קרני רא"ם תנח

התערובת חמץ דהא מצינו למור"ם תמ"ז ס"ד שכתב פת שנפל ליין אפע"פ שנטלו משם אסור בפסח דחיישינן שמא נשארו פרורין ונותנים טעם בפסח ע"ך וכתב שם הטו"ז דלא מהני סנון שמא יש דקין מאד ויוצאין דרך המסננת יע"ש וכנגד זה מצינו להמג"א סקי"ג כתב דמהני סנון ואם סננו לכו"ע שרי יע"ש שכ"ך משם הש"ך וכן כתב הרב"ח יע"ש והרב ח"י ז"ל שם הכריע גם הוא דסנון מהני יען דאפילו נחוש שמא ישארו איזה פרורין הרי הם דק דק והוי לח בלח שאינו חו"ן יע"ש א"ך הרי רוב מנין הם המתירים ומה גם נוסף עליהם ביתר שאת מ"ש הרב מוהרי"ע זלה"ה שמדקדוק דברי מור"ם עצמו ס"ל דהסנון מהני יעו"ש שמדקדק כן מדברי מור"ם באמת הדקדוק המורגש לעין כל בדברי מור"ם דבאמת יש לנו לדעת מה היא כוונת מור"ם שכתב בלשונו הטהור ז"ל פת שנפל ליין אפע"פ שנטלו משם אסור בפסח דחיישינן שמא נשארו בו פרורין וניתנים טעם בפסח ע"ך ובאמת הרואה יתמה אי חיישינן שמא נשארו בו פרורין א"ך אין אנו צריכים לטעם משום דנותנים טעם בפסח דתיפוק ליה שמא יאכל פרורין עצמם ומכח דקדוק זה הכריע הרב מוהרי"ע ז"ל דודאי מור"ם ס"ל דדעת הרשב"א בעל סברא זו ס"ל דהסנון מהני אך חיישינן דילמא לא יסננו קודם פסח וישאר שם תוך הפסח ונותנים טעם תוך הפסח ואזי אפילו יסננו הואל ויהיה טעמא תוך הפסח אסור דחמץ תוך הפסח במשהו בין בממשו בין בטעמי כך הכריע הרב מוהרי"ע זלה"ה בדברי מור"ם ומזה יצא לדין שאם סננו קודם פסח לדעת מור"ם מהני וסיים הרב בסוף דבריו וכתב ז"ל והרב מגן דוד שכתב על דברי מור"ם דסנון לא מהני דשמא יש דקין ויוצאין דר הנפה ע"ך דמשמע מדבריו שכך היא דעת מור"ם ליתא והעקר הוא כדכתיבנא בס"ד אלה היו דברי מוהרי"ע ז"ל ועיין ג"ך להרב ערך השולחן בספרו חוקת הפסח שכך דעתו נוטה דסנון מהני יע"ש הרי לך חבל נביאים דפסקי בסכינא חריפא דסנון קודם פסח מהני ועליהם יש להשען: אלא דעדיפא מזה אמינא ולא אבוש דלגבי הסוקאר אפילו הטו"ז יודה דמהני ביה סנון קודם הפסח דאיכא למימר דעד כאן לא כתב הטו"ז דסנון לא מהני אלא דוקא במקום דאיכא ודאי חמץ כגון התם דנפל פת ביין וכו' דהואל והיה שם ודאי חמץ אין בידינו אלא ספק אחד דילמא ע"י סנון לא נשארו בו פרורין או דילמא עברו דרך הנפה הלכך משום חד ספיקא אסור אבל בסוקאר שאינו אלא חששא בעלמא דילמא יש בו תערובות חמץ כל עקר אזי אפילו הטו"ז יודה הואל ויש כאן ס"ס דילמא לא היה חשש חמץ כלל ואת"ל היה שם תערובת דילמא כשסננו אותו לא עבר כלל דרך נקבי הנפה ובזה אפילו הטו"ז יודה דס"ס מהני בכל אסורין של תורה והגם שאין ס"ס זה מתהפך כבר יש בידינו כתוב באורך מקמאי ובתראי דלא בעינן מתהפך גם לפי הכללים ס"ס זה לא בעינן מתהפך עיין בכללי הס"ס שהביא הש"ך דוק ותשכח ואין כאן מקום להאריך יען כי הלא מצאנו ראינו גם הדבר הזה ערוך על ספר הישר הפר"ח בס' תמ"ז שכתב על דינא דפת שנפל ביין וכו' דפסק מור"ם כתב איהו ז"ל ומה שכתב שמא נשארו בו פרורין ונ"ט בפסח קשה דצונן אינו מבליע ואינו מפליט וי"ל דמיירי ששהה בו מעת לעת ויש לו דין כבוש ואסור וכמ"ש לקמן בס' תס"ז ס"ב ויותר נראה לומר דטעמא הוי שמא יבוא לאכול משהו מן הפרורין בפסח וכיון דודאי איכא חמץ לא שרינן ליה לסננו לפי שמשהו אין לו שיעור ואפשר שיעבור דרך הנפה איזה פרור ולכך אסרוהו ועיין במור"ם לקמן תס"ז סו"ס י"ב עכ"ל ושם בס' תס"ז סו"ס י"ב מצאנו לו שכתב ז"ל ומ"ש הרב"י בסוף סימן זה בשם האגו"ר בשם מהר"י מולי"ן דבארות של עכו"ם שיש לחוש שמא יש חמץ ברור שיש לסנן המים בבגד נקי בכל פעם ששואב ע"ך אלמא דסנון מהני ההוא איירי בחמץ שאינו ידוע אבל אי ידעינן בודאי שהיה שם חמץ לא מהני סנון וכדכתיבנא וכן מתשובת הרשב"א וכו' ודלא כמו שהבין מור"ם בהג"ה תמ"ז ס"ד שכתב שם כן נראה לי עכ"ל הרי לך מפורש לדעת הרפ"ח דבסוקאר פשוט דמהני סנון קודם פסח ולא מבעייא לפי תרוץ הראשון של הפר"ח דכתב דטעם פת ביין דפסק הרשב"א דאסור הוא מטעם כבוש וכו' ודאי דאינו אסור מטעם זה אלא דוקא בבא לסננו תוך הפסח דאז מיהב יהיב טעמא תוך הפסח אבל קודם הפסח בודאי דמהני סנון וכמו שבא הדבר מפורש יוצא בדברי הרב מוהרי"ע כנז"ל שכתב דכן הדין יוצא מתרוץ הראשון של הפר"ח כמש"ל משמו והוסיף הרב הנז' וכתב דכן היא דעת רבו זלה"ה דדעתו היא כתרוץ הראשון של הפר"ח וא"ך אפילו ידעינן שהיה שם חמץ כגון ההיא דפת ביין עכ"ז מהני הסנון קודם הפסח כדאמרן אלא אפילו לתרוץ השני של הפר"ח דכתב דדעת הרשב"א הוא דלא מהני סנון עכ"ז הרי פרשה פתוחה לפניך שפירש בדבריו בס' תס"ז סו"ס י"ב דדוקא בפת ביין שנפל שם דיש ודאי חמץ אבל כל שהוא ספק אי הוה שם חמץ מהני סנון הרי לפניך דאפילו מאן דס"ל סנון לא מהני בפת שנפל ליין עכ"ז בסוקאר יודה דמהני ביה סנון קודם הפסח וגם הטו"ז בודאי יודה ופשוט דטעמיה דהפר"ח דמחלק בין היה שם חמץ ודאי למקום דליכא אלא חשש פשוט דטעמו הוא דבמקום דליכא אלא חשש הוי ס"ס כדאמרן ובשביל זה מותר ועיין בס' ח"י תס"ז סקכ"א שהרבה ארבה כמה ספיקות בסוקאר וזל"ה האלסוקאר יש בו כמה חששי טובא דילמא לא נתערב ואת"ל נתערב דילמא נתבטל קודם הפסח ואה"ל לא נתבטל דילמא לא ערבו בו סולת מחטים לתותים ומי פירות אין מחמיצין ואת"ל לתתו דילמא לא נתחמץ עכל"ה הרי לך דרבו כמו רבו הספיקות בסוקאר וא"ך פשוט דכל מאן דקפיד בסנון הפת ביין בזה יודה וכדעת הרפ"ח הנז': ובדרך אגב אמרתי לתרץ מה שהקשה לפי האמת מה יענה הטו"ז דס"ל דדעת מור"ם היא דלא מהני סנון וחיישינן דילמא יעברו הפתיתין דרך נקבי הנפה א"ך מה יענה במה שיש לדקדק בדברי מור"ם למה הוצרך לסיים ולומר דילמא ישארו פרורין ויהבי טעמא הרי תיפוק לך דילמא יאכל הפתיתין עצמם וכמ"ש הרב מוהרי"ע זלה"ה כמש"ל על כן אמרתי דהטו"ז באמת יאמר לך דהאמת הוא דמור"ם