קרני רא"ם שעח

ליהודא הנז' ולמה יתן שכירות כל הבית: והגם דלכאורה היה נראה לומר דעדיין לא זכה יהודה הנז' בחצי הבית דהא משעה שמכרה יהודה למשה קמה לית ברשותיה דמשה וממילא בשעה שירצה להחזירה לו צריך לכתוב לו שטר בקנין מחדש ולא סגי במאי דמחיל ומסלק שעבודו כמ"ש מר"ן בחומ"ש סי' קפ"ט וזל"ה ולאחר שנגמר המקח כל אחד לפי קנינו אין שום אחד מהם יכול לחזור בו אפילו לא היו עדים בדבר ע"כ וסיים מור"ם עלה ואפילו מחלו זל"ז אח"כ לא מהני אלא צריכין לחזור ולהקנות זל"ז עכל"ה וכן ראיתי למר"ן ג"כ שכתב בפשיטות סי' רמ"ה ס"ט וכן מוסכם מכמה מקומות וכמ"ש הסמ"ע שם סק"א דכ"ך הטור בסי' רס"ג ומר"ן עצמו בסי' ס"ו סי"ג וכן הדין בשכירות יעו"ש ריש שט"ו עכ"ל הסמ"ע וא"כ הואל והדין הוא דלא מהני מחי' במה שרוצה להחזיר לו מה שקנה מחבירו ואפילו מחזיר לו השטר של המכר שקנה בו עכ"ז לא מהני וכמו שמפורש הדבר בסי' רמ"ג סי"ו ובכמה מקומות אלא צריך קנין מחדש א"כ בנדו"ד דלא עשה משה הנז' שום קנין ולא כתב לו שום שטר הגם שקבל ממנו דמי המכר והלכה דקרקע נקנה בכסף עכ"ז הרי במקומינו זה אתרא דכתבי שטרא אנן ובאתרא דכתבי שטרא אין המעות קונות וכמ"ש מר"ן בסי' ק"ץ ס"ז וז"ל בד"א שקנה בכסף לבדו במקום שאין דרך לכתוב שטר אבל במקום שדרכן לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב את השטר ע"כ וא"כ גם כאן הואל ולא כתב לו שטר עם נתינת המעות עדיין לא נקנה לו חצי הבית: ואין לומר דלא כתב מר"ן דבעינן כתיבת השטר עם המעות אלא אם היתה נתינת המעות לבד אבל אם יהיה נתינת המעות בצירוף קנין אחר כמו נדו"ד שיודא הנז' היה דר בבית הוי נתינת המעות וחזקה א"כ נימא דאהנו ולא בעי כתיבת השטר וכמ"ש מור"ם בסו"ס קצ"ב דאפילו במקום דכתבי שטרא חזקה מהני אפילו בלא שטר ומכ"ש בכאן שיש חזקה ומעות ואפילו למאן דס"ל דבחזקה ג"כ לא מהנייה אלא כתב לו שטר וכמו שראיתי למורינו הרב מוהר"י עייאש זלה"ה במנהגים דף קי"ח שכתב וז"ל דבמקום שכותבין השטר לא קנה בכסף ולא בחזקה ולא בקנין עד שיכתוב את השטר דלא עדיף כח קנין מכח כסף וחזקה עכ"ל והובאו דבריו בספר צו"פ דב"ש דף מ"ג יעו"ש איך שיהיה הגם דהרב ז"ל משוה קנין חזקה וקנין סודר לקנין המעות ובכל חדא מצריך כתיבת השטר עכ"ז עדיין מסופקים כאן בהתחבר שנים יחד נימא דלא בעי שטר: אלא דראיתי להרב צו"פ דב"ש הנז' בפסקא הנז' שהביא משם מורינו הרב יעקב ן' נאיים זלה"ה שכתב וז"ל וכיון דפסקינן כסברת הריטב"א אפילו איכא כולהו קנין בעינן שטר עכ"ל א"כ הרי לפניך דאפילו יש מעות וחזקה ליבעו שטר וא"כ בכאן דלא היה שטר נימא דלא קנה כלל יהודה הנז' והדרא ארעא למשה והדרא פירי: ואין לחלק ולומר דלא נאמר דין זה דכתב מר"ן ומור"ם בסי' קפ"ט ובטור סי' רמ"ג דאם חזרו ומחלו זל"ז לא מהני ובעי קנין חדש אלא במוכר לחבירו איזה דבר לחלוטין אבל בנדו"ד דהיה המכר לזמן ומחויב