קרני רא"ם שפט

הכרחית ואם לא מסרה המכר קיים בודאי שיודיעו שיועילו הדברים שמועילים בגט לבטל המודעה וזה ברור לבעל השכל ומדברי הרשב"א אתה למד זה שכתב וז"ל אף בגט שמועיל ביטול מודעה והוא ז"ל עסוק במכר ומדברי רשב"ם ז"ל לפי שטתו נלמוד להרמב"ם לפי שטתו ויש מי שכתב שמה שמועיל לבטל המודעה במכר אינו מועיל לבטל המודעה בגט משום חומרת הגטין ומה יש עוד להאריך בזה עכ"ל נמצינו למידין לפי שטת הרדב"ז ז"ל דמדפסק הרמב"ם דאותו תקון מועיל לגבי הגט כ"ש דמועיל לענין לבטל מודעת המכר וכן נראה פשיט מדברי כנה"ג הובאו דבריו בס' בני חיי בחומ"ש סימן ר"ה בהגהות הטור אות ס"ב וז"ל נמצא שיש ארבע תקנות כדי שיתקיים המקח חדא שיבטל מודעי ומודעי דמודעי עד עולם שנית פסול העדים שלישית תקון הרמב"ם אמר לפנינו שכל הדבר שמסרתי שגורמים וכו' רביעית מ"ש הרמ"ה שיעיד על עצמו שלא מסר מודעה ונסתלק מהאונס וחזינן לסופרי דווקני דכתבי לכולהו בשטרא מהריב"ל עכל"ה הרי לפניך דגם הרב החביב פסיק כסברת מהריב"ל דלדעת הרמב"ם דגטין ומכר דא ודא אחת הן ואותו תיקון המועיל בגט מועיל במכר הן אמת דחזה הוית להרב אד"א ז"ל בסכ"ו שנסתפק בזה ורצה לפסוק דדוקא תקון הרמב"ם מועיל בגט ולא בממון יעו"ע ע"ש באורך כמדתו לכל רוח אלא אפילו לדעת הרב הנז' הרי לא מצינו שהחליט הדין כך אלא כתב לבסוף וז"ל אלא לכאורה היה מקום לבטל המודעה שהרי נכתב בפשרה הג' להרמב"ם שכתב שביטל בדרך כלל כל מה שאמר לגרום להעמיד עמידתה וכו' אלא דעדיין יש לפקפק לפי מ"ש לדעת הטור דלא קאמר הרמב"ם דכשאומר כל הדברים וכו' דמהני ביטול למודעה אלא בגט אבל לא במתנה ולא ראינו שום חולק ע"ז זולת הרדב"ז וגם שם במחלוקת הוא שנוי שהרי כתב שם שחכם אחד סובר בהפך ואף ע"פ שדחה הוא ז"ל דבריו בשתי ידים כבר הוכחתי שדבריו תמוהים וא"כ מידי ספיקא דדינא לא נפקא עכל"ה ואנא בריה קלה אמינא הגם דהרב אד"א ז"ל הניח הדבר בצ"ע דדינא אין לנו להניח סברת הרדב"ז ומוהריב"ל וכנה"ג משום ספיקו של הרב ה' שבדרך פלפולו רצה לדחות סברת הרדב"ז ז"ל ובפרט אפשר אם היה רואה דסברת הרדב"ז לאו יחידאה היא בודאי דהוה חוזר בו ופוסק כהרדב"ז כדמוכח מלישניה שכתב וז"ל ולא ראינו שום חולק על זה זולת הרדב"ז ע"כ מכאן דאם היה רואה סברת שאר הפוסקים דסברי כהרדב"ז לא הוה חולק איך שיהיה נמצינו למידין לדעת הרדב"ז ומוהריב"ל וכנה"ג דא ודא אחת הן ומצינו למר"ן באהע"ז סקל"ד דפסק לסברת הרמב"ם דמועיל התקון לבטל המודעה והגם דבדיני מכירה דחו"מ לא פסקה כי ידוע אורחיה דמר"ן דאזיל באורחיה דהרמב"ם וכמו הלשון שתופס הרמב"ם תופס גם הוא וכמו שלא כתבה הרמב"ם בדיני המכירה דהואל וכתבה בדיני הגטין ממנו תלמוד מכ"ש לדיני המכירה לכך לא הוזקק גם מר"ן לשנותה גם הוא בחומ"ש ודו"ק: התיקון השני לבטול המודעה הוא מדברי הרמ"ה ז"ל הביאו רבינו הטור בס' ר"ה ז"ל וכן כתב הרמ"ה דלא מהני בטול מודעה בזביני עד שיעידו העדים שידעו