קרני רא"ם שסד

וא"כ קם דינא דכל מה שבנה וגדר בתחומו נגד האלנב"ח כדין עשה ואין לראובן עליו כלום גם במה שטען שהאפיל עליו ולא נשארו הקונים רואים. אותו כבתחילה אין בדבריו כלום אך צריך להסיר מה שבנה בגבולו דאין לו רשות כי אם לעשות חו"ר בשלו דוקא ותו לא מידי וצוי"ם וימ"ן. כ"ד החותם באדר הס"ל תרנ"ז פה סאלי יע"א: הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט סימן קע"ג. עמדו לדי"ת שתת' יצחק לזאם ויהודא ן' הרוש וזה תביעתם דהיינו נתוועדו שניהם יחד לילך לאהלי קדר לקנות משם בהמות של שחיטה והתנו ביניהם שכל מה שיקנו יפרע כל אחד מכיסו מחצה וכן עשו והלכו לאהלי קדר וכשהגיעו לשלום נכנסו לשוק לקנות וקנו בשניהם שור אחד ופרעו יאודא מכיסו והי' בדעתם לקנות יותר ומה שיקנו תחלה אח"ך יפרע אותו יצחק ג"ך כי כן דרך השותפין. איך שיהיה לא אסתייע מילתא אח"ך לקנות שום בהמה אחרת כי הוקרו אח"ך הבהמות וחזרו מן השוק לעירם ולא דבר יאודא ליצחק לאמר תן לי מחצה בדמי השור שקנינו עד אחר יום או יומים בא יהודא וטען כי הבהמה הזאת לא יהיה ליצחק בה שום חלק כי לא נתן בה שום דמים ומעותיו של יהודא קנאוה ויצחק טוען הריני מוכן ליתן לך מחצה בדמים ע"ך: תשובה מה שנלע"ד הוא דזכה יצחק בחלקו ואין אומר ואין דברים דהואל ושניהם קנאוה בשותפות הרי נקנה לכל אחד חלקו ומה שפרע יהודא כל דמיה לא קנה בזה יהודא חלק השותף ולא היי חלק חצי הדמים כי אם הלואה גבי יצחק שהרי עדיפא מזה מצאנו ראינו להרב"י ז"ל בס' קע"ו סל"ט משם המרדכי תשובת מהר"ם על עכו"ם שבקש מראובן ושמעון להלות לו ברבית סך ממון ונתן ראובן חלקו לעכו"ם ושמעון עדיין לא נתן ואח"ך לא רצה ללות יותר ואמר ראובן לשמעון אם תרצה להשתתף במה שהלותי לעכו"ם תן לי חלקך בממון. ולא נתן לו. ונפטר שמעון איידי דביני ביני. דיש אומרים דראובן זכה בכל הריוח ונחלק עליו הר"ם ז"ל וכתב שכשנתן ראובן הממון שליחות דכולהו עבד כיון דמעקרא נשתתפו בחוב וכו' אמנם אם כשתבע ראובן לשמעון ליתן לו חלקו אמר איני רוצה ליתן הרי שינה בשותפות ונעקר מהשותפות אבל אמר תדיר הריני משלם אע"ג דדחה אותו קצת כיון דלא אטרחיה לב"ד ומת בתוך כך קני רוחא וחייב ראובן ליתן רוחא ליורשי שמעון יעו"ש. ומצאנו ראינו למר"ן בקצר בס' קע"ו סמ"א ולמור"ם בס"ו שפסקו כסברת מהר"ם וא"ך הרי עיניך הרואות דהתם אפילו לא עבד שמעון שום מעשה אלא מכח דחשבינן לראובן עבד שליחות דשותפי קנה שמעון. מכ"ש בנדו"ד דקנו בשוק יחד הבהמה וכל אחד קנה המחצה לעצמו בודאי איכא למימר דגם החולקים על מהר"ם יודו בכאן: גם יש עדיפית בנדו"ד מההיא דמהר"ם דהתם