קרני רא"ם תנד

אם היה הרבה מלוחלח שלא נתבטל בס' אלא ירקדנו וישמרנו עד אחר הפסח עכל"ה מלשון זה ראה תראה דלא אסר אם נתייבש אלא אם אין ששים לבטלו וא"ך הגם דקי"ל קמח בקמח מתערב דוקא אם יהיה ששים ובכאן אין ס' גם ראיתי להרב מוהרי"ע זלה"ה בס' תס"ו שתירץ דלעולם לדעת מר"ן קמח בקמח הוי לח בלח מיהו הנ"מ במתערב יפה ויפה אבל בהך גוונא דנתייבש ומיפרך הרי הוא עומד במקום אחד ואינו מתערב אלא במקומות הסמוכים לו ויש לחוש כשיבוא לאפות מאותו קמח תוך הפסח יקח ממקום שאין בו מן ההתר ששים והרי לא נתבטל עכל"ה: ומעתה אחרי הודיע אלדי"ם אותנו את כל זאת יש לנו לברר דעת הני פוסקים לדעת מר"ן נמצינו למדין אלבא דהרב מג"א והח"י דס"ל דפירורין שאני א"ך תפסינן לדעתייהו אליבא דמר"ן דלא מהני ריקוד וכן לדעת הטו"ז כל שהוא לאחר הטחינה לא מהני הרקדה וא"ך לא נשאר בידינו על מי להשען לדעת מר"ן בקמח שנפל עליו המים ונתייבש כי אם על דעת הלבו"ש דכתב דההיא דס' תס"ו איירי בדליכא ששים אבל במקום דיש ס' מהני לבטלו אפילו לאפותו תוך הפסח עצמו וכן נמי יש לנו אליבא דהרב מט"י דכתב ז"ל דכל היכא דנתייבש ומפריך הרי הוא עומד במקום אחד ואינו מהערב אלא במקומות הסמוכים לו ויש לחוש כשיבוא לאפות מאותו הקמח תוך פסח שיקח ממקום שאין מן ההתר ס' והרי לא נתבטל ואין לומר שיערבנו עכשיו תחילה בידים עירוב גמור ואח"ך יאפנו דא"ך נמצא מבטל אסור לכתחילה דהרי אין כוונתו בתערובת זה אלא כדי להתירו ולא דמי לטוחן דכתב הטו"ר גבי חטים הנשוכים מאכילת עכבר דסי' תנ"ג דהתם מכוין לטחון והביטול ממילא אתי עכל"ה א"ך מדבריו אלה נלמד דמר"ן לא איירי אלא בקמח שנפל עליו מים אחר ההרקדה דלא שייך ביה שיתערב יפה ויפה אלא בבא לבטלו וזה אסור אבל בקמח שעדיין לא רקדו אותו בזה מודה דאפילו תוך הפסח עצמו מותר הואיל וצריך לרקדו לא פעם ולא שתים כדרך שמרקדים הקמח וזה הוא דבר מוכרח א"ך בודאי דאפילו תוך הפסח מותר הואיל ואין כוונתו לבטל והדרן לדין רבינו הטו"ר האמור א"ך נמצינו למדין אליבא דהלבו"ש והרב מטה יאודה ז"ל דיש תקין ברקוד אליבא דמר"ן במקום דאיכא ששים לבטלו ולא נשאר לנו בדברי מר"ן אלא הרב מג"א והטו"ז והח"י זלה"ה: אלא דעכ"ז נלע"ד דאפילו לדעת הרב הטו"ז והח"י יכולני לומר דעד כאן לא קא מיירי דאין לו ערוב גמור וחיישי' לפתיתין אלא בבא לאפותו תוך הפסח עצמו אבל בבא לאפותו קודם הפסח פשיט דמותר וכן מדוקדק מדברי הטו"ז עצמו בס' תנ"ג סק"ב שכתב זל"ה אבל בסי' תס"ו דבא החימוץ אחר הטחינה דנתייבש הלחלולית שעל השק ונעשה חמץ וא"ך בתוך הפסח אסור לאפותו לעשותו חתיכה אחת משום הכי גם קודם הפסח אסור לאפותו דודאי אתי לאפותו תוך הפסח ובזה מחמיר טפי מסמ"ק שמקיל באפייתו קודם הפסח כנ"ל ליישב עכל"ה הרי לפניך דהטו"ז כתב בפשיטות דאפיה קודם הפסח מותר וס"ל דלא אסר מר"ן אפי' קודם