קרני רא"ם שפח

הסופר ולא ידע דצריך המלכת בדי"ץ ולא נמלך לא פסלינן לה אלא מדקדקים בה אם היא בנויה על אבני התוהו פסלינן לה ואם היא על דברי האמת דנין עליה דאמרינן אלו בא להמלך הייני אומרים לו עשה והצלח ע"כ וא"כ גם כאן הואל וכבר כתבו אותה והסופרים סתמם כפירושם בודאי דלא ידעו דצריכה המלכת בדי"ץ לא פסלינן לה: ומה גם לפי מה שראיתי בס' כת"י ישן נושן בפסק אחד שכתוב בו וז"ל אבל מה שמנגד לזה הוא שהמודעה זאת נעשית במראקס ושם יש להם תקנה שכל מודעה שלא נעשית ע"פ בדי"ץ הרי היא בטילה אלא מצד אחר יראה אחר שיש במודעה זאת שבועה אמרינן דעתייהו של מתקני התקנה ז"ל דלא ניחא ליהו שיעבור שום ב"ב על שבועתו ואמרינן דלא התקינו אלא על המודעה שאין בה שבועה אבל אם כבר נשבע הם עצמם יאמרו שיקיים שבועתו שכן מצינו מי שנדר על דעת רבים אין לו התרה בלי ידיעתם וכן בנדו"ז יסכימו מתקני התקנה שלא יעבור על שבועתו שהיא מצוה שלא יחיל דבריו וחתומים על זה הרבנים הגדולים מוהר"ר חסדאי אלמושנגו ומוהר"ר יצחק ביבאם זלה"ה ומוהר"ר מנחם סרירו ומוהר"ר וידאל הצרפתי מוהר"ר מימון אפלאלו זלה"ה זיע"א וא"כ גם כאן הואל ומודעה זאת היתה בשבועה אפילו אם תהיה בלי המלכת הבדי"ץ לא היתה מתבטלת אבל עכ"פ היתה צריכה להיות כתוב בה שהיתה בהכרת אונס אבל עכשיו שלא נמצא רמז מזה פשוט דאין שמה מודעה: אלא דעד כאן יש תרופה למודעה זאת אם הביא יביא הרע"ם ה' עדים על זה שהיה לו אונס והכירו באונסו כמו שכתבנו לעיל יכול הוא לבטל הפשרה והוא ע"פ פסק הרב"י שכתב בס' ר"ה ס"י דאפילו לסברת ר"י ז"ל נראה דהיכא דמסר מודעה ולא ידעו באונסיה וכתבוהו ואח"כ בא זה ותבעו לדין והביא עדים דאנוס היה נ"ל דאפילו לר"י חשבינן לה מודעה ופסקה מור"ם בס"ה יע"ש ומכ"ש לפי סברת הגאון מוהרמ"ע שהובא דבריו בהג"ה להבאה"ט סימן הנז' שכתב שם המגיה וז"ל הא דכתב פשרה במכר דוקא לענין שצריכין לידע שהוא אנוס אבל אי ידעינן באונסו אפילו לא מסר מודעה נתבטלה הפשרה דהוי כאנסוהו ליתן כמ"ש בתשובת הרשב"א הביאה הב"י בסי"ב סי"ג בתשובה עכ"ל א"כ לפי דברי הרמ"ע אלו תפוק לך אפילו אם לא כתב מודעה כלל עכ"ז אם יביא עדים שהיה אנוס יכול לבטל הפשרה דלאו במודעה תלייא מילתא: אלא דלפי האמת מלתיה דהרמ"ע ז"ל לאו מילתא מוסכמת היא דהא כבר כתבנו לעיל דהש"ך סק"ה הקשה דברי מר"ן אהדדי דסר"ה עם דבריו דסי"ב דהתם לא מצריך מודעה כלל ואותו דין הוא פסק הרשב"א ז"ל שרמז הרמ"ע ז"ל והוצרך הש"ך לתרץ ע"פ הרב"ח דהתם בתביעה מבוררת אין צריך מודעה ובס' ר"ה איירי בשאינה מבוררת ולכך צריך מודעה נמצא דלדעת הש"ך והב"ח והרב פתחי תשובה וקצות החושן כולם שוים לטובה דדברי מר"ן הם צריך מודעה ודלא כהרמ"ע דלא ס"ל הכי ומוקי דגם למר"ן בס' ר"ה אין צריך מודעה ובזה משוה דברי מר"ן אהדדי: גם ראיתי לרב אחרון מוהרא"ק זלה"ה בס' ברית אבות סר"ה שגם הוא הגדיל תמיהותיו על הרמ"ע