קרני רא"ם תסב

מלח כשהבשר שמן צריך ס' בכל חתיכה וחתיכה ואין מצטרפים לבטל החלב דאין החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלי רוטב כ"כ מר"ן סי' ק"ה ס"ט וז"ל הרב שיורי ברכה יור"ד סי' ק"ה אות ז' קשה הא אמרינן לעיל דחתיכת איסור הנוגעת בחברתה בצלי צריך ס' אלמא אפי' בלי רוטב מפעפע האיסור מחתיכה לחתיכה וא"ל דהתם באיסור שמן והכא בכחוש דא"כ אמאי צריך בכל א' ס' נגד האיסור ואין לחלק בין צלייה למליחה דהא קי"ל מליח הרי הוא כרותח אבל האמת הוא דעיקר הדין כמ"ש הש"ע לעי' דחלב מפעפע מחתיכה לחתיכה בלא רוטב ולפ"ז אין כאן ס' נגד האיסור והחתיכות כלם מצטרפות לבטל האיסור משום שהאיסור מפעפע האיסור בהם וכן המנהג בעירנו מראקי"ש יע"א שהיא עיר גדולה של חכמים ושל סופרים ואין לפקפק בזה הגהות רבני המערב כ"י עכ"ל הרב שיו"ב עכ"ל וכראותי זאת שמחתי ועלצתי שזכיתי לדעת עיקרן ויסודן של דברים וה' יסיר מסוה הקליפה והעורון מעינינו וכתבתי זה למזכרת לאות לדעת שורש הדברים וצוי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן רל"ה. נשאלתי מת"ת אחד שקנה ליטרא וחצי של בשר לשבת ולא ניקר אותו מן החלב וכשהוליכו לביתו לקחה אותו אשתו מידו ונדמה לה שהוא מנוקר ומלחה אותו ביחד ואח"כ לקחה ממנו חתיכה אחת מראש הצלע שברור לנו שיש בו חלב גם לקחה חתיכה אחרת מבשר הצואר שברור לנו שאין בו חלב כלל ועשתה מהם תבשיל שיעור שיאכלו ממנו חמשה או ששה בני אדם שכל אחד ממלאים לו קערה אחת הנקרא טאייפ'ור והחתיכה שהיה בה החלב ההוא אמר שלצד המרבה תמצא בה שיעור חצי אוקייא בין העצם והבשר והחלב שבאותה חתיכה ועכשיו נפשו לשאו"ל הגיעה מה יהיה דין הבשר שנשאר בלי בישול ומה יהיה משפט התבשיל עם הכלים אם הם מותרים או אסורים ע"כ: והיתה תשובתי ללבי דהנה ידוע דחלב האיברים אין איסורו אלא מדרבנן ואין איסור מדאורייתא אלא שלשה מיני חלבים בלבד וכמ"ש הרמב"ם פ"ז מהל' מ"א וז"ל שלשה חלבים הם שחייבים עליהם כרת חלב שעל הקרב ושעל שתי הכליות ושעל הכסלים עכל"ה יעו"ש וזולת זה כל החלבים האסו' שבגוף אינם אלא מדרבנן וכבר עמד ע"ז הר' אור"ח לצדי"ק וביטל סברת מורה אחד שהיה אומר שבירכים יש חלב דאורייתא ואיהו ז"ל עמד נגד המורה וביטל הוראתו בדחיות ובראיות ברורות יע"ש בס' אורח לצדיק והן היום כך ראיתי להרב מחזיק ברכה בחידושיו ליור"ד סי' ס"ד ס"ד וז"ל חלב שבירך הורה רב אחד שהוא חלב דאו' וכו' ושהוא תותב קרום ונקלף והיא בכלל חלב הכסלים ובס' אורח לצדיק הביא כל דבריו ודחאם באורך וברוחב ושם מבואר השגות הרב המורה על דבריו והמחבר אזר חיל ונהפך אל הרודף להשיב ד"ל תשובותיו וקרי עליה ואם ד"ל הוא ואין ידו משגת ע"ש באורך גדול ע"ך הרי