קרני רא"ם תסט

נמצא כתוב כאן בס' זה ס"א וז"ל בתשובת עבוד"ת הגרשונ"י כשהברזא מהודק יפה עד שצריך טורח רב לפותחו הוי כחותם אחד והוסיף עוד וכתב וז"ל בתשובת עבה"ג סנ"ז כתב כשמשלחין היין למרחקים ויודע שצריך לפורקו ולטענו ודאי מהדקין הטיב המגיפה כפיטורא בפי הוושט א"ך הוי חותם אחד וכ"ך בתשובת מהרי"ל עכ"ל הרי לפניך דהטאפא שלנו שסותמים אותה עד שהיא משתקעת בשולי הנקב עד שנעשית שוה בשוה לדופני החבית ממש הוא כפיטירא בפי ושט דלדעת עבוה"ג ומהרי"ל ומהרש"א דלסימן אחד יחשיב: ואפילו מי שירצה להתעקש לומר דסתימת הטאפו דידן לא הוי קשר משונה ראינו להרב מהריב"ו בח"א ס"ץ ששם הביא משם הרב משחד"ר סקי"ח שכתב דלדעת הרמב"ם כשיהיה עם הקשירה חותם אחד משונה אף אם הקשירה אינה משונה הוי חב"ח וכתב דדברי מר"ן בס"ד הם דברי הרמב"ם יע"ש הרי לך לדברי משחד"ר דאפילו קשר הנהוג לסימן אחד יחשב ולפי מה שנביא אח"ך בס"ד לקמן שיש כאן סימן אחר א"ך הוי חותם תוך חותם וכן ג"ך פסק הרב מהריב"ו בס' צ"ג ששם פסק דכסוי מגופה אם היא מהודקת הויא סימן ובצירוף סימן אחר יהיה מותר דהוי חב"ח יעו"ש דמשם באירה דבאופן שהיתה המגופא מהודקת אפילו לא יהיה עליה לוח של בדיל הוי סימן א"ך ברירא לן דהמגופא היא לבדה חשיבה סימן אחד: ואפילו לפי מה שנרגש הרב מהריב"ו ז"ל מדברי הרב מהר"י ן' סאמון ז"ל שהביא מספרו עדות ביהוסף סט"ל שדימה הקשירה הנהוגה לדין המפתח ואח"כ הביא דברי הרב בני חיי ולבסוף כתב על דבריהם וז"ל נקטינן מדברי הרבנים דהקשירה אף שאינה משינה כמפתח חשיבא עכ"ל עכ"ף אנן לדידן נמי נקוט מיהא פלגא דאפילו מי שירצה לומר דסתימת הטאפא המהודקת לא חשיבה סימן מפתח מיהא הוי. ומעתה נרדפה לדעת מה דינו ג"ך של הטס של בדיל שעשו על ה טאפא ותקעו אותו במסמרות נטועים מה דינו אם דין חותם משונה אית ליה או גם הוא לדין מפתח יקרא. הנה אחר החיפוש מצאתי ראיתי להרב פחד יצחק ז"ל אות בש"ר ששם נשאל בדין אחד ששלח לחבירו לעיר אחרת על ידי עכו"ם חלקת צווארי אווזים מלאים בשר מונחים בתיבה במסמרות נטועים בלי שום חותם יע"ש שבתשובתו פסק כמור"ם דבסימן אחד סגי ואחר שקלא וטריא כתב וז"ל ואחר העיון אומר דלא גריעא התיבה קבועה במסמרות ממפתח ומגופת החבית דהתיר בה הרב עב"ה ז"ל והביא דבריו בעל לקט הקמח וז"ל יען הכל תלוי בטרחא מרובה כי לא טרח ומזייף ומאחר שהחבית זו לא היה באפשר לפותחו כי אם על ידי טורח מחמת כי פקק העץ הוא הדוק ומהודק שאי אפשר להוציאו און כי אם בטורח גדול נחשב כחותם אחד ע"ך גם בעל פרח מטה אהרן הוכיח דהרמב"ם והתוס' ור"ת והרא"ש וריב"א הם מסכימים לדעת אחת שסתימת חבית היינו חותם אלא שצריך שתהיה מהודקת והטיחה שעליה אז הקשירה היינו חותם שני ודאי הגמור דטרחא יתירא איכא לפתוח התיבה הקבועה במסמרות יותר מלהסיר מגופת החבית עכ"ל והביא דבריו הרב עקרי הד"ט בדיני בשר וגבינה יע"ש. מדברי הרב ה' מוכח וברור דזה הבדיל התקוע במסמרות יקרא סימן כדין מגופא או לפחות לא גרע ממפתח ומטעם זה התיר דינו יעו"ש: והגם דראה ראיתי להרב בעל שמש צדקה ז"ל שרצה לפקפק על האי סברא מסוף דבריו מוכח דגם היא מינח ניחא ליה לומר דלפחות דין מפתח יש למסמרות ולא היה עקר פקפוקו אלא משום דמור"ם עצמו לא התיר על ידי מפתח לחוד יע"ש ועדיפא מכילהו שם בשמש צדקה שם הגה"ת בן רב המחבר הגדיל תמהותיו על המחבר היאך תיסק אדעתין לומר דתקיעת המסמרות יהיה נגרע מן המפתח זה לא תיסק אדעתין וכתב דהאמת הוא דין תקיעת המסמרות לא יגרע ממגופת עץ וכפיית כלי שהוא מהודק יפה דהתיר בי הרב עבודת הגרשוני ואפילו הרב בעל שבות יעקב שפקפק עליו בדין הברזה עכ"ז אודויי אודי ליה היכא דאיכא טרחא בהסרת המגופא ובודאי דמסמרו' לא גריעי ממפתח ובודאי צדקו דברי הרב פחד יצחק ז"ל עכ"ל נקטינן מכאן דהבדיל הזה התקוע במסמרות לפחות לא גרע ממפתח אלבא דכו"ע: וכ"ש לפי מה שראיתי להרב מהריב"ו ז"ל בס"ץ שכתב וז"ל ומה גם למ"ש הרב בני חיי דקשר הנהוג עדיף ממפתח ודאי דתפירות הנוהגים עדיפי ממפתח ובס' עדות ביהוסף כתב דטורח הוא להתיר התפירות ולחזור ולתופרן שצריך להביא מחט וחוט ואף דהרב בני חיי אין ולאו ורפייא בידיה מ"מ בתפירות הנהוגות דעדיף מקשר יודה עכ"ל: הרי לפניך דהתפירות חשיב ליהו סימן משום עדיפותן וא"ך כל מי שעיני בשר לו ידוע ידע דכ"ש הוא להבדיל התקוע במסמרות דצריך טורח רב בהסרתן ובחזרתן וג"ך צריך להביא בדיל אחר ומסמרות אחרים וקרדום ודאי הם עדיפי מתפירות שכתב הרב מהר"י ן' סאמון ז"ל שהם עדיפי מקשר הנהוג והגם דלעיל הבאנו משם הרבנים פחד יצחק וסיעת מרחמוהי דס"ל דתקיעת מסמרות כמפתח לאו בהחליט כתבו כדין המפתח אלא דבריהם הוא על דרך אפי' אם תמצא לומר כדין מפתח עכ"ז מותר זהו כוונתם אבל איכא למימר דדין סימן גמור אית ליהו והעד על זה שהרי הרב המגי"ה בדברי הרב שמ"ש צדק"ה כתב וז"ל דהאמת הוא דין תקיעת המסמרות לא יגרע ממגופא וכפיית כלי המהודק דהתיר בו עבודת הגרשוני ואפילו הרב שבו"י הודה לו וכו' עיין לעיל דבריהם הרי לך דמעדיף למסמרות מכפיית כלי ומגופה המהודקת שכתב הרב עב"ה וכבר הבאנו דברי עבודת הגרשוני לעיל שהביא דבריו גליון מהרש"א דמגופא המהודקת דין סימן גמור יש לה א"ך פשוט דכוונתו לומר דגם המסמרות דין סימן יש להם אלא על דרך את"ל נקטו דבריהם דאפילו נאמרו כדין המפתח מותר דוק ותשכח: מעתה זכינו לנדו"ד הנה ביררנו דלדעת הרב עב"ה והרב מהריב"ו ומהרי"ל ז"ל ומהרש"א שהביא דבריהם בגליון וגם לדעת הרבנים המסכימים לדבריהם שהם הרב פחד יצחק שנסתייע מדבריהם הוא והרב שמ"ש צדקה ובנו וכתבו דגם הרב שבו"י מסכים