קרני רא"ם שצ

ראיתי להרב משכנות הרועים במערכת וא"ו או"ג שכת' אם כתיב בשטר דלא כאס' וכו' ולא נכתב ודלא כטו"ד מי אמרינן מלת וכו' מושכת דלא כטו"ד או לא ומצאתי למוהרח"ש משם מהרשד"ם ומהרש"ך דמהני וכן בשטר נאמנות שכתוב והאמין הלוה נאמנות וכו' כאלו נכתב עליו ועל יורשיו אחריו וכאלה רבות שהסופר כותב תחלת הענין והוי במשמעותו תשלום הענין אלא שהוא בורר דרך קצרה שוב מצאתי שכ"ך הכנה"ג משם מהרש"ך ומהרשד"ם והרב משפ"ט צד"ק עכל"ה נמצינו למידין דהיכא שהתחיל לכתוב שום ענין וסיים מלת וכו' כוונתו היא על תשלום הדברים הראוים לכתוב עד גמירא וא"כ גם כאן הואל ודבר מורגל וידוע הוא לכל סיפרי בני ישראל לכתוב בביטול מודעי ומודעי דנפקי מיגו מודעי עד סוף כל המודעות עד עולם בודאי דגם כאן לזה נתכוון במלת וכו': וא"כ הן מצד מלת כל מין מודעה דכתוב כאן הן מצד מלת וכו' הרי כאלו כתיב כאן ביטול מודעה דנפקי מיגו מודעי עד עולם וא"כ בזה לחוד יצאנו ידי חובתינו אלבא דהרא"ש שכתבנו וכוותיה פסק מור"ם בס' ר"ה סי"א והגם שבכאן הרבה להגזים במודעה זאת שכתב כמה בטולים וכתב אפילו אקרענה ולא יהיה הביטול אלא דעת בדי"ץ שבעיר מראקס יע"ה עכ"ז כל אותם הגוזמות נכללו במה שכתב ובטל כל מין ג"ד ומודעה וכל זה נתבאר בדברי הרא"ש שכתבנו משמו שכתב דאפילו אמר במסירת המודעה כל מה שאבטל לא יהיה בטל עכ"ז מהני הביטול וגם כאן הואל ואמר ובטל כל מין מודעה כל ההגזמות שכתב נתבטלו וא"כ בזה לחוד יצאנו ע"פ פסק מור"ם ז"ל: אלא דעדיפא מזה מצאנו בביטול מודעה זאת דכתיב בה בביטול כל מין ג"ד ומודעה וכו' אלבא דהרשב"א וכבר ביררנו דדעת הרשב"א היא בפסול עידיהון וא"כ בכאן ביררנו ממלת מין וממלת וכו' דהוי כאלו נכתב כאן מודעי דמודעי ובכולהי פסיל עידיהון וא"כ ביטול זה הרי הוא מיוסד ע"פ סברת הרא"ש וע"פ סברת הרשב"א וסברת הרשב"א נראה מדברי הסמ"ע דמהנייא אפילו לסברת הרמב"ם דפסק מר"ן כוותיה דהא בס"ק ז"ך כתב וז"ל מיהו גם לסברא קמא שהיא סברת הרמב"ם דפסק מר"ן מהני כשכתב בשטר הקנין שפיסל העדים שיעידו שמסר לפניהם עכ"ל נמצא לפי דברי הסמ"ע סברת הרשב"א מוסכמת היא אלבא דהרמב"ם ומר"ן וא"כ מאן ספין ומאן רקיע לבטל בטול מודעה זאת: הן אמת דראיתי להרב"י שהביא דברי הר"ן שכתב על דברי הרשב"א הנז' כתב איהו עליהם שנ"ל שאם מסר מודעה עליהם אף על פסול העדים אכתי לא מהני שאף פסיל זה מחמת אונסו הוא שפוסל אותם וכבר קדם ומסר מודעה על זה עכ"ל יעו"ש וא"כ בכאן הרי מצינו במודעה זאת כתוב בה בזה"ל ואי אבטל לי שבועת מודעה זאת אלבא דהפוסקים והרשב"א הכל אינו אלא מן השפה ולחוץ וכו' נמצא שמסר מודעה על סברת הרשב"א דהיינו פסול העדים וא"כ לפי דברי הר"ן ביטול זה אינו מועיל: אלא דאחר החיפוש מצאנו תרופה לזה מדברי מהריט"ץ זלה"ה בס' קפ"ט דשם הרב הנז' מעקרא גם הוא נראה לו דדברי הר"ן הם סותרים לדברי הרשב"א והוצרך להשוות דעתם וכתב דגם הר"ן עצמו מודה בסברת הרשב"א אלא דעשה חלוק ביניהם מילתא בטעמא דהיינו הר"ן איירי בדבר שהוא ידוע ומבורר בין לב"ד בין לכו"ע ומסר מודעה על פסול העדים בזה לא מהני ביטול אפי' פסל עדי המודעה דהואל והדבר גלוי ומפורסם לכל העולם אין אנו צריכים לעדי המודעה דכל העולם ידעו באונסו יע"ש והרשב"א איירי כשאין האונס ניכר לב"ד ולכל העולם הלכך כיון שצריכין אנו לעדי המודעה שיעידו באונסו והרי אינם כשרים שהרי פסל אותם ואין עדותם עדות ואין כאן אונס ע"כ וכתב הרב לבסוף דלהלכה נקטינן כהרשב"א וכן ראיתי להרב משכנות הרועים במערכת מים אות רי"ב שכתב משם גו"ר אם כתוב בשטר המכר או הפשר בפיסול עידיהון ע"ד הרשב"א ז"ל אפע"פ שמסר מודעה על זה לא מהני יעו"ש: שוב ראיתי להרב אחרון בספרו ברית אבות סר"ה שפלפל בדברי הר"ן עם דברי הרשב"א ועלתה הסכמתו גם הוא דהר"ן לא לחלוק על הרשב"א אתא אלא כוונתו לומר כנגד מה סתמה הרשב"א על הרמב"ם גם הוא תמה על הרשב"א זהו כוונתו של הר"ן ואין דברי הר"ן כפשוטן דלית תקנתה לבטל המודעה אלא כוונתו כמו שהקשה הוא הרשב"א על הרמב"ם הקשה הר"ן על הרשב"א אבל לקושטא דמילתא מהני פסול העדים בין להרשב"א בין להר"ן בין להרמב"ם וכתב דפסול העדים ליכא מאן דפליג יעויין כל זה בס' הנז' ואנא בריה קלה נלע"ד לומר דתיקון הרשב"א מועיל אלבא דכל הפוסקים דהא מצינו לרבינו הטור בס' ר"ה שכתב ואם מסר מודעה ובטל אח"כ כתב רב הא"י ז"ל דלא הוי בטול וכן כתב רב אלפ"ס והרמב"ם וכן כתב הרמ"ה דלא מהני ביטול בזביני עד שיעידו העדים שיעידו סלוק אונסו או שהודה לוי שלא מסר מודעה קודם לכן דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי ע"כ והנה מלשון זה מוכח דתיקון זה דכתב הרמ"ה לבטל המודעה על ידי שמודה שלא מסר מודעה הוא מהני אפילו לרבינו האי גאון והרי"פ והרמב"ם מדכייל להו כולהו בסברא חדא והרמ"ה עמהם ואח"כ מביא תקון הרמ"ה משמע דכולהו יודו בתיקון זה וכבר הוכחנו לעיל מדברי כנה"ג דתיקון דהרמ"ה הוא מועיל אפילו אם מסירת המודעה היתה בפסול מסירת מודעה בביטול מודעה ומודעי דמודעי וכו' כמו שהוכחנו לעיל מדברי כנה"ג בהגהות הטור יעו"ש וכן מוכח מדברי הרב"י שהקשה על דברי הטור למה כלל דברי הרמב"ם עם דברי רב הא"י אלפ"ס הרי הרמב"ם ס"ל דאם מסר מודעה ובטלה מהני הביטול ותריץ הואל ומצינו להרמב"ם שכתב אם אמר לעדי המודעה הוו יודעים שכל קנין שאני לוקח לבטל המודעה שהכל בטל ואיני אומר כך אלא מפני האונס שאתם יודעים הרי המכר בטל ע"כ יעו"ש וא"כ מכאן מוכח דברי הרמב"ם שהביא הטור הם איירי במסר מודעה על הביטול והואל ודינם שוה לדעת הרמב"ם כמו מסירת מודעה לחוד לרב הא"י לכך כלל אותם וא"כ כשכתב אח"כ דעת הרמ"ה ותיקינו נמצא התיקון חוזר על הכל בין על המודעה לדעת הני פוסקים בין על המודעה שנמסרה גם על הביטול אלבא דהרמב"ם דכולהו חד דינא אית ליהו וממנו יוצא דגם להנהו