קרני רא"ם תמב

כתב הרב בנ"י חי"י ז"ל נוסף על זה ה"ר משפטי שמואל והרב פמ"א גם הם אזלי בשיטת מהר"ם אלשי"ך הביא דבריהם הרב שמש צדקה חיור"ד סי"ד ע"ע: וכנגד זה הוא הגאון הרא"ם ז"ל דס"ל דההקדשות שמקדיש האדם ומניחם בבה"ך יכול הוא להוציאם ולהוליכם לבה"ך אחרת שהוא מתפלל בה וכו' ובשיטתיה אזיל הרב מוהריב"ל וגם הרב מוהרש"ך גם הוא הכי נטתה דעתו של הרב בני חיי לבסוף דמהרש"ך בשיטת הרא"ם אזיל וכפירוש הרב פח"ד שפירש בדברי מהרש"ך יעו"ש בס' כ"ח סרכ"ח נוסף על זה הרב המבי"ט הכי ס"ל הביא דבריו הרב שמש צדקה יעו"ש: אך כל זה דוקא במקדיש ואח"כ הניחו בבהכ"נ בסתם בזה הוא דנחלקו הרבנים הללו מיימינים והללו משמיאלים הואיל והוא קידש לה' שכבר הקדישו אבל אם לא קרא עליו שם הקדש בזה לא נחלקו וכמו שמוכרע מדברי הרב בנ"י חי"י בפירושו שרצה לפרש בדברי הרב מהרש"ך דבמניח סתם איירי אבל במקדיש ואח"כ הניחו סתם אזיל מהרש"ך בשיטת מהר"ם אלשי"ך ז"ל ועל פי פירוש זה משם בארה דאפי' מאן דס"ל דבמקדיש והניח סתם אינו יכול להוציאו שהוא מהר"ם אלשי"ך וסיעתו עכ"ז היכא דלא קרא עליו שם הקדש מודה דיכול להוציאו יעו"ש בס' בנ"י חי"י וכ"כ הרב ש"ץ בפשיטות דבדלא קרא עליו שם הקדש לא דברו כלל והרשות בידו להוציאו וא"כ נקטינן בדלא קרא עליו שם הקדש לא נחלקו: ועל פי זה ג"כ יש לנו לפרש דהכי פסק מר"ן בש"ע או"ח סקנ"ג ס"ך שכתב וז"ל יש מי שאומר שס"ת שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן אין הצבור יכולים להחזיק בו ע"כ והוא מפסק מהריק"ו שורש ע' הובאו דבריו בב"י וא"כ מן הראוי להשוות דעתו לדעת הרבנים הנז"ל דבמניח ס"ת בהיכל סתם ולא קרא עליו שם הקדש מיירי ומה גם דהכי מוכח מדברי הטו"ז בסקט"ו שהביא לתשובת רש"ל סט"ו שנשאל במי שהניח ס"ת בהיכל ומשם מדבריו מוכח דבמניח סתם איירי ופסק מהרש"ל דאין יכול להוציאו יעו"ש וכתב הרב הטו"ז דפסק מהרש"ל הוא חולק על פסק זה של הש"ע א"כ ש"מ מדשווינהו חלוקים ש"מ גם מר"ן אפי' במניח סתם ולא פירש שאינו מקדישו איירי דאל"כ לא הו"ל לשווינהו חלוקים גם הרב עט"ז אזיל בשיטת טו"ז זה יעו"ש וכן נמי דעת הרב שארית יוסף הביא דבריו הש"ך בס' רנ"ט סק"ו במאי דהוקשה לו פסקי מהריק"ו דפסק מר"ן באו"ח סקנ"ג סי"ח בכלי כסף שנהגו להביאם וכו' דאין להוציאם מאי שנא מס"ת דפסק ג"כ הש"ע בס"ך שאין הצבור יכולים להחזיק בהם ופסקי דינים אלו נראים כסתראי והוצרך לתרץ דשאני ס"ת הואיל ודרכו להניחו בהיכל דוקא וכו' לא כן בכלי כסף שאין דרכם להניחם שם בבהכ"נ מסתמא לא הניחם אלא משום דהקדישם יעו"ש ועל תירוץ זה הסכים הש"ך וקלסיה יעו"ש מתירוץ זה וחילוקו מבורר דס"ל דגם בס"ת במניח סתם איירי ולא בדפירש שיכול ליטלו ועכ"ז הואיל ואין לנו אומד הדעת שהקדישו אין להוציא