בסלוק אונסו או שהודה לו שלא מסר מודעה קודם לכן דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי ע"כ והגם דדברי הרמ"ה אלו אינם אמורים אלא במוסר מודעה סתם אבל אם אמר במסירת מודעה שהוא מיסר מודעה גם על הביטול מאן לימא לן דמהני תיקון זה דהרמ"ה אלא נלע"ד דזה מוכרע ממקומו דהואל ובהודאתו שמודה שלא מסר מודעה אמרינן הודאת בע"ד כמאה עדים ונפלה ונהרסה המודעה הוא הדין אפי' ימסור מודעה על מאה בטולים בהודאתו זאת שמודה שלא מסר המודעה כל עקר בזה נפלה המודעה הראשונה היא ותולדותיה והגם דדבר זה פשוט הוא בעיני מן הסברא עוד יש להביא ראיה מדברי כנה"ג שכתבתי לעיל. שהיה מונה התיקונים לבטל למי שמסר מודעה גם על הבטולים ויצא הראשון למנויו תקין הרא"ש והרשב"א והרמב"ם ורביעי בקודש תקון הרמ"ה וכמו שדברי הראשונים היו מועילים לכל מודעה גם דברי הרמ"ה כן הרי לפניך תקין השני: ושלישי בתרומה הוא תקון רבינו הרא"ש שכתב הטור וז"ל וא"א הרא"ש ז"ל כתב דאם כפוהו לבטל המודעה מהני לה הביטול ולא הוי מודעה אפע"פ שאמר בשעת מסירת מודעה כל מה שאבטל לא יהיה בטול אינו מועיל וכו' והרב"י כתב וז"ל וכתב הרא"ש בתשובה ואפילו אומר בשעת מסירת מודעה אם אבטלה לא תהיה בטילה אינו מועיל שהרי מבטל באחרונה מודעה ומודעי דמודעי דנפקי מגו מודעה עד סוף כל מודעי דמודעי עכ"ל: ורביעי בקדש הוא תיקונו של הרשב"א סתמה על דברי הרמב"ם שכתב אם אמר שהוא מבטל כל הדברים הגורמים מהני ואיהו ז"ל תמה עליו ולבסוף כתב דלא מהני כי אם בתקון זה דתקון זה הביטול הוא שיפסול עדי של המודעה ויאמר הריני פוסל כל עדים שאמרו שמסרתי מודעה על מכר זה שהרי שם אותם העדים לגביה כעדים פסולים עכל"ה והרב המגיד הביאו סוף פ"י מהל"ם והביאו הרב"י ז"ל יעו"ש: ומעתה אחר שאספנו כל הדעות וכל התקונים המועלים בביטול המודעה וכו' נבין ונדון בביטול המודעה דקמן שכתוב בזה"ל הודו לפנינו בשניהם יחד ובטלו כל מין ג"ד ומו"ד וכו' בטול גמור כדעת הרשב"א וכו' הנה מלשון זה שכתבו בטלו כל מין גל"ד ומו"ד הלשון מורה שבטלו כל מין ומין דהיינו מודעי ומודעי דנפקי וכו' עד עולם וכל מאי דמצית לכלול במלת כל מין דרוש וקבל שכר ולא דמי זה למ"ש הרב"י משם הר"ן וז"ל כתב הר"ן בריש פרק הגוזל מהא שמעינן שמה שכותבים בשטרות כל מודעי אפע"ג דכתב עד עולם לא מהני וצריך למכתב כל מודעי ומודעי דנפקי מיגו מודעי עד עולם דאי לא מפרשינן דעד עולם לא קאי אלא אביטול מודעה אבל לא אמודעי דמודעי ואם למסר מודעה בטול מודעה עדיין לא נתבטל עכ"ל וא"כ גם כאן הרי לא נכתב מודעי דנפקי וכו' רב המרחק ביניהם דשאני התם לא נכתב אלא כל מודעי ויכולים אנו לומר כל מודעי היינו כל המודעות שיעשה אבל לא אמודעי דמודעי וכמו שפירש הר"ן בדבריו אבל כאן הרי כתוב כל מין מודעה וג"ד ומה מלת כל היינו מודעה ומודעי דמודעי וכו' כדאמרן וזה פשוט בלי שום פקפוק: ומה גם הרי כתב כל מין ג"ד ומו"ד וכו' ומצאתי