הפסח אלא מטעם גזירה דילמא אתי לאפותו תוך הפסח וא"ך לגבי דידן דמעולם לא נראה במדינותינו האפייה תוך הפסח ליכא למיגזר מידי כלל וכן יש לנו ג"ך לחלק בדברי הח"י ז"ל דאפושי פלוגתא לא מפשינן בינו ובין הרב הלבו"ש והרב מט"י דס"ל דאפילו תוך הפסח עצמו מותר וגם בזה יהיה שוים דעת הרב ח"י והטו"ז דקודם הפסח מותר אם אפה אותו: וכן ראיתי להרב מהרי"ט הובאו דבריו בספ' הפר"ח דמחלק כך בפירוש דמר"ן ס"ל דקמח בקמח בטל בששים וההיא דסי' תס"ו דפסק דלא מהני ריקוד היינו בבא לאפותו תוך הפסח אבל כל שאפאו קודם הפסח ס"ל דמותר וכן ראיתי שם להפר"ח שתירץ דברי מר"ן בשני תירוצים ובתירוץ הראשון שם תירץ כדעת מהרי"ט דיש חלוק באפייה קודם פסח דמותר ובתוך הפסח לא ובתירוץ שני תירץ באופן אחר והגם דמאותו תירוץ השני נראה דלא ס"ל לחלק בין אפייה דקודם פסח לתוך הפסח עכ"פ הרי ראיתי להרב מאמ"ר מרדכ"י שכתב דכתירוץ ראשון נקטינן דהגם דלתירוץ בתרא שהביא אפילו לאפותו קודם פסח אסור מ"מ נראה ברור מתוך דבריו שדעתו נוטה להתיר למאן דאית ליה אינו חוזר וניעור עכל"ה: א"ך נקטינן לדעת כל הפוסקים דאפילו נתייבש ונפרך מהני ריקוד ואפייה קודם פסח ולא עמד לנגדינו אלא הרב מג"א דמיחזי מדבריו דאפי' אפייה קודם הפסח לא מהני והוא ממה שהביא אח"ך שם סברת הב"ח בדין העכברים דלא מצא שום תיקון אפילו באכלו העכברים קידם הפסח ואנן בדידן בודאי דיש לנו לתפוס סברת הני חבל נביאים שכולם עלו בסגנון אחד אליבא דמר"ן דקי"ל כוותיה דאפייה קודם פסח מהנייא וכוותיהו יש לנו לפסוק ולא כנראה מסברת המג"א ובפרט דעיניך תראנה בס' הרב מאמ"ר מרדכ"י שהרבה תמיהותיו על סברת המג"א וא"ך לנו יש להשען על השאר פוסקים המתירים קמח שנפל עליו מים ונתייבש שירקדנו יפה ויאפנו קודם הפסח וליכול וליחדי וכן ראיתי להרב אד"א זלה"ה בס' מעי"ן גני"ם דפסיק ותני בדיני יבש ביבש כגון חטים מחומצות שנתערבו קודם פסח ונתבטלו בששים וחממום קודם פסח יחזרו וחממום בפסח דנאסרו ודוקא אם אפאם וטחנם ואפאם קודם דכבר נעשו גוף אחד כדין לח בלח הוא דמותר עכל"ה הרי לפניך מדברי הרב דבאפייה קודם הפסח אפילו יבש הדר דינו להיות כדין לח בלח ומותר: וכן ראינו לרבנן סבוראי ובתראי דעבדו הלכה למעשה הכי הראשון הוא הרב מאמ"ר מרדכ"י יעו"ע דפסק הלכה למעשה דאם אפה קודם פסח לית דין ולית דיין דמותר יעו"ע בסי' תנ"ג ותס"ו יעו"ש גם הרב שערי תשובה בס' תס"ו סקי"ב שם כתב וז"ל עיין פנ"י יהוש"ע ס"ט שכתב בקמח שנפל לטיט או מים ונתייבש מותר לאפותו קודם פסח אחר הניהול יפה דבזה אין חשש למאי דקי"ל אינו חוזר וניעור וכן הורתי הלכה למעשה פעמים שלש ע"ע ועיין בס' גו"ר כלל ד' ס"י באמצע התשובה שכתב שאם נתלחלח קודם פסח ונתייבש מותר לאפותו קודם הפסח וכו' וכן ראיתי להרב אחרון כמוה"ר דוד מועטי זלה"ה בס' צוף דבש סק"ט שכתב וז"ל ומזה