מחזקתו: הן אמת דתרוץ זה של הרב שארי"ת יוס"ף תמוה מאוד במה שכתב לא כן בכלי כסף שאין דרכם להניחם שם וזה הניחם וכו' דבר תימה הוא שהרי דברי מהריק"ו והש"ע מפורשים דלא היו מונחים בבהכ"נ איירי אלא מוליכם בחגים ובמועדים דוקא והם הפך דבריו שפירש איהו בדברי מהריק"ו וקושייא זו כבר נתעורר בה הרב שמש צדקה ומכח זה סתר תירוצו: אך עכ"פ נקטינן לדעתו של הש"ך והרב שארית יוסף וטו"ז ועט"ז דמר"ן בס"ך פירושו הוא במניח ס"ת סתם ולא היה עליו שם הקדש הגם דלא ידעינן דעתיה עכ"ז אין להוציא מחזקת הבעלים וגם יורשיו יכולים הם להוציאו וא"כ על פי דעת הרבנים האלה הנז"ל ודעדיפא על פי פסק מר"ן זה דעליו קא סמיכנא על פי פירוש זה של הטו"ז ועט"ז והש"ך וש"י הדין נותן באשה הזאת הואיל ובני בהכ"נ נראה מדבריהם שהיא הנחתו בסתם ולא קראה עליו שם הקדש א"כ יכולה היא להוציאו על פי פסק הרבנים מהרא"ם ומהרש"ך ואפי' למהר"ם גאלאנט"י וכו' ועל פי פסק מר"ן לפי פירוש הטו"ז וכו': ברם דא עקא במאי דחזינן לכמה מפרשי הש"ע דלא ס"ל הכי תחלה וראש אביא לך מ"ש הרב מוהרי"ע ז"ל בס' מט"י בסקנ"ג וז"ל אין הצבור יכולים להחזיק בו עיין תשובת רש"ל הביאה הרב מג"ד ז"ל בסקי"ד דכתב דהבעלים נקראין מוציאין ועליהם הראיה וכתב הרב מג"ד דהוא חולק על פסק הש"ע ואינו מוכרח דהא מהריק"ו שהביא מר"ן כתב דלא שייך חזקה בס"ת העשוי מתחילתו ע"מ כן שיקראו בו הרבים ושיהיה תמיד מונח בבהכ"נ עד יום פקוד אותו הבעלים ע"כ וא"כ כיון דמתחילתו היה על מנת כן הרי חזקה של אבותיו היה אפילו אחר שהונח בבהכ"נ לכך לא פקעה חזקה בלא ראיה אבל רש"ל מיירי בסתם ואדרבא אמרינן חזקה אקדשיה כיון דלא היה ג"ד בהבאתו לבהכ"נ ועיין בהג"ה ש"ע ביור"ד סרנ"ט סוף ס"ב עכ"ל הרי לפניך דהרב מוהרי"ע ז"ל ס"ל דלא דבר מר"ן במניח בבהכ"נ בסתם אלא בידוע שלא הביאו להניחו אלא על דעת יטלנו יום פקוד אותו הבעלים כידוע להם ע"פ המנהג הקבוע ובזה לא פליגי מהרש"ל והש"ע ותרוויהו ס"ל כדעת מהריק"ו ומרא"ח ולא פליגי כמו שנבאר בס"ד: וכן נמי מבורר יוצא כדעת הרב הנז' בלבוש סקנ"ג ס"ך שכתב וז"ל ס"ת וכו' שכן הדרך שמשאילין ס"ת לבהכ"נ ושתהיה מונחת שם עד יום פקוד הבעלים אותה וכיון שכן אין שייך בה טענת חזקה ע"כ הרי לך דחילוקו של הלבוש כדברי הרב מוהרי"ע ז"ל וכן ראיתי לרב אחרון חביב הרב מאמר מרדכי שכתב בסקנ"ג סק"ג וז"ל לכאורה יש להקשות דמ"ש מסי"ח דאמרינן הקהל רשאין לתופסן וכו' וראיתי במהריק"ו הביאו מר"ן ז"ל שכתב דאין חזקה בס"ת שהדבר ידוע מעיקרא נעשה ע"ד שיקראו בו ברבים עד יום פקוד אותו הבעלים ע"כ וכפי הנראה כתב כן כדי ליישב ההיא דסי"ח וכ"מ בלבוש עכ"ל הרי לך דלזה נתכוון הלבוש בטעמו וכן דעת הרב מאמר מרדכי הנז' דמר"ן בס"ך מיירי דוקא בידוע ומפורסם