קרני רא"ם שפד

דבר אלא בדהיתה שוה ביום הראשון יותר מדמי מכירתה וא"כ הוי כאלו נשאר לו חלק בקרקע ובשעה שלוה נשתעבד לזה המלוה וא"כ היאך לוקח זה יגריע כח הבע"ח זה בטענת הבל אלא הדין הוא אפי' לא ירצה הבע"ח זה לטרוף כי אם חלק האלמנה הדין עמו מן הסברא ומן הגמרא כמ"ש משם הרב משי"ש זלה"ה: ומעתה הבוא נבוא למה שטען הלוקח שמחלה לו בתנאי ההטבה והיא מודית לו לזה נחזי מעיקרא ובראשונה כיצד היה לשון המחילה אם היא באמירה בעלמא שאמרה לו תנאי ההטבה מחול לך ודאי דלא מהני כלל מחילה באופן זה דקי"ל דלא מהני מחילה אלא בחוב שיש לו על חבירו וכמ"ש בחומ"ש סרמ"א מס"ב והלאה יע"ש אך הואל וידידי באו דבריו בסתמא בודאי לפניו נגלו לו טענותיהם דהכוונה היא דעשו מחילה על ידי קנין ובזה בודאי מהני דהגם דיש להסתפק גם בלשון מחילה אפי' אם יהיה בקנין בענין זה לפי דעת הרב המבי"ט דאזלינן אלביה דמחשיב דהואל וההטבה מיום הראשון היתה שוה יותר הוי כאלו נשאר לו חלק בה וא"כ לפי דיעה זו הרי נכנסנו במחלוקת במחילה בקרקע על ידי קנין אי הוייא מחילה או לא ומצינו מערכה לקראת מערכה בענין זה דלפי דעת הרב תוש"י ח"ב סל"ז ס"ל דמהני דסמך על תשובת הרשב"א שהביא הרב"י בס' רמ"א דס"ל דמגופה של קרקע קנו מידו וכן כתב הרב הטו"ז בס' רמ"א ס"ג וכן כתב הרב משה מערכת מים ס"ו יע"ע וכנגד זה הביא הרב מו"ד זלה"ה בס' כר"ח ח"א סק"ד פסק של רבותינו רבני פאס יע"א דדחו כל זה בשתי ידים ומסקנתם עלתה דאפילו על ידי קנין לא מהני יע"ש עכ"פ נדו"ד אין כאן מחילה בקרקע דאין ברור לו הקרקע להיות בחזקתו כמו שאפרש לקמן בעה"ו וא"כ הואל ואין לו הקרקע ממש אלא זכות ושעבוד להיות זוכה בו בזה מהני אלבא דכ"ע כמו שבא הדבר בס' כר"ח סק"ד דאפילו כת החולקים דס"ל דלא מהני מחילה אפילו בקנין מודו דמהנייא מחילה לגבי זכותו ושעבודו מעל הקרקע יע"ש אין כאן מקום להאריך: וא"כ אם היו יהיה דמחילה זו היתה בקנין דאזי הוי באופן המועיל אזי נחזי אנן מחילה זו אימת היתה אם היתה קודם שלוותה אשה זו מהלוה הזה ודאי דאין שום זכות למלוה הזה אך אם היו תהיה מחילה זאת אחר שלוותה מחילתה מגן שוייא דאינה יכולה למחול ולהזיק למלוה דידה כמ"ש הש"ע בסי' פ"ו ס"ה יע"ש: ואם הדבר ספק מי קדם אם המחילה או ההלואה זה תלוי במה שיתברר לן בקרקע זו שנמכר בהטבה בחזקת מי הוא עומד אם בחזקת מוכר או לוקח והנה ראיתי להרב כנה"ג בס' ר"ז הגה"ט אות כ"ג שכתב ז"ל נפלה הכחשה בין המוכר והלוקח שהמוכר אומר שכבר החזיר המעות] והלוקח אומר שלא החזיר על המוכר להביא ראיה הרשב"א בתשובה וכתב רב עמרם גאון הובאו דבריו במהר"ם מטראני זלה"ה בח"ב סקכ"ג שיש להחרים על זה ע"ש א"כ מכאן יתברר לך דקרקע זו בחזקת הקונה עומדת ואדרבא נלמד מכ"ש לנדו"ד דהא דברי הרב שם איירי על מי שמכר בתנאי דבהגיע הזמן ונתן לו המעות יסתלק מן הקרקע ובנדו"ז ביום שנתן לו המעות מסתלק הלוקח מצד עצמו ואין צריך הלוקח לכתוב שטר למוכר כמו שמבואר מדברי הפוסקים ואפילו הכי במוכחשין הלוקח והמוכר פסקו דבחזקת הלוקח עומדת מכ"ש נדו"ד דלעת מצוא המעות להחזיר לו הקרקע אזי צריך לכתוב לו שטר מכר הלוקח למוכר ודאי דזה עדיף לומר דבחזקת הלוקח עומדת: ואין לפקפק ולומר דפסק הרשב"א זו שהביא הכנה"ג הוא איירי במוכר קרקע ביום הראשין בדמי שוויה דלא נשאר שום כח בגופה של קרקע למוכר זה איירי כי אם זכות הפדייה דוקא אבל בכגון נדו"ד דהמבי"ט דאיירי במוכרה פחות מדמי שוייה דהוי כאלו נשאר לו גירוא דארעא בהאי נימא דהוי בחזקת המוכר זה חדא דדברי הרשב"א סתומים הם ואין לבדות חלוקים מלבינו דאינו מן הדין שיבואו דברי הפוסקים סתומים כדברי המשנה: ובפרט אחר החיפוש תהלי"ת הרי מצינו להכנה"ג שם הגה"ט אות ע"ד שהביא מדברי המבי"ט עצמו שכתב ז"ל אם קודם שכתב הקונה למוכר שטר ההטבה לוה המוכר מראובן ואח"כ לוה מהקונה ואח"כ עשה שטר ההטבה אין לראובן הב"ח מוקדם יכול להוציא הבית מיד הקונה מהר"ם מטראנ"י ח"ב תקצ"ח עכ"ל והנה ידידי כבר הבאתי לך לעיל דמהר"ם מטראני לא פסק ולא תני דב"ח יכול להוציא מיד הלוקח אלא דוקא במוכר ביום הראשון פחות מדמי שוויה הלאו הכי לא וא"כ בכאן לא הגריע כחו אלא משום שהקונה גם הוא הוה ליה חוב על המוכר אבל אם לא היתה הלואת הקונה היה מוציא הבע"ח ממנו ובודאי דאין יכול להוציא אלא דוקא במוכרה ביום הראשון ונשארה לו בה יתרון ועכ"ז פסק דאם קודם שעשה ההטבה לוה מראובן ולוה מהקונה אין יכול ראובן להוציא מהקונה והגם דמחשבי ללוה ולוה ואח"כ קנה שהדין הוא שיחלוקו עכ"ז הואל ובחזקת הלוקח היא עומדת הו"ל כאלו קדם אחד וגבה דמה שגבה גבה הרי לך דודאי בחזקת לוקח היא עומדת אפילו באופן זה דאי לא היתה בחזקת לוקח עומדת הרי יד שניהם שוה ולמה לא יוכל ראובן המלוה להוציא כלל מיד הלוקח ופשוט ומעתה זכיני הואל ובחזקת הלוקח היא עומדת נאמן לומר שהאשה עשתה לו מחילה באופן המועיל קודם הלואתה מהמלוה והואל והאשה מודה לו ואין כאן טענת ודאי אין עליו כי אם חר"ס: קנצי למלין מה שנלע"ד בענין זה הוא אם היו יהיה שקרקע זה נמכר פחות דמי שוויו ומחילת האשה היתה אחר ההלואה מחילתה מגן שויא ואם היה הדבר ספק והלוקח אימר שקודם ההלואה היתה המחילה יקבל חר"ם. זהו משנלע"ד ועיין גם להרב משכנות הרועים שפסק גם הוא כדעת הרב המבי"ט יע"ש וכתב הרב הנז' דכנה"ג קבע דברי המבי"ט להלכה בס' קי"א אות כ"ח וכ"ט יע"ש וא"כ הואל וכל רבני האחרונים קי"ל כדברי המבי"ט זלה"ה מי יבוא אחר המלכים האדירים ומחויבים לשתות בצמא את דבריהם זהו הנלע"ד כ"ד החותם במוכתר לכתר תורה כאן שנה צדיק כתמ"ר יפרח פה סאלי יע"ה וצור יצילנו משגיאות וימ"ן הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט