קרני רא"ם תסז

קנייה לא הוי קנין א"ך עד כען הוי שותפי נינהו ואפי' יקיים העכו"ם דבורו ויתננה לראובן כמי שפסקו ביניהם לא הוי אלא כמתנה בעלמא ולא חל הקנין אלא עד שימשוך אותה ראובן הנז' לרשותו וכבר היתה פטירה מדין שותפות העכו"ם: גם יש לפטור בהמה זאת מטעמא אחרינא דהא מצינו בדורותינו המלך נוטל בכל חג שלהם סך קצוב לכל בהמה וגם בעל הבהמה זאת משלם עליה בכל חג וא"ך הואל ויד המלך באמצע הוי כשותף העכו"ם והוא דין המבורר בגמרא והביאו הטור ביור"ד סי' ש"ך וז"ל בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה פירוש שהמלך נוטל ממנה מעשר וכו' וכתב הרב"י דאפע"ג דמצי הישראל לסלוקי העכו"ם בזוזי אפילו הכי פטורה דכל כמה דלא סליק המלך ידו חשיבא יד עכו"ם באמצע ופסקו בש"ע ס"ה יע"ש וא"ך גם נדו"ד הגם שהעכו"ם מעקרו אינו נוטל המס כי אם מעות אפילו הכי חשיבא יד העכו"ם באמצע דהא היכא שאין לבעל הבהמה בידו מעות לשלם למלך הסך הקצוב עליה המלך נוטל הבהמה ומוכרה ונוטל ממנה הסך הקצוב לו עליה א"ך פשיטא דליד עכו"ם באמצע יחשב דאין לך יד עכו"ם באמצע יותר מזה ופטורה הבהמה. זהו הנראה לקוצר דעתי לעת כזאת לכתוב בהיתר בכור זה להלכה ולא למעשה עד שיסכימו יושבי כסאות להורות את בני ישראל. כ"ד הצב"י החותם בסדר "יזל מים מדליו" דהאי שתא תרמ"ה פה סאלי יע"ה והצוי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא ס"ט סימן רל"ח. נשאלתי בתרנגולת אחת שאכלה סם המות הנקרא זאזגא"ר ביום שלישי באשמורת הבוקר ושהתה עד יום רביעי לעת ערב ורצה בעלה לשוחטה ולאוכלה מחשש שמא תמות אם מותרת או לא: תשובה לזה הוא הנה מצינו למר"ן בש"ע ביור"ד סו"ס ס"ב שפסק וזל"ה אכלה סם המות של אדם או הכישה נחש וכיוצא בו מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות עכ"ל וא"כ גם התרנגולת זה הואל ואכלה האלזאזגאר וידוע דסם הנקרא זאזגאר הוא ממית האדם א"כ ראוי לאסור תרנגולת זאת: אלא דראיתי להרב פר"ח בס"ס סק"ו שכתב וז"ל ואסורה משום סכנת נפשות פירוש אם לא נשתנה הסם המות בגוף הבהמה אבל אם נשתנה בגופה שוב אינו מזיק כ"פ הרמב"ם בפרק י"ב מהלכות רוצח וכ"מ שם עכ"ל והנה דין השיעור כמה ישהה בגוף העוף ויקרא שנוי זה לא מצאתי מפורש בשום פוסק אכן יש לברר דבר זה ממה שמצינו בדברי המשנה בפרק אחד עשר דאהלות מ"ז כלב שאכל בשר המת ומת הכלב אם יש בצוארו פותח טפח ה"ז מביא את הטומאה וכו' וכמה תשהה במעיו שלשה ימים מעת לעת בעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף ר' יהודה ן' בתירא אומר בעופות ובדגים מעת לעת עכ"ל המשנה ומצינו להרמב"ם בפרק עשרים מהלכות טומאה הלכה ד' שפסק כר"י ן' בתירא דבעינן מעל"ע יע"ש וא"כ זכינו לנדו"ד הואיל והתרנגולת עבר עליה מעל"ע בודאי דנתעכל סם זה במעיה ונשתנה ובפרט באכילת תרנגולת זאת אפשר יכולני לומר דבזה יש לסמוך על ר"ש דאמר דלא בעי' מעל"ע אלא סגי בשיעור מועט כדי שתפול לאור ותשרף דעד כאן לא פליג ר"י ב"ב על ר"ש ומצריך מעל"ע אלא באכילת הבשר שהוא דבר עב וקשה קצת ולכך צריך כ"ד שעות לעיכול אבל בנדו"ד שאכלה סם המות טחון ומעורב בקמח בודאי דיודה ר"י ב"ב לר"ש וסגי לן בזמן קטן דהיינו כדי שיפול לאור וישרף: וכעין חלוק זה ראיתי לרבינו שמשון במשנה הנז' שכתב וז"ל כדי שתפול לאור ותשרף יש רוצים להתיר מכאן תרנגולת שנמצאת בה חטה בפסח אע"פ שנתבשלה עמה משום דנתעכלה החטה במעים ולאו מילתא היא חדא שצריך לחלק בין אסור לטומאה ועוד דאם אמרו בבשר דרכיך יאמרו בחטה דקושי דיש לחלק כמ"ש במנחות וכו' יע"ש: הרי לפניך דיש לחלק בין דבר רך לקשה ומן הסברא הי' דיי לנו לומר בנדו"ז אפילו בזמן מועט נימא ודאי נשתנה סם זה במעי התרנגולת ומותרת לאוכלה: והגם שראיתי להרב שער המים בס"ס סק"ו שחלק על דברי הפר"ח דכתב משמיה דהרמב"ם דאם נשתהה ונשתנה מותר וכתב איהו דאפילו נשתנה אסור וא"כ מן הראוי יש לנו לחוש לדברי הרב שער המים דחמירא סכנתא אפי"ה בנדו"ד אפילו לשער המים מותרת דהא הרב שער המים מפרש דברי הרמב"ם דאמר דבהמה שאכלה סם המות הממית את האדם ונשתנה בגופה וכו' פירשה איהו האי דנשתנה וכו' לאו אבהמה קאי אלא אאדם וכוונתו לומר דאם אכלה סם שממית את האדם בעת בואו לגוף תכף קודם שישתנה אזי אמרינן דגם הבהמה בודאי בלעה ממנו אפילו אם יהי' בעין ואסורה הבהמה דהא סם זה לעת בואו בגוף האדם ממיתו ואפילו מקיא אותו אח"כ מת האדם דכבר עשה פעולתו וא"כ גם בהמה כבר עשה בה פעולתו ואסורה הבהמה לאוכלה אבל אם אכלה סם שאינו ממית האדם אלא עד אחר שמשתנה בגופו אזי אם אכלה אותה הבהמה מותרת דסם הממית תכף אחר השנוי וא"כ בהמה זאת שעדיין לא מתה בודאי עדיין לא נשתנה בגופה: וא"כ הואיל ועדיין לא נשתנה עדיין לא עשה שום פועל כלל בגוף הבהמה ולכך מותרת לשוחטה ולהשליך בני מעיה לחוץ ולאכול את בשרה דהא לא בלע כלל מן הסם קודם השנוי זוהי תוכן דברי הרב שער המים בתוספת ביאור ובהטעמת הדברים ממני אני עני: וא"כ זכינו לדון בנדו"ד דאם באנו לסברת הרפ"ח הרי גם כאן בודאי נשתנה הסם ומותרת כמש"ל: אלא אפילו לסברת הרב שער המים מותרת האי תרנגולא דהאי סם זה שאכלה הנקרא זאזגאר