קרני רא"ם שסב

לוי כמו שעשה ראובן בביתו וכו' מדבריו אלו נראה דגדר כל סביבות הבית ועשה לה צורת הפתח וחזר כולו בית אחת וא"כ זה אשר לא כדת דעד כאן לא זכינו לו לגדור אלא לעשות גדר מזה האלנב"ח ולסותמו ולהכניס חלל האלנב"ח לתוך ביתו וישאר שעור ד"א שלפני פתח הבית פרוץ לפרוק המשואות דאזי הדר דינו לאותו הארבע אמות הנשארת לפני פתח הבית פרוצה שתהיה עולה לו להארבע אמות שנותנים לו לפני פתחו כדין שכתב הש"ע בס' קע"ב ס"ד שהאכסדרה עולה להארבע אמות אם אפשר להכניס שם במשאו יעו"ש כל זה וא"כ בנדו"ד שעשה צורת הפתח וחזר כולו בית אחת א"כ יהיה צריך לתת לו עוד ארבע אמות אחרות לפרוק משא לפני הבית לפני פתח זה החדש שעשה שהכניס כל האלנב"ח וגם הד"א שלפני הבית גדר אותה ועשה לה צורת פתח חדש וא"כ צריך ד"א לפניה והוא מתורב"ץ החצר השייך לכל השותפים בו זכות וא"כ הרי גזל קרקע הרבים השותפים עמו בתורבץ החצר: ואפילו אם יטעון שמעון זה שינכו לו זה המקום שהכניס נגד ביתו במקום הארבע אמות הראוי לו ולא יתנו לו עוד ד"א נגד פתחו זה שבנה מחדש איני מה"ד חדא דיום מחר ומחרתו ישתכח הדבר ויבוא עוד ליטול ארבע אמית נגד פתחו ואפילו יעשה להם שטר בעדים שכבר לקח הד"א שלפני פתחו והכניסה בכלל הבית ולא נשאר לו עוד זכות לתת לו ד"א אחרות עכ"ז יכולים לעכב עליו לומר שאינם אחראים לשמור שטרם וכו' ויהיו צריכים לירד עמו לדינא ודיינא וכמ"ש הש"ע ריש סקנ"ה ובסמ"ע שם סק"ב יעו"ש: ועוד דעדיפא מזה הוא דאפילו יודה לבני האלפנדק שאין לו עוד זכייה בד"א שלפני זה הפסח שעשה שכבר הכניס ארבע אמיתיו לתוך ביתו עכ"פ הרי מונע אותם מלהשתמש בזה המקום שעשה עתה לפני הפתח ממה שהיו משתמשים בזה הד"א קודם לזה דמקודם לזה היה זה המקום תורבץ החצר הראוי להשתמש כל אחד בכל עת ורגע ועכשיו כשלקח הד"א והכניסה בביתו וקרב פתח הבית לאמצע החצר לא נשאר מקום זה שלפני הפתח עוד ראוי להשתמש כקדם וכבתחילה כי בו יעמדו הקונים מבעל החנות וגם מוכרח הוא לפרוק בו משואותיו ומונע השותפים שלו בחצר מלהשתמש שם בעת שבעל החנות צריך לו ומטעם זה כתבו הפוסקים דאין יכול לפתוח פתח: אחר בביתו להחצר של שותפין חדא משום שלא ירבה בדיורין וחדא משום דמקודם לזה היו השותפים משתמשים שם וכשיעשה זה פתח חדש אפילו לא יזכה בהארבע אמות שלפני פתח החדש שכבר יש לו ארבע אמות לפני פתחו שיזכה בי בראשונה עכ"פ כיון שלפני הפתח אין ראוי להשתמשות לכך יכולים לעכב יעויין גם זה בנתיבות המשפט במשה"א סקנ"ד סק"ב וא"כ מתרי טעמי אלו נראה דלא זכה במה שסתם ועשה צורת פתח וההיא דדב"ר מש"ה שהביא משם מהרח"ש ומהרשד"ם יכולים. לומר דבדלא עשה צורת פתח איירי אלא בסתם אותו והכניס אוירו לפתח הבית ומן הבית יכנס להאגרדאקי ולא עשה צורת פתח מבחוץ להאגרדאקי איירי ובאמת תהלי"ת אחר החיפוש כאשר דמינו כן מצאנו בפשיטות. וז"ל הרב זכו"ל ח"א דנ"ב וז"ל מי שהיה לו אכסדרה פתוחה על חצר השותפין וסתמה ועשאה בית ואח"ז בא לעשות באותו בניין פתח לחצר אינו יכול ואפילו מתחילה בשעה שעשאו בית לא היה יכול לפתוח שם פתח מהרח"ש ח"א סי"ד יעו"ש הרי לפניך דמהרח"ש בעל הסברא שכתבנו דיכולים לסתום האגרדקאקי לעצמו ס"ל כאן דאינו יכול לעשות פתח ובודאי מהטעם שזכרנו שלא ימעט חלק השותפין מתורבץ החצר וגם. לא ירבה בדיורין וא"כ מה שכתב לעיל דיסתום לעצמו היינו בלי צורת פתח והגם דלעיל הזכרנו משמו האגרדאקי ובכאן נקט האכסדרא פשוט וברור הוא דאגרדאקי ואכסדרא דין אחד להם וכמו שנראה מדברי הרב זכו"ל שכתב וז"ל ועיין בד' אם יכול לעשות בית במקום אכסדרה ובמקום גארדאקי וכו' הרי דבסקרא אחת נסקרים ושקולים הם דדין אחד להם אלא לפי בניניהם חלוקים בשמותם ועיין בס' דבר משה שהבאנו לעול ותראה מדבריו דגארדאקי הוא האלנב"ח שאנחנו עושים בחצרות שלנו וכמו שאנו דנים עליו אנן בזה יעויין שם במקומו איך שיהיה נראה דמה שסתם ועשה צורת פתח הוא אשר לא כדת כמו שהוכחנו הואל וממעט ומונע השותפים מתשמיש ארבע אמות שחזרו עתה להיות סמוכים לפתחו: אלא נראה דגם בזה זכה שמעון זה הבונה מכת ההיא דהרמב"ם פרק ה' מהל"ש שהביא בפסקו הר' מוהראנ"ח נר"ו דמי שמעמיד מחיצה בחצר השותפין זכה לאלתר וכן היא הלכה אלבא דמר"ן עיין סמ"ע סקנ"ב יעו"ש וכן פסק הרב מוהר