קרני רא"ם שפ

ספר זרע יעקב למורינו הרב יעקב ן' נאיים זלה"ה וראיתי שם בשאילה י"ד שנשאל ע"ז ממ"ש במי שקנה קרקע בהטבה אם צריך להחזירה ע"י מכר ושטר או דיו בסילוק והוא ז"ל פשט דדי בסילוק בעלמא ודעתו הוא דהואל ועקר הקנין הוא מעיקרא אינו ביד הלוקח כי אם בתנאי א"כ הואל והחזיר לו המעות עקר המקח מעיקרו דדעתו הוא כמו שחלק הסמ"ע בסי' ר"ז סקי"א בין דין משכנתא לדין זביני יעו"ש בדבריו ואני הפעוט כבר הוכחתי לעיל דאפילו הסמ"ע יודה דבעי קנין חדש יעוין לעיל ובטלה דעתי מפני דעתו: אכן בעקר הדין הגם דהוא ז"ל כתב דבסילוק בעלמא סגי לא כתב כן אלא לפי שיטתו דס"ל כדברי הסמ"ע ז"ל דשטר מכר בהטבה הוא שכותבים התנאי בשטר המכר וממילא הוי מכר בתנאי ולכשיתן לו המעות נעקר המכר בזה הוא דאהני סילוק: אבל אנן בדידן דאין אנו סומכים על סברא זאת של הסמ"ע דהגם דרבו כמו רבו בעלי סברה זאת ה"ה גדולי העולם רב עמרם גאון זלה"ה והרב מהר"א ן' ששון זלה"ה והרב פני משה זלה"ה והרב בנ"י חי"י זלה"ה בסי' קנ"ו וכתב הרב הנז' שכן הוא דעת הרב המבי"ט זלה"ה וכן דעת הרב מחנה אפרים זלה"ה הביא דבריו הרב שמש צדקה וכן דעת הרב שמש צדקה ודעת הרב לחמ"י תוד"ה למהר"י באסאן זלה"ה וכן היה דעת הרב כנסת הגדולה בספרו בע"י חי"י והרב משאת בנימין והרב אלגאזי זלה"ה הביא דבריהם בעל עיקרי הד"ט דף נ"ז וכן היא סברת הרב זרע יעקב ן' נאיים זלה"ה שהביאנו למעלה עכ"ז הרי מצינו ג"כ יש החולקים על סברא זאת של הסמ"ע הלא המה הביא דבריהם ג"כ הרב עיקרי הד"ט דף נ"ז ועיין הרב משד"ר וגם הרב שמש צדקה הביא החולקים על הסמ"ע וכתב דהרב לח"ם ר"ב מקשה על הסמ"ע מההיא דהרשב"א דהביא הרב"י ביור"ד סי' קע"ד דאם מכר לחבירו והתנה עמו שיחזירה לו דהוי רבית ואין כאן שום מכר ולא שאני הקנו קודם המכר או בשעת המכר אין כאן שום קנין אבל אם נעשה אח"כ אפי' שעה אחת הוי המכר מכר ואפי' עשה לו שטר ע"ז חסד הוא שמתחסד הלוקח יעו"ש ופסקה מר"ן בקצר לתשובת הרשב"א זאת ומזה קשה ליהו על דברי הסמ"ע דאומר דמר"ן ס"ל דהרמב"ם לית ליה דמהני תנאי וע"ז קשה ליהו דהוי דינים אלו לדעתיה סתראי נינהו והגם דהרב שמש צדקה תירץ דקושייה זאת יעו"ש דבריו עכ"ז הואל ויש כת החולקים ובפרט דאפילו הרב בנ"י חי"י דאזיל ומודה לדברי הסמ"ע הרי כתב ומ"מ הטוב והישר הוא לעשות מכירה כהוגן ולסמוך המוכר על אמיתת הקונה אם ירצה להחזיר ושוב יכתוב הלוקח ללוה שדעתו שאם יחזיר לו מעותיו חייב להחזיר לו יעו"ש וזוהי דעת מהריט"ץ שהביאנו למעלה דהלוה צריך להתחייב בקנין שיחזיר לו ועל זה אנו סומכים ובעקבותיהם אנו הולכים וכמו שהאריכו רבותינו האחרונים בעלי ע"ט סופ"ר לסדר כ"ז לפני סופרי ישראל לכתוב כן ש"מ דכך קבלו עליהם כסברת החולקים על הסמ"ע או