קרני רא"ם שצא

פוסקים חד דינא אית ליהו: וא"כ הואל ומצינו תיקון הרמב"ם מועיל אלבא דכולהו הוא הדין תקונו של הרשב"א בודאי אלבא דכו"ע יודו דמהני דמה לי העיד על עצמו שלא מסר מודעה כלל דיהני עדותו כמאה מה לי פסל עדי המודעה הרי משפסל אותם כאלו העיד על עצמו שלא מסר כלל דזה וזה חדא נינהו ויש לי ראיה טל זה מדברי כנה"ג הגהות הטור אות ס"ב שכתב נמצא שיש ארבעה התקנות כדי שיתקיים המקח בדאניס ובמתנה ומחילה בדלא אניס חדא שיבטל מודעי ומודעי דמודעי עד עולם שנית פסול העדים שלישית תקון הרמב"ם אמר לפנינו שכל הדברים שמסרתי שגורמים וכו' רביעית מ"ש הרמ"ה על עצמו שלא מסר מודעה ונסתלק האונס והשנים מאלו התקנות הם שמודה שמסר מודעה ומבטלה והשנים מהם הם שלא מסר מודעה וכיון שכן צל"ע אי מצי למכתב כולהו כיון דסתרי זו לזו וחזינן לסופרי דווקני דכתבי לכולהו מהריב"ל עכ"ל הרי לפניך דחשיב לסברת הרמ"ה והרשב"א חדא ושוים הם מדקאמר ושנים מהם שלא מסר מודעה ע"כ שמע מינה דחדא נינהו ולא סתראי וא"כ הואל ומצינו מדברי הטור מוכח דסברת הרמ"ה מודה בה רב הא"י והרי"פ והרמב"ם בודאי גם סברת הרשב"א ליכא מאן דפליג עלה: איך שיהיה הדרן למאי דאתן עלה הוא הואל ובבטול זה נמצא כתוב בו אלבא דהרשב"א דהוי פירושו בפסול עידיהון ודאי לית נגר ובר נגר שיהרוס אותו ולא מבעייא לסברת מהריט"ץ שמשווה דעת הרשב"א לדעת הר"ן ולאו סתראי ומכ"ש לפי דעת הרב מהר"א קורייאט בברית אבות שכתב דדעת הרשב"א ליכא מאן דפליג עלה וכן דעת הסמ"ע ס"ק ז"ך דס"ל דתיקון הרשב"א מועיל אלבא דהרמב"ם ומר"ן פשיטא דהכי נקטינן אלא אפילו לדעת הפוסקים דס"ל דהר"ן פליג על הרשב"א אהרן הנז' יכול לומר קי"ל כדעת הרא"ש דפסק מר"ן וכדעת הרשב"א ושאר פוסקים דסברי כוותייהו ובפרט דיש כמה פוסקים דס"ל דסברת הרשב"א ליכא מאן דפליג עלה ותו לא מידי: והגם שמצינו במסירת מודעה זאת כתוב בזה"ל באופן שלא יהיה שום בטול למודעה ולגלוי דעת זו אפילו אוציאנה ואקרענה לפניכם לי"ב קרעים אחזור ואכתבנה עד כדי מאה ואין לה בטול כי אם ע"פ ב"ד הגדול שבעיר מראקס שיהיו לפנינו ויבטלו אותה ע"כ ומצינו להכנה"ג בהגהות הטור אות פ"ז שכתב וז"ל אפי' לדעת הרא"ש כל שהתנה במודעה שלא יבטל אלא א"כ נקרע המודעה קרע ב"ד וכ"ש אם נשבע אין המודעה בטילה מהרי"ט ז"ל וא"כ לכאורה נראה דגם כאן הואל וכתב במודעה שאפילו יקרענה מחזי דלא מהני הביטול אלא דאחר החיפוש ראיתי הדברים במקורן במהרי"ט עצמו ח"ב סמ"ג ששם באו הדברים באורך וברוחב ויהיב טעמא למילתיה ז"ל דהואל והתנה במודעה ונשבע שלא יבטל אלא אם כן יקרע המודעה קרע ב"ד דזה על תנאי זה הוא סומך ואינו גומר לבטל שהרי יש טענה ופתחון פה לומר שלא בטלתי שאם הייתי מבטלה הייתי קורעה שכבר נשבעתי שלא לבטל ואם איתא שגמר לבטל היה לו להוציא המודעה ולקורעה קרע ב"ד או לפסול העדים בשמם כמו שהתנה והואל ולא אמר כן אנן סהדי שלא גמר בלבו לבטלה עכ"ל וא"כ בראותינו דברים אלו ברוחב יש לנו לחלק בין נדו"ד לאותו נדון דמהרי"ט והחילוק פשוט דהתם מיירי דהתנה שלא יהיה בטול למודעה עד שיקרענה או יבטל עדי המודעה ומדמצינו דהיה לו לקיים תנאו ולקרוע המודעה ולא קרעה אין בטולי בטיל אבל בנדו"ד לא כתב כאן לא יהיה בטול עד שיקרענה אלא כתב אפילו יוציאנה ויקרענה אין בטולו בטל נמצא דלא תלא הביטול בקרע והואל ולא תלה הביטול בקרע א"כ מה יהנה לן אם יוציאנה ויקרענה או לא יוציאנה הרי אין הביטול תלוי בקרע וליכא שום הוכחה למימר מדלא קרע לא בטל וזה חלוק פשוט וברור נוסף על זה בנדו"ד שעשה בטול מודעה אלבא דהרשב"א וכבר ביררנו הביטול אלבא דהרשב"א הוא פסול העדים וא"כ בנדו"ד הואל ובטל עדי המודעה הרי כאלו לא נעשית שום מודעה כלל וא"כ כשיוציא המודעה ויאמר הרי תליתי הביטול בקרע אף אתה אמור לו כבר פסלת עדי המודעה ולא נמצא לפנינו מודעה כלל כדי לדון עליה: ואל יקשה בעיניך עוד לומר דסו"ס הרי כתוב במודעה זאת ולא יהיה לה בטול למודעה זאת כי אם על פי' בית דין שבמראקס שיבואו לכאן וכו' ודבר זה הוא דמי ממש לדברי מהרי"ט סימן מ"ג דאם התנה שלא יהיה בטול עד שיקרענה בעינן עד שיקרענה וא"כ גם כאן הואל והתנה כך עד שיהיה הביטול על ידי ב"ד מראקס נימא לא נתבטל זה לא יתכן ורב המרחק ביניהם דבשלמא התם הואל והיה בידו לקורעה ולא קרעה ודאי אין כוונתו לבטל כדכתב בדבריו מילתא בטעמא וז"ל ומדמצינו בשעת הבטול לא הוציאה וקרעה וכו' וא"כ בשלמא במקום שהיה בידו לבטל כגון לקרוע ולבטל ולא עשה ודאי אין כוונתו לבטל אבל במה שתלה עצמו בב"ד של מראקס ואח"כ חזר ונתפשר ובטל כיצד יכולים לומר מדהוה ליה לבטל על ידי ב"ד של מראקס ולא בטל מוכח דאין רצונו לבטל זה לא יתכין דאין דבר זה בידו לעשותו כדי שנאמר עליו מדלא עשאו אין רצונו לבטל דזה דבר שאי אפשר הוא וא"כ מאן לימא לן דלא בטל מרצונו וזה הוא פשוט דא דרבה יש לנו לומר כל מה שעשה מרצונו עשה: גם על הדבר הזה יש תשובה כמו שדחינו לעיל דהיינו דלא כתב כל זה מהרי"ט אלא שלא נמצא כתוב בו בביטול המודעה פסול עדי המודעה והיה רצונו לפסוק כהרא"ש לכך הוצרך לכך אבל בנדו"ד שהיה הביטול בפסול עדי המודעה כמ"ש בודאי דלא נכנס זה במחלוקת כמ"ש: איך שיהיה משנלע"ד בזה הוא דהמודעה מעקרה בטילה כמו שאמרנו לעיל ואפילו אם יביא עדי האונס כההיא דפרדיסא דאזי בצירוף המודעה ועדי האונס חשבינן לה מודעה עכ"ז במה שנתפשר ובטל בלשון כל מין מודעה וג"ד וכו' אלבא דהרשב"א וכו' נתבטל האונס והמודעה. זהו משנלע"ד וליה יצילנו מכל שגיאה אמן. כ"ד החותם באב הנחמות מש' תרנ"א פה סאלי יע"ה: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט