קרני רא"ם שעו

אף אם לא היה תנאי בניהם שיעשה לו כמוה בערכאות של עכו"ם עכ"ז מחויב הוא מכח התקנה שיודה לו משכונה או מכירה אחרת כמוה בעש"ג וכו' ואם לא ירצה הממשכן או המוכר להודות עק"ד בעש"ג יאסר בבית הסוהר ולא יצא משם יומם ולילה ולא בשבתות וי"ט עד שיודה העק"ד הנז' עכל"ה ותקנה זו מתובלת ומקובלת היא מאבותינו כאשר ראו עינינו בב"ד שלפנינו שקבלו מאבותם כהם וא"כ מחויב המוכר להודות שטר מכר בעש"ג בלי שום פקפוק זהו מה שהשבנו כבר ולא ידענו מה פקפוק יש בתקנה הערוכה בספר הישר ודשו בה קמאי וקמאי דקמאי ומה מענה לתת כתף סוררת: אך הואל ואין בהמד"ר בלי חדוש אמרתי אולי ירצה המתעקש להתעקש ולומר דאולי רבותינו שתקנו וכתבו שמחויב המוכר להודות עק"ד בעש"ג אפילו לא היה תנאי וכו' היינו דוקא אם יתבע הלוקח למוכר בשעת המקח דהיינו אחר שנגמר ונתקיים המקח באופן שאין שום אחד מהם יכול לחזור דהיינו אפילו באתרא דכתבי שטרא ונכתב השטר או התנו אפילו לא נכתב כאלו נכתב בזה הוא דכתבו ותקינו שאם יתבע הלוקח למוכר להודות לו מחויב להודות מכח התקנה אפילו לא התנו עכ"ז מחויב מכח התקנה שאם יאמר הלוקח לא דיי לי בשטר הסופרים תוסיף לי עוד שטר בעש"ג הואל ובזמנו של מכר תבע אה"ן אבל אם עבר זמן זמנם מזמן המכר ואח"כ בא הלוקח יאמר לו המוכר מדלא תבעת בזמנו הרי גלית דעתך שמחלת בשטר עש"ג וסמכה דעתך על שטר הסופרים דוקא: על זה אמינא דהמתעקש בדרך זו טועה גמור הוא דהא טעמא דבעלי התקנות הוא מפורש יוצא דילמא מוכר זה ילך וימכור לעכו"ם ותגיע פסידא ללוקח ולכך הכריחוהו בהאלעק"ד שבזה סמוך לבו לא ירא מחשש הזק וא"כ הואל והדבר מוטעם ומתוקן משום סלוק ההזק אפילו לא התנה בשעת הקנייה א"כ הואל והכי הוא מה לי תבע הלוקח למוכר סמוך לקיום המכר או אחר זמן רב הואל והתקנה היא שאם יתבע הלוקח להבטיחו מחויב המוכר להבטיחו א"כ מה לי תבע סמיך לקנייה או אח"כ בודאי הסברא נותנת שבכל עת שיתבע למוכר יהיה מחויב להודות לו באופן שיסתלק הזקו אפי' אחר זמן רב דיכול הלוקח לטעון מקודם לא הייתי חושש ועכשיו נרגשתי מאיזה סבה והואל ורבותינו גמרו אומר שמחויב הלוקח לתבוע למוכר להבטיח בעש"ג ופשוט: והגם שאין הדבר צריך חזוק יותר עלה על דעתינו להביא ראיות לכפות למוכר להודות ללוקח כל עת וזמן שיתבע ממנו ההודאה מדין כופין על מדת סדום אך הואל ואין כאן מקום להאריך לא ראינו לבוא במאריך טרחא: אך אמרתי אעלה בתמר להעתיק מאמרן של הראשונים ומהם תורה יוצאה בהנומה דתקנת קדמונינו קיימו וקבלו אותה אבותינו מדור דור וגם ממנה תלמד דאפי' לא תבע עד זמן מה יכול הלוקח לכוף למוכר להודות לו והילך מה שבא כתוב בס' מוצב