לפחות דעתם היא כדעת הרב בנ"י חי"י שאמרנו דמ"מ טוב וישר וכו': וא"כ לפי שטרי הטבות אלו שמתחייב הלוקח להחזיר לו ולא היה המכר בתנאי בודאי דפשוט וברור דאפילו הרב זרי"ע ן' נאיים זלה"ה יודה דצריך הלוקח לחזור ולמוכרה למוכר ביום הפדייה מחדש דהא לא נעקר המכר דידיה מעולם ואין כאן כי אם קנין חדש ועכ"פ בנדו"ד אפילו לדברינו זה דמצריכים קנין ושטר חדש כבר כתבנו מילתא בטעמא דבנתינת המעות לחוד קנה יהודה הנז' ובפרט בצירוף הטעם של כת"י דלע"ד אפילו במעות לחוד מהני ובפרט בהצטרפם יחד זב"ז גורם. זהו משנלע"ד כעת לכתוב בזה הי"ז בניסן ש"ש תרמ"ד סאלי יע"ה וצוי"מ וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קפ"ו. ראיתי את השאילה ואת אשר נגזר עליה והגם שלא היה רצוני להטפל בה מאיזה טעם ובפרט שכבר דשו בה קמאי עכ"ז להפקת רצון השואל לא רציתי להשיב פניו ריקם ועכ"פ אין רצוני להטפל בדברי החכמים הפוסקים ישצ"ו ולהשתעשע בדבריהם אלא להפקת רצון השואל באתי בקצר אמיץ לכתוב משנלע"ד בעיקר הדין: דלעניות דעתי נראה דשטר הטבה זה מעיקרא אין בו כדי אחיזה דהא שטרי ההטבות לא מצאנו להם רגל לעמוד דלא ליקרו קנין דברים אלא אם יהיה באופן אחד משני האופנים: האופן הראשון הוא מדברי מהריט"ץ זלה"ה בסו"ס קפ"ז וז"ל עלה בידינו ממה שביארנו שצריך לדקדק בכל שטרי הטבות שכותבים הסופרים לכתוב הטיב חסדו הקונה וחי"ע בק"ג לחזור ולמוכרה לו כשיתן לו מעותיו וכו' שאם אינו מזכיר לשון חיוב באנו לספק קנין דברים הלכך צריך להזכיר לשון חיוב ובהכי אתי שפיר שחייב לקיים חיובו עכ"ל הרב מהריט"ץ וכן ראיתי לרבותינו רבני פאס יע"ה בסדורם לעט סופר שסדרו לסופרי ישראל אחזו דרך זה של רבינו מהריט"ץ זלה"ה שצריך לכתוב בלשון חיוב כדי לצאת מק"ד וכן ראיתי להרב תוש"י שכתב שזה היא סברת מהר"א ן' ששון זלה"ה זהו האופן הא': והאופן השני הוא אם יהיה כתוב בשטר ההטבה שמוכר לו קרקע מהיום וכו' והוא מדברי הכנה"ג בסי' ר"ג בהגהות אות ל"ב שכתב דמהרימ"ט ומ"ץ ומהרש"ך ס"ל דלשון עתיד עם מעכשיו לא להוי ק"ד יעו"ש בתוש"י ח"א סי' ל"ה ששם הובאו דברי כנה"ג הנז' וכן ראיתי להרב מהריב"ו זלה"ה בליקוטיו אות הא שכתב מ"ך בכת"י מהרש"א בשטרי הטבות שעושים נ"ל דצריך להקנות לו גוף מהיום ופירות לכשיביא לו המעות דבלאו הכי במה מתחייב להחזירה עכ"ל הרי לפניך התיקון השני והנה תקונים אלו שהוצרכנו להיות בשטרי ההטבות הם אפי' בשטרי ההטבות העושים הקונים למוכרים ולא תימא דדוקא במי שלא היה עליו שום חיוב לעשות שום שטר הטבה לחבירו וכמו שעלה על דעתם לחלוק חו"ר רבאט יע"ה אלא אפילו בשטרי ההטבות העושים הקונים למוכרים יש בהם ק"ד וצריכים תיקון דהא כן בא הדבר מפורש בשאלת מהריט"ץ זלה"ה דאותו דבר שנשאל עליו