבא בתרא דק"י וז"ל אמר ליה לא ממשה אתית דכתיב ביה אל תקרב הלום לאו ממשה אתית דכתיב ביה מזה בידך לאו ממשה אתית דכתיב ביה ואתה פה עמוד עמדי היאך תעשה כהן לע"ז וכו' ג"ך ילקוט השמעוני הביא פסוק זה כלשון הגמרא ועל זה קשה למה רש"י החליף הפסוק שהביאה הגמרא של ואתה פה וגו' והלך להביא פסוק מי שם פה וגו' על זה תמיהא לי: סימן רמ"ז. גם כן קשה לי על לשון רש"י בדברי הימים א' ס' מ"א שכתב על פסוק ויהוצדק הלך בהגלות ה' את יהודה וירושלים ז"ל ומה שכתב בס' חגי א' יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לא יהוצדק שמש מעולם בכהונה גדולה דהא הוגלה לבבל בימי יכניה וכו' פירוש רש"י זה נראה הפך מדרש שיר השירים רבה קמתי אני וגו' אמר ריש לקיש מקודש הבית שלא עלה עזרא באותה שעה שאלו עלה עזרא באותה שעה היה לשטן לקטרג ולומר מוטב שישמש עזרא בכהונה גדולה מלשמש יהושע בן יהוצדק כהן גדול ויהושע היה כהן גדול בן כהן גדול אבל עזרא על ידי שהיה אדם צדיק לא היה ראוי לשמש בכהונה גדולה כמותו וכו' בענין זה נראה שרש"י הפך המדרש ומן המדרש נראה שמוסכם הוא וליכא מאן דפליג שהוא כהן גדול בן כהן גדול: סימן רמ"ח. ג"ך יודיעני כת"ר מה שנלע"ד אם הוא אמת והוא משנלע"ד שפירוש דברי הימים המכונה בשם רש"י אינו מרש"י שהוא רבינו שלמה יצחקי מאור התורה מכמה טעמי. הראשון הוא שרש"י בחומש פירש עד כי יבא שלה מלך המשיח ובדברי הימים ב' יו"ד על פסוק ט"ו כי היתה נסיבה וגו' למען הקים ה' את דברו כתב כמו שמפורש במלכים א' י"ח להסיר ממנו עשרת השבטים וליתן לירבעם וזה לא יסור שבט מיהודה לא ידח ממלכותו עד כי יבא שלה פתרון עד כי יבא יהודה שילה להמלך שם רחבעם ושם לו יקהת עמים להמליכו ושם נחלקה המלכות ואבד מלכות של עשרת השבטים וכו' וכו' וזה הפירוש הוא מה שפירש רשב"ם על התורה מזה מובן שפירוש דברי הימים אינו מרש"י אלא הוא מדברי רשב"ם. ג"ך פסוק ויקרא משה להושע בן נון יהושע יה יושיעך מעצת מרגלים ובדברי הימים ל"ו פסוק ד' ויסב את שמו יהויקים כתב רש"י כן דרך המלכים והשרים שמכנים את משרתיהם שם שהם רוצים דוגמא ויקרא פרעה שם יוסף וגו' וכן ויקרא משה להושע ן' נון יהושע וגו' עיניך תראינה שבחומש כתב פירוש ובדברי הימים פירש פירוש אחר. גם כן יש כמה פסוקים שפירש אותם בדברי הימים הפך מה שפירש בחומש. מזה מוכח שפירש"י שבדברי הימים אינו מפירש"י אלא מרשב"ם. והמופת החותך שאינו מדברי רש"י ממה שמצינו בדברי הימים כ"ג פסיק י"ד השדרות שם כתוב פירש"י מקום מבוא המלך מביתו לבית ה' וכו' זה ראיה עצומה שאינו מפרש"י אלא אדם גדול אחר הוא שמפרש בדברי הימים ומביא לשון רש"י. והגם שעלה על דעתי לומר שהוא מרשב"ם מלשון זה האחרון שכתבנו נראה שאיני מפרשב"ם דאם הוא מרשב"ם לא הו"ל לכתוב פירש רש"י וכו' דהוה ליה לכתוב ומורי זקיני פירש אלא ודאי איזה חכם אחר הוא שפירש דברי הימים. ג"ך ראיה אחרת שהפירש"י שבדברי הימים אינו מרש"י שהרי בדברי הימים א' סמן ה' פסוק ל"ו כתב רש"י יש מפרשים וכו' וי"א אומרים וכו' ולא זה וזה יש בהם רוח חיים וכו' וכו' מזה מוכח שאינו מרש"י שרש"י