מדברי הרב גאון מוהר"ר חיד"א מוכח דכדברי הרב איר"ח לצדי"ק צדיק הוא יצדיק דינו ובפרט דלא פליג הרב המירה אלא בחלב הירכים אבל בחלב הדפנות בזה לא נחלק שום אדם בעילם וכו"ע מודו דרבנן הוא וא"ך זכינו לדין דהאי ספיקא דקמן ספיקא דרבנן הוא דלא ידעינן אם בהצטרף כל הבשר יכול להיות שנמצא בו ששים כנגד האיסור ומותר או יכול להיות לא תמצא בו ששים כנגד החלב אכן האי חלב עצמו דרבנן הוא כמש"ל וא"ך דין הוא שיהיה ספיקא דרבנן לקולא כדקי"ל בכל מקום ובפרט ביור"ד סקי"א דשם מבואר דבאיסור דרבנן ספיקו לקולא וא"ך מותר: ואל תשיבני דהיאך יוצדק לו' דבר זה דהא בשר שנמלח בלי נקור פסק מר"ן ביור"ד בסיק"ה ס"ט דבעינן בכל חתיכה שיהיה בה ס' כנגד האיסור ושיעור זה אינו בידינו בחתיכות אלו שלפנינו הרי כבר ידוע דאנן לא קי"ל כהאי פסקא דמר"ן זה אלא כפסקו קמא בסעיף ז' דשם מבואר בו דס"ל דחלב מפעפע מחתיכה לחתיכה וכמו שתמה עליו הרב טו"ז סקכ"ב וכן המה רבינו מהריט"ץ בשאלותיו על פסק זה של מר"ן בביתו הנאמן דלא מצא לו סמך משום פוסק זולת קושייא אחת מרבותינו בעלי התוספות יע"ש דלסוף העלה דהאמת הוא דחלב מפעפע וכל החתיכות מצטרפים לבטל האיסור וכן מנהגינו בערי המערב וכן ראיתי יסוד למנהג זה שהביא אותו הרב זכו"ל בח"ב דיור"ד אות מ' שכתב משם הרב חיד"א שכתב דכך הוא מנהג המערב וכבר כתבתי זה מזה לעיל בספרי זה באורך איך שיהיה עלה בידינו דאין צריך ס' אלא לכנגד האיסור וכל החתיכות מצטרפים וא"ך הואל ומסופקים אנחנו אם היה כאן יותר מחלק אחד מששים שמא לא היה בחלב זה אלא פחות מחלק מששים אין לאסור בשר זה דספיקא דרבנן לקולא וכעין זה מצאתי ראיתי להרב עיקרי הד"ט בדיני חלב ודם אות ל"ד וז"ל השיב תשובה מאהבה למהר"ם נאוירא ז"ל בדין חתיכת שומן שלא נוקרה מקרומיה האסורים משום חלב ונמלחה ואחר המליחה הדיחוה יחד בחתיכת בשר שלא נמלחה ונשתהו שם ביחד שיעור רביע שעה גם דרכה של אשה למלוח בלא דעת השומן עם הקרומים של חלב והשיב להתיר אף שלא נודע אם היו שם ששים נגד הקרום ובשילוה אחר הניקור שאחר המליחה כל שהוא לצורך שבת עכל"ה הרי לפניך מדברי הרב דמשמע דבעינן ס' כנגד הקרומות של חלב שהיו בשומן ועכ"ז הואל והיה הדבר ספק אם היה ס' או לא אפי"ה התיר וא"ך גם כאן נראה להתיר אם יהיה חלב זה שנשאר בחתיכות אלו פחות מששים דאיכא למימר גם אם תצרף אותו שבישלו אפשר שלא יהיה יותר מחלק מששים וספיקא דרבנן לקולא. אלא דעכ"ז לא יכולתי להתיר ולא רציתי לסמוך על עצמי לבדי בזה ובפרט דזה הוא מה שנראה בהשקפה בלי חפוש מחפוש ולכן אמרתי לו שיכול הוא למוכרו לנכרים דאין פסידא כ"ך וכן עשה: אכן בתבשיל מה יהיה דינו פשוט דהתיר ומותר הוא דלא מיבעייא דאם היה הדבר בספק