קרני רא"ם תכט

לו' דלעולם אפילו בנכנס תחת יד רשות שנים יהי נאמן בשבועה ומר"ן לישנא דמתניתן נקט ומתניתין עצמה אורחה דמילתא נקטה ולא שאני לן בין אחד לשנים לכן ראיתי לברר ספק זה מלשון הש"ס בשבועות דף מ"ו ע"ב וז"ל: מתניתין הנחבל כיצד ראוהו עדים שנכנס תחת יד חבירו שלם ויצא חבול ה"ז נשבע ונוטל: גמרא א"ר יהודא אמר שמואל לא שנו אלא במקום שיכול לחבל בעצמו אבל במקום שאינו יכול לחבל בעצמו נוטל בלא שבועה וליחוש דילמא נתחכך בכותל תני רבי חייא כגון שעלתה לו נשיכה בגבו או בין אצילי ידיו ודילמא אחר עבד ליה דליכא אחר עד כאן לשון הגמרא: ומעקרא רציתי להוכיח זה ממאי דאמר בגמרא ודילמא נתחכך בכותל דכוונתו הוא דהואל ויש לנו לתלות בחיכוך הכותל א"ך נצריכוהו שבועה הרי לפניך דאפילו במקום שיש לנו לתלות דשמא הנתבע לא עשה לו חבלה זאת אלא הוא נתחכך ועשאה בעצמו עכ"ז לא הוקשה לו לתלמודא אלא למה לא מצריכינן ליה שבועה דמשמע דבשבועה מיהת נוטל ולא אסיק אדעתיה לומר דלא יטול כלל אפילו בשבועה וא"ך מזה הייתי רוצה לדון דגם בנכנס ברשות שנים דין הוא דישבע ויטול דהא אותו אחר שאנו מסופקים שמא חבל דוגמא דידיה היינו מסופקים בו עצמו שמא חבל בעצמו ועכ"ז בשבועה נוטל א"ך אחר נמי במקום עצמו קאי אלא דלא ניחא לי בזה דאיכא למדחי ולו' דשאני במקום דאית לן למיתלי ביה דוקא לזה נאמן לישבע וליטול משום דהוי קצת חזקה שאין אדם מחבל בעצמו להרויח ממון לכך איכא למימר הואל ולאו אורחא דמילתא לחבול בעצמו לכך זיכו לו שישבע ויטול אבל בנכנס תחת שנים איכא למימר זיל הכא קמדחי לי וזיל הכא קמדחי ליה כמש"ל אימא דאינו נאמן אלא דהדבר מתברר ממאי דמקשה תלמודא באחרונה דילמא אחר עבד ליה. דליכא אחר ע"ך הרי כוונת הש"ס להקשות דילמא אחר עבד ליה לא היתה כוונתו להקשות אלא דילמא אחר עבד ליה ולא יטול בלא שבועה אלא ישבע ויטול הרי מדברי הש"ס מוכח דאפילו במקום תרתי נשבע ונוטל דאין לומר דכוונת הש"ס לומר ודילמא אחר עבד ליה ולא יטול כלל אפי' בשבועה דזה לא יתכן דהא מילתיה דשמואל קאי על המתניתין דקתני נחבל נשבע ונוטל דאי אמרת במקום דליכא למיחש לאחר כגון שנכנס תחת רשות אחד דוקא דליכא חששא דאחר א"ך מה מקשה תלמודא על שמואל הרי מילתיה דשמואל לא קאי אלא על המתניתין ובא לחלוק ולומר דיש חלוקים במקומות החבלה וא"ך מאי מקשה על שמואל ודילמא אחר הרי הוא על המתניתין איירי ומתני' בדליכא אחר אלא בודאי צריך אתה לומר דבמקום שבועה לא שאני לן בין נכנס תחת יד אחד או שנים דנאמן בשבועה ולא מקשה הש"ס ודילמא אחר אלא להצריכו שבועה ולא כשמואל דמאמינו בלי שבועה ולזה