כתב אפילו בתבעו תדיר והיה דוחה אותו מדי יום יום עכ"ז קנה שמעין רוחא מכ"ש בנדו"ד דמעולם לא דבר עמו מאומה אלא אמר יצחק הריני מוכן ואלו אמרת לי באותה שעה ליתן חלקי הייתי מוכן ליתן בודאי אפי' החולקים על הרב יודו בכאן: גם יש ראיה ממ"ש מור"ם סוף ס' רס"ט בראובן שאמר לשמעון קנה לנו ביחד סחורה פלונית והלך שמעון וקנאה ואח"ך אמר קניתיה לעצמי י"א דצריך לחלוק עם ראובן במה שקנה דהו"ל כמגביה מציאה לחבירו וי"א דאם לא היו לראובן דמים זכה שמעון במה שקנה ואם נתרצה לקנות לשניהם הו"ל כאלו זוכה לשניהם עכ"ל. הרי עיניך הרואות שאם יהיו לראובן דמים בכיסו אפילו עדיין לא נתנם ביד שמעון עכ"ז כ"ע מודו דקנה אפילו בקנה שמעון לבדו בשתיקה ממעותיו עכ"ז הואל וראובן יש בידו ממה לפרוע הרי זה חלקו קנוי לו וכמ"ש בסמ"ע בס' קפ"ג דכ"ע מודו. בזה כ"ש יצחק הנז' שהלך וקנה המקח בידו הוא ושותפו הנז' מאי הוי אם פרע אותו יהודה לבדו בודאי אפילו אם יתכוון הוא לבדו לומר לעצמו קנה מכח מעותיו אין בכוונתו כלום דהיל"ל תן לי חלקך באותה שעה ואם לא יהיו בידו באותה שעה ולא יש לו ממה לפרוע אזי יהי' דו"ד: והגם שהג"ה זאת שהביא מור"ם בסו"ס רס"ט הוא הפך ממ"ש מור"ם עצמו בס' קפ"ג ס"ד דנראה דבריהם סתראי אהדדי דהתם כתב מור"ם אבל אם קנאה שמעון במעות ראובן צריך לחלוק משמע דדוקא בעינן עד שיהו המעות של ראובן ביד שמעון ולא במה שיש המעות ביד ראובן כבר כתבו הסמ"ע והש"ך ישובים לזה ולפי ישובו של הסמ"ע הרי ס"ל דההיא דס' קפ"ג מיירי בחזר בו השליח בפי' וא"ך בנדו"ד שלא דבר יהודה מאומה בשעת הפרעון אלא פרע ושתק א"ך בודאי אדעתא דשניהם פרע. גם לפי ישובו של הש"ך משם הב"ח דחלק בין אותו מעמד ללא אותו א"ך מכ"ש בנדו"ד דהיה יצחק שם בעצמו בשעת הקנייה וקנה כל אחד אדעתא דידיה ודחבריה: והגם דהרב ט"ז דחה ישובו של הסמ"ע והב"ח עכ"ז הרי כתב דסברת העיטור מאריה דהאי דינא דס' קפ"ג בודאי לא בעי עד שיתן ביד ראובן לשמעון המעות אלא אם יש ביד ראובן מעות קנה ומ"ש אבל אם קנאו במעות ראובן אורחא דמילתא נקט א"ך הרי עיניך הרואות דדברי הי"א בתרא שהביא מור"ם בסוף סימן רס"ט עם הג"ה זאת שוים ביש ביד ראובן מעות וא"כ גם יצחק הנז' הואל ובידו מעות קנה ובפרט כבר ביררנו דכ"ז אינו אלא בדין השליח עם המשלח אבל בנדו"ד לא נגע בספיקות אלו דהא כל אחד קנה חלקו לבדו ומה שפרע יהודה לבדו לא יגרע חלק יצחק בזה ואין זה צריך לפנים. זהו משנלע"ד בזה והצוי"ם וימ"ן הי"ז ביום חמשה עשר לכסליו דהאי שתא תרמ"ד לפ"ק פה סאלי ע"ה בסדר יהיה לך אשר לך. כ"ד הצעיר שפל אנשים. הצעיר רפאל אנקאווא סי"ט