להגאון מוהר"ר יעבי"ץ זלה"ה בס' רפ"ה ז"ל למשפט עמד לפני הרי"ב תובע להרא"ם והמציא התובע לפני שט"ח נגד הנתבע ותבעי שיפרע לו החוב הנז' או עכ"פ שיודה לו בערכאות כתקנת קדמונינו והנתבע השיב שאין רצונו להודות לו בעש"ג ופסקתי שהדין עם התובע ואם אין בידו במה לשלם חייב להודות לי בעש"ג מכח תקנת הראשונים והגם שבתקנה לא בא כתיב כי אם למוכרים קרקעותיהם או ממשכנים ולא נזכר שם בע"ח כלל עכ"ז דין אחד להם שהטעם שנתנו שם בעלי התקנה מישך שייך גם בב"ח ושקולים הם ויבואו שניהם וכו' וחתום על זה הרב מוהר"ר מהרש"א זלה"ה ועלה אתו בהסכמה הגאון מוהר"ר יעבי"ץ ומהר"ש אלבא"ז זיע"א הרי פרשה פתוחה לפניך שתקנה של שנת כגש"ם היא נוהגת להודות: גם משם באירה דאפילו הרי"ב בעל השטר לא תבע ללוה להודות לו בשטר בעש"ג בזמן החוב אלא המעשה היה אחר שהגיע זמן הפירעון ובא לתבוע ונמצא הלוה עני ואין לו במה לפרוע הדר לתובעו להודות לו בעש"ג ואם איתא דלא תקינו רבותינו אלא בתבע הלוקח סמוך לזמן הקנייה אבל אם נתעכב ולא תבע באותו זמן שוב אינו תובע א"כ היאך הרבנים הנז' חייבו ללוה להודות למלוה בשטר עש"ג הרי הואל ולא תבע תביעה זו בזמן שהלוה לא הוי כמחל על זה: ואין להתעקש ולומר דהואל ותבעו המלוה ואמר לו או פרעני או תודה לי בעש"ג הוי כאלו עתה חזר והלוה לו הואל והגיע זמן הפירעון ובשביל זו חייבוהו דהוי כאלו תבע בשעת הלואה לכתוב עליו בעש"ג זה אינו דהא איירי שם שהיה הלוה עני ואין לו במה לשלם וא"כ הרי יכול לעכב ולומר מדלא הבעתני בשעת ההלואה לכתיב עלי הרי מחלת ואם כחך הוא הואל והגיע זמן הפירעוני יכול אתה לכופני לכוף לכתוב עלי הלאו הכי נקיים מצות פריעה וא"כ הרי אתה מחשיב לדעתך הואל ואתה ממתין עלי בפירעון הרי זה מחשיב כאלו הלוית אותי לעת עתה ומחויב אני להודות שטר בעש"ג זה אינו דהא עכבת הפירעון לא מרצונך היתה זאת כדי להחשיב כאלו עתה שעת ההלואה אלא בע"כ הוכרחתה לבוא בעכב היתה כי איש עני הוא ומה מקים יש להחשיב עתה שעת ההלואה וא"כ היאך חייבוהו הרבנים הנז' ללוה להודות בעש"ג: אלא מוכרח לומר דבעלי התקנה שתיקנו שהלוקח יכול לתבוע למוכר לכתוב לו עק"ד בעש"ג היינו בכל עת וזמן שיתבע הלוקח למוכר לכתוב לו מחויב הוא לכתוב לי הן סמיך לקנייה הן רחוק וא"כ גם הלוקח הזה הגם שתהיה תביעתו זאת זה זמן רחיק מעת המכירה עכ"ז מחויב המוכר להודות לו שטר מכר בעש"ג ואין אומר ואין דברים. זהו מה שנל"ע וצוי"ם וימ"ן: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קפ"ג. ראיתי בס' זכור לאברהם חו"ם אות ק' שכתב וז"ל המצית שמכריזין בק"ק אע"פ שהוא ע"י דביר בעלמא קנה והמנהג עקר עיין אמת ליעקב