השיבו דליכא אחר זהו בבירור גמור מדברי הגמרא וא"ך מה שפסק מר"ן בס"ץ נכנס תחת יד חבירו לישנא דמתני' נקט וגם מסוף דבריו יש לדייק כן דהא פסיק ליה לההיא דא"ר יהודא אמר שמואל שכתב בסוף דבריו ואם יש הוכחה שזה חבל בו כגון אם תהיה החבלה במקום שא"א לחבל בעצמו ואין אחר עמהם יעו"ש וגם מדבריו יש לדייק כן וא"ך פשוט הוא דהדין הוא אפילו בנכנס תחת יד שנים דין הוא דישבע ויטול ותול"מ וצוי"מ וימ"ן בסיון התרמ"ו: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן רמ"ז. לעי"ת רבאט יע"א שאלה אשה שהיה בעלה טוען עליה שאינה ראויה לביאה שדלתותיה סגורות והיא היתה מודה לו ואח"ך מת בעלה והיא טוענת שנתרפאית אם מותרת להתייבם יומ"ץ: ראיתי מ"ש ידידי שהאשה זאת מקרייא ספק איילונית כך דעתי נוטה הגם לדעת הרב"י לא מצריך ארבעה סימנים אלא לפוטרה אפילו מן החליצה אבל להכניסה בספק אילונית איכא למימר אפילו בחד סמנא הגם דלא קרי לה ודאי אילונית עכ"פ מקרייה ספק אילונית: ולא מלבד שיש לומר דדעת הש"ע הכי הוא כדי דלא לאפושי בפלוגתא וגם דמדברי הפ"ת מוכח כן עוד יש להביא סעיד וסמך ממה שמצינו דמקור דין זה דפסק הש"ע ס"ב ספק אילונית חולצת ולא מתיבמת הוא מדברי רבינו הטו"ר כמ"ש הבאה"ג שמשם חוצבו דברי הש"ע אלו והואל ומשם חוצבו הרי מצינו לרבינו הטו"ר הוא הסובר דבחד סימנא מקרייא אילונית וא"ך מה שפסק ספק אילונית הוא אפילו על חד סימנא וא"ך הואל ובמקורו בטו"ר כך הוא פירושו גם הש"ע שהעתיקו ממני מסתמא לא חלק עליו בזה אלא הדין כדמותו וכצלמו דדוחק לומר דהש"ע העתיק עקר הדין דספק אילונית וכוונתו קאי על אילונית דידיה דבארבעה סמנים זה דוחק שלא נראה דפירוש הדין הוא כמו שפירשו הטור במקורו: ובפרט דאין אנו צריכין לזה שמדברי הרב"י בס' מ"ד משם מבורר ברור גמור דאפילו מאן דבעי ארבעה סמנים לאילונית בחד סימן הוי ספק שהרי מצאנו שם לרבינו הטו"ר שכתב דאילונית אינה צריכה גט וכתב שם דבחד סימנא הויא אילונית והוסיף עוד רבינו הטו"ר דספק אילונית צריכה גט ע"כ ומצינו להרב"י שם שהקשה על דברי רבינו הטו"ר וז"ל הרב"י ואיכא למידק היכי משכחת לה אילונית הא אם אין בה שום סימן אפילו לכלל ספק לא באת ואם יש לה אפילו סמן אחד הרי היא אילונית ודאי וצ"ל כגון שאותו סימן שנראה בה אינו מבורר יפה אבל מדברי הרמב"ם בפ"ב מהל' אישות נראה שצריך שיהיו כל הסימנים האלו וכן נראה מדברי רבינו ירוחם עכ"ל ודברי הרב"י אלו פשוטים לפניהם ולאחריהם דכוונתו מעיקרא להקשות על דברי הטו"ר היאך ימצא ספק אילונית והוצרך לישב ועל זה הוסיף וכתב אבל מדברי הרמב"ם וכו' כוונתו לומר דלא