זלה"ה וסתר דבריו ומתרץ דברי מר"ן אהדדי כמו שתרץ הב"ח יעו"ש וכן מוכח בפשיטות מדברי הר' מהריט"ץ ז"ל בס' קפ"ט דלדעת מר"ן דפסק דבמכר בעינן מודעה גם בפשרה דדינה כמכר בעייא מודעה יעו"ש: ועכ"פ הגם דמצינו מלתיה דהרמ"ע רבו כמו רבו עליה החולקים עכ"פ אנן בדידן הרי לפנינו המודעה ערוכה ושמורה אלא ממה שלא נמצא כתוב בה הכרת אונס זה דבר שיכול להתקין על ידי שיביא עדים והדר דינה כההיא דפרדיסא וכו' אבל לצד שלא יביא עדים שלא היה אונס וידעו שלא סר האונס עד שעת הפשרה במקומי אני עומד דמודעה זאת כמאן דליתא דמי והגם שאין צריך ראיה לזה דצריך האונס ידוע לעדים ולאו מפיו אנו חיים דדבר זה מוכח הוא מכל סעיפי הש"ע עכ"פ אציגה נא לפניך דבר הדומה לזה ממש שהביא הרב"י משם הרא"ש וז"ל ראובן הפקיד מנה ביד שמעון והשיב שמעון לא הייתי חייב אלא שמונים ונתתי לך משכונות בעדים ופטרתני מכל הבימות שהיה לך עלי והוציא כתב חתום כדבריו טען ראובן אנוס הייתי כי יראתי פן אפסיד כל המעות כי אמרת לי אם לא תרצה למחול לי לא אתן לך פרוטה ומסר מודעה על כל זה והשיב הרא"ש דלאו מודעה היא דהא לא הכירו העדים באונסו ואיכא למימר הדין עם שמעון שלא היה חייב לו אלא שמונים ולא דמי לעובדא דפרדיסא וכו' דהתם נתגלה האונס לבסוף כשהוציא שטר קנייתו ונדון זה דמי לכל שאר מחילות אדם תובע חבירו והלה כופר ומתפשרים ביניהם אטו אם זה מסר מודעה תתבטל הפשרה א"כ לא תועיל שום פשרה עכ"ל אם כן ממנו נלמד לנדו"ד שהוא דומה לו דאם לא באו עידי האונס על הדרך האמור מודעה זאת מגן שוייה: ומעתה משכוני נפשין לידע אופן הבטול מה להוי עליה הנה מצאנו התיקון הראשון הוא מצאנו להרמב"ם סוף פ"י מהלכות מכירה כתב וז"ל ואם אמר לעדים הוו יודעים שכל קנין שאני לוקח לבטל המודעה ומודעי דמודעי שהכל בטל ואיני אומר כך אלא מפני האונס שאתם יודעים ואין בדעתי להקנות לזה האנס לעולם הרי המכר בטל ואף על פי שקנו מידו לבטל המודעה על הדרך שביארנו ע"כ ומצינו לו בפ"ז מהלכות גרושין שכתב כעין זה אם מסר מודעה על הגט שהגט בטל וסיים על זה א"כ מהו תקנת דבר זה שיאמרו לו העדים קודם כתיבת הגט אמור בפנינו שכל הדברים שמסרת בפנינו שגורמין כשיתקיימו הדברים לבטל הגט הרי הם בטלים והוא אומר הן ע"כ אלא דבכאן דב' בדיני מודעה הכתובה על המכר שהוא דיני ממונות לא כתב הרמב"ם שום תיקון על זה אלא דראיתי להרדב"ז בתשובה סנ"ד הביא דבריו רב אד"א זלה"ה בס' באר מים חיים דף ע"ג ע"ב שכתב דבריו וז"ל וראיתי להחכם הפוסק שרצה ללמוד מדלא כתב הרמב"ם גם במכירה כמו שכתב גבי גטין שאין שום דבר מועיל לקיים המכירה ולבטל המודעה אפילו אם פסל עדי המודעה ואפי' כתב אותו הלשון הרב ז"ל שמועיל לבטל מודעת הגט וזה טעות שהרי גבי גטין א"ץ מסירת מודעה וגבי מוכר צריך מסירת מודעה משמע דגט חמור ממכר ואפילו הכי יש דברים בגט שמבטלים המודעה אם מסר מודעה מכ"ש לגבי המכר שהמודעה היא