להחזירו לו לאותו זמן נימא דמהני מה שמסלק אח"כ ולוקח שעבודו בדברים בעלמא בקבלת הממון עכ"ז חלוק זה לא נהיה לענ"ד דהא קרקע הנמכר בהטבה קנוי הוא לכל חלקיו קנין גמור וההטבה היא שמתחסד הלוקח עם המוכר להחזירה לו אם יביא המעות לו בזמן פלוני יחזור וימכרה לו ואין ההטבה עשויה באופן כשיביא לו המעות יהיה נעקר המכר מעיקר אלא שיחזיר לו בתורת מכר וא"כ הוא בודאי דצריך קנין חדש מיד הלוקח שמוכרה למוכר הראשון: וכן נלע"ד לדקדק דבר זה אלבא דהרב ש"ך זלה"ה דבעינן שיחזור וימכרה הלוקח למוכר כאלו מוכרה לאיש אחר והדקדוק הוא ממ"ש מר"ן בחושן משפט סי' ר"ז ס"ה שכתב וז"ל וכן המוכר או הלוקח שהתנה שיחזיר לו המקח בזמן פלוני או כשיתן לו המעות הרי המכר קיים ויחזיר כמו שהתנה עכ"ל מר"ן בסי' ר"ז ס"ה ובסי' ק"ג ס"ט בדיני השומה הדרא מצינו למר"ן וזל"ה ולאחר זמן אם השיגה ידו של הלוה או הנשרף או יורשיהם והביא מעות לבע"ח מסלקין אותו מאותה קרקע עכל"ה וכתב הש"ך שם סק"י וז"ל משמע שאין צריך קנייה אחרת אלא סלוק בעלמא עכ"ל א"כ מדברי הש"ך אלו דדייק מדברי מר"ן אלו דכתב בלשון מסלקין אותו משמע דבסילוק בעלמא סגי א"כ ממנו יש ללמוד לדברי מר"ן אלו דבסי' ר"ז ס"ה דכתב בזה"ל שהתנה שיחזיר לו המקח אז הרי המכר קיים ויחזיר כמו שהתנה ולא כתב כמו שהתנה עמו שיסתלק ממנה או לפחות בסוף דבריו הו"ל לכתוב הכי המכר קיים ויסתלק ממנה כמו שהתנה וכמו שכתב בסי' ק"ג בדיני השומה אלא בודאי פשוט הוא דצריך להחזיר דכתב מר"ן היה להחזירה לו במכירה: ואפילו לדעת הסמ"ע עצמו שם בסי' ר"ז סקי"א דס"ל דלא בעי שכתוב לו בשטר הטבה שטר בפני עצמו אלא אפי' בתוך השטר עצמו יכול לכתוב תנאי זה דכשיביא לו המעות מחויב להחזירו ל ומדמי דין זה לדין משכנתא בלא נכייתא וס"ל דאפילו הרמב"ם דס"ל נכייתא בלא משכנתא אסור עכ"ז בכאן שרי הואל והוא דרך מכר גמור יעו"ש אפי"ה בודאי יסבור דבעי ג"כ ביום קיום התנאי שיחזירה לו ע"י מכר דאי לא תימא הכי הדרינן לקושייתינו מה בין משכנתא בלא נכיתא להאי מכר בהטבה ואי משום דאותו שטר משכונה אינו כתוב בלשון מכר והאי כתוב בלשון מכר ומה יועיל ומה יציל אם יהיה בשניהם דלכשיביא המעות יסתלק הלוקח או הממשכן הרי לא דמו תרוויהו אלא למשכונה בלא נכייתא והגם שהוא כתוב בלשון מכר במאי מינכר זה מזה אלא דצריך לחלק ולומר דבשטר משכנתא מסתלק ע"י נתינת המעות לבד ושטר מכר בהטבה צריך לחזור ולמוכרו לי דהוי כאלו שלו הוא מעולם ומוכרו לו עתה וזה נלע"ד חלוק יפה בדברי הסמ"ע ועכ"פ הרי לפניך ממ"ש דלדברי הש"ך פשוט דבעי שטר חדש וגם לדברי הסמ"ע יש לפרש כן ובעי שטר חדש: וכן ראיתי נמי לרבינו מהריט"ץ בסוף תשובה אחת בספרו סי' קפ"ז שנשאל בשטרי הטבות ולבסוף העלה וכתב וז"ל עלה בידינו ממה שביארנו שצריך לדקדק בשטרי הטבות שכותבים הסופרים לכתוב היטיב חסדו הקונה ונתחייב בקנין גמור לחזור ולמוכרה לו