קרני רא"ם תלח

לרבינו ירוחם ז"ל הביא דבריו הרב"י או"ח סי' צ"א ז"ל כתב רבי' ירוחם שיש מי שכתב שמי שרגיל לחגור כל היום אם התר חגורתו קודם תפלה צריך לחזור ולחגור אבל מי שהולך כל היום בלי חגורה אין צריך לאזור בתפלה פירוש ודיי ליה באבנט ע"כ הרי לך דדעת רבינו ירוחם כדעת התוס' וכו' דבמקום שאין לבו רואה את הערוה מותר להתפלל בלי חגורה במקום אבנט: עוד מצינו להרב"י שהביא משם רבינו ירוחם וכתב ז"ל כתב רבי' ירוחם נתיב י"ו שאסור לברך בגילוי הראש ע"כ הרי לפניך דגם רבי' ירוחם מתיר להתפלל בלי חגורה במקום אבנט עם כ"ז בגילוי הראש אוסר וא"כ אף אנן נימא דהכי הוא דעת התוס' והרא"ש והר"ן ולא מפשינן פלוגתא בינייהו: א"כ הרי לך מיוסד מן הגמרא שאסור להתפלל בגילוי הראש לדעת בע"ל התרומו"ת ומוסכמים ודאי הפוסקים הנז' תוספו' והרא"ש והר"ן וכדעת רבי' ירוחם הנז' וכן בא מפורש דעת הרמב"ם שכתב בפ"ה מהלכות תפלה הלכ"ה ז"ל ולא יעמוד בתפלה באפונדתו ולא בראש מגולה וכו' הרי עיניך הפקוחות תחזינה מישרים דמן הגמרא וגדולי הפוסקים אסור לעמוד בתפלה בגילוי הראש: אך לענין שאר ברכות בזה מצינו לרבנן איתגורי אתגור דהא מצינו להרב"י שהביא לדברי הר"ן וכתב ז"ל וכתב הר"ן דדוקא לענין תפלה דהיינו י"ח ברכות אבל שאר ברכות דיין בלי חגורה דהא חברין בבלאי הוו שריין המייניהו ומברכים המוציא וברה"מ ובהגהו"ת מיימוניו"ת כתבו בפ"ה מהלכות תפלה דהא דאמרינן אסור להתפלל בלי חגורה הני מלי תפלת י"ח אבל לענין ק"ש ושאר ברכות אין לחוש בחגורה רק שלא יהיה לבו רואה את הערוה וכו' ורבינו ירוחם כתב שאסור לברך בגילוי הראש ובמס' סופרים פרק י"ד כתוב פוחח ונראים כרעיו או בגדיו פרומים או מי שראשו מגולה פורס על שמע וי"א דמי שכרעיו ובגדיו פרומים פורס אבל לא בראש מגילה דבראש מגולה אינו רשאי להוציא הזכרת השם מפיו ע"כ נראה שהיא מחלוקת אם מותר לברך בגלוי הראש או אם אסור וכיון דרבינו ירוחם ס"ל כמ"ד אסור הכי נקטינן עכ"ל הרב מר"ן ב"י הרי לך דגילוי הראש לברכות הוא במחלוקת שנוי ואנן בדידן מהכרעת מר"ן לא נזוז כמו שכתוב בידינו דאין לזוז מדבריו הן מה שערך בשולחנו הטהור הן מה שהביא בביתו הנאמן ובכאן הרי הכריע בב"י כרבינו ירוחם וכוותיה פסק ג"כ בש"ע דמצד הדין אסור להזכיר ש"ש בגלוי הראש כמ"ש יעו"ש בש"ע סי' צ"א ובמפרשיו: ולענין הלימוד הואיל והדבר נכתב בעטיו של נח"ץ על כן חדלתי מלחפש בחדרי הפוסקים ועוד טעם כעיקר הואיל וכל הפוסקים הגדולים שהזכרתי לפניך מדבריהם מוכח דלא חשו כי אם במקום הזכרת ה' דוקא אבל הלימוד נראה פשוט מדבריהם דמצד הדין מותר ודין גרמא דעצירא"ה מלבוא בפרישה ודרישה בפוסקים אך אציגה נא לפניך דברי רש"ל אשר הובאו בכנה"ג או"ח סי' צ"א ז"ל לא הזכיר הטור גילוי הראש כי אם לגבי תפלה לא לגבי ק"ש אבל מה אעשה שהעם נהגו בו איסור ואין להקל בפניהם ושמעתי על חכם אחד כשהיה לומד היה לומד בגלוי הראש מכל מקים אף שאין איסור בדבר ולא משום מדת חסידות כשאינו מזכיר ה' מכל מקום לתלמיד חכם יש ליזהר אפילו לומד בחדרו ואם אינו יכול להניח על ראשו דבר יכסה ראשו בבגד וכו' רש"ל בתשובה סמ"ב עכ"ל הרב כנה"ג: ומעתה עיניך תראינה דשלש חלוקות בדבר. ראשון בקודש לענין תפלה כבר הוכחנו דאליבא דכ"ע אסור להתפלל בגילוי ראש ויסוד איסור זה מהגמרא הנז': שני בקודש ג"כ בענין הברכות הואיל ובהם הזכרת קדושת ה' הדבר שנוי במחלוקת וכבר הורה זקן מר"ן מלכא שמדברי האוסרים לא נזוז: שלישי בתרומה היא תורת ה' תמימה הרי הוכיח התייר הגדול שמותר ללמוד בגילוי הראש זהו מה שנלע"ד להשיב לעת כזאת על עיקר דינא: ומעתה אשים דברתי להשתעשע בדברות קודשו אשר שרטט וכתב בראש אמיר. הידיד הוכיח מדברי יב"ע מכח מה שכתב בתרגום בריש גלי וכו'. מזה מוכח ליה שמותר להתפלל בגילוי ראש באמת אתמיהא הואל והידיד נגלו אליו תעלומות חכמה דתרגום ביד רמה היינו ריש גלי מי הביאך לפרש ריש גלי גלוי ראש ולהתיר דבר האסור ואם משום דלא הו"ל ליב"ע לתרגם ולכתוב לשון שיטעו בו בני אדם כמ"ש כת"ר לא ידעתי כוונתך בזה הואיל ותרגום יד רמה הוא ריש גלי מוכרח לתרגם בלשון זה כי לא מצאנו תרגום ליד רמה כי אם ריש גלי ובכאן הואיל והיה צריך לכתוב שישראל היו לומדים ביד רמה והוא תרגם אותה בתרגום מוכרח הוא לומר ריש גלי במקום יד רמה: עוד אתמיהא היכן מצא הידיד תרגום ראש מגולה הוא ריש גלי הרי אונקלוס תרגם ופרע ראש האשה ויפרע ית רישא דאיתתא וא"כ ג"כ הו"ל ליוב"ע לתרגם ברישא פריעא אלא פשוט דכוונת ריש גלי הוא יד רמה ואין כאן מקום לטעות: ועוד היאך תיסק אדעתין לפרש דריש גלי פריעת ראש היתכן לומר דדבורה ביום שמחתה שבאה לפאר ולרומם ישראל וקדושתם תזכיר גנותם בתוך שבחם דהגם שמצד הדין אין אסור מצד מלי דחסידותא לא כן הוא כמ"ש כת"ר עצמו שמדברי הזוהר הוא איסור גדול ועתיד דברי הזוהר להיות נקבע הלכה למעשה לעתיד לבוא א"כ גילוי ראש הוא גנאי להם שלא היו נזהרים בו מצד חסידות. והילך מאי דאיתא בגמרא דר"ה חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת ע"כ וכבר נתקשו רז"ל בזה פתח ברגל ומביא חודש ושבת ופירשוה על פי טעם הידוע דכל עיקר חיוב האדם להקביל פני רבו ברגל הוא משום שהתורה חייבה אותנו בזמן הבית לעלות וליראות פני האדון ה' והן היום שאין לנו מקדש הרואה פני ה"ח כרואה פני שכינה ויהיה נחשב לו כאלו נתראה במקדש ועל זה חייבו לאדם לראות פני רבו ברגל הואיל וליכא מקדש אבל בזמן בהמ"ק אין חייב לראות פני רבו