קרני רא"ם תלז

יעו"ע עכ"ף הרי טעמו דהרב"י הוא דהגם דחשבינן באמת שזה השומע כאלו הוא עצמו מברך עכ"ף הרי במברך עצמו אם הפסיק צריך לחזור ולברך יעו"ש נקוט מיהא דלענין דינא דידן ברור כשמש דאין לחלק בין מברך לשומע כולהו בברכת היין יהיו נפטרים מברכת שאר משקים לכל מר כדאית ליה כדאמרן להמרדכי דוקא במונחין ולהטוש"ע אפילו אינם מונחים זהו משנלע"ד לדון בזה: שוב אחרי זאת בהשקפה נגה לנגד עיני דברי הבאה"ט סו"ס קע"ד שכתב משם הרב גינ"ת ורדי"ם ז"ל מה שנוהגים בסעודות גדולות שלאחר שמברכין ברכת היין על כוס יין מביאין עוד משקה שקורין קאווי כדי ליישב דעתי של אדם ממאכלו אין לברך על אותם קאווי עכ"ל. א"ך הוי שאלת הידיד כאלו היא מפורשת דהא עיקר דברי הרב שפוטר מברכת הקאווי משום שהיתה ברכת המזון על כוס מן היין ובשביל זה פטרו מברכת הקאווי הואיל והיין פוטר שאר משקים והדבר מוכרע משם דהא ברכת היין שלשם היא ברכת כוס של ברכת מזון וכוס ברכת מזון הוא ביד האורח או ביד גדול המסובין והוא המברך ושאר המסובין שומעין ועכ"ז בברכתו נפטרו השומעים גם מברכת הקאווי ופשוט: אלא דרך אגב אמינא דהרב גינ"ת ורדי"ם גם הוא אזיל בשיטת הש"ע דברכת היין פוטרת שאר משקים אפילו אינם מונחים לפניו דהא דרך הקאווי' להביאו לפני המסובין אחר שכבר ברכו על כוס ברכת המזון ועכ"ז נפטר בברכת היין ש"מ דהרב גינ"ת ורדי"ם כך פסיקא ליה דיין פוטר שאר משקים אפילו אינם מונחים בשעת ברכה ואין כאן מקום להאריך דלקוצ"ד דבר פשוט הוא והוצרכתי להרחיב בדברים קצת אולי זהו רצין הידיד ולרום הח' והשלום וצוי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן רכ"ב. לטיטוואן יע"א שאלה אחת אני שואל מאת כת"ר אם מותר ללמוד ולהתפלל ולברך בגילוי הראש מן הדין או לאו דהיינו אם כת"ר מצא בתלמוד או במדרש או בארבעה טורים דוקא שמביאים ראיה מן התלמוד לאסור גלוי הראש בתפלה וכו' כי לעניות דעתי הוא מותר משום שמצאתי שלפי דברי יוב"ע הוא מותר וז"ל בתרגום שופטים ה' פסוק לבי לחוקקי ישראל וכו' אמרה דבורה בנבואה אנא שליחא לשבחא לספרי ישראל דכד הות עקתא ההיא לא פסקו מלמידרש באורייתא וכדו יאי להון דיתבין בבתי כנשתא בריש גלי ומאלפין ית עמא פתגמי אורייתא ומברכין ומודים קדם ה' וכו' ואע"ג שתיבת ריש גלי מורה על החירות שלא היה עליהם עול מלכות והיו ישראל לומדים ביד רמה לעיני כל כמו שתרגם אונקלוס ביד רמה בריש גלי עכ"ז מדאפקה יוב"ע בלשון הזה שמע מינה שהוא מיתר שאם היה אסור לא הו"ל לתרגמו בלשון זה שמובן ממנו שהוא מותר ואני יודע שלפי דברי הזוהר הוא אסור אך כל דברי הזוהר הם מלי דחסידותא וכוונתי בשאלתו מהו מצד הדין יומ"ץ מהדוב"ש וכו' יצחק בארג"ילון נר"י: תשובה לזה הנה איתא במסכת שבת ד"י אמר אביי למ"ד תפלת ערבית רשות כיון דשרא ליה המייניה לא מטרחינן ליה מתקיף לה רב ששת ליקו הכי ולצלי משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל עכ"ל הגמרא הצריך ומצינו להרב בע"ל התרומו"ת הביאו הטור אי"ח סי' צ"א שכתב ז"ל דמן הגמרא הנז' יש ללמוד שצריך אדם לאזור אזור בשעת תפלה אפילו יש לו אבנט שאין לבו רואה את הערוה ויכסה ראשו אלה היו דברי בע"ל התרומו"ת הרי לדעתו מכריח מן הגמרא שאסור להתפלל בראש מגולה: והגם שבאמת שראינו מדברי בע"ל התר מו"ת אלו שדקדק מן הגמרא לא מילתא פסיקתא היא דהא מצינו להתוס' שם בשבת שכתבו משם מחזו"ר ויטר"י ז"ל דהטעם דבעינן לאזור המיינו בשעת תפלה הוא משום שלא יהיה לבו רואה את הערוה ודוקא להם שלא היה להם מכנסים לכך היו צריכים לאזור שעת תפלה אבל לדידן שיש לנו אבנט של מכנסים אין אנו צריכים לאזור עכ"ל וכן היא דעת הר"ן והרא"ש אלא שהוסיף הרא"ש וכתב דהגם שמצד הדין מותר בלי חגור היכא שהיה לבוש אבנט עכ"ז מצוה לאזור אזור וא"ך לכאורה היה מקום לטעות ולומר דלא מצאנו חבר לבע"ל התרומו"ת שאוסר גילוי ראש בתפלה דדוקא בע"ל התרומו"ת אוסר גילוי ראש לפי פירושו בגמרא שאוסר להתפלל בלי חגורה אפילו היה עליו אבנט שאין לבו רואה את הערוה עכ"ז אסור בלי חגור משום הכון לקראת אלהיך מזה למד דהוא הדין שלא יתפלל בגילוי הראש אבל לדעת התוס' והרא"ש והר"ן דס"ל שהאיסור הוא דוקא במקום שלבו רואה את הפרוה והיכא דלבוש אבנט אין צריך חגור נימא כמו שאין צריך חגורה לדידהו הוא הדין אין צריך כיסוי ראש דלא שייך נ"ך בו טעם ערוה: אלא דזה אינו דדבר פשוט הוא דאפילו לדעת התוס' וכו' שמתירים להתפלל בלי חגורה במקום אבנט לא יחלקו על סברת בע"ל התרומו"ת בגילוי הראש דדבר ידוע הוא דגילוי הראש הוא פתיחות הרבה וחוצפה לפני המקום וזה מוכח מדברי בע"ל התרומו"ת שהביאנו למעלה שהוכיח מן הגמרא שאסור להתפלל בלי אזור ובראש מגולה ובאמת לנו יש לב לדעת מהיכן למד בע"ל התרומו"ת מהגמרא הנז' דגילוי ראש אסור הרי לא נזכר בגמרא כי אם התרת המיינו אלא מוכרח לומר דמדאסרו להתפלל בלי חגורה משום הכון וכו' מכ"ש שאסור בגילוי הראש שמן הסברא פשוט שהוא חוצפה יותר וא"ך הואל וגילוי ראש פשיט דגרוע הוא אף אנן נמי נימא דהגם שהתוס' והרא"ש ס"ל דבמקום אבנט אין צריך חגורה ודלא כבע"ל התרומו"ת עכ"ז בגילוי ראש שהוא גרע יותר לא יחלקו על בע"ל התרומו"ת: וחלוק זה לא נפלא ולא רחוק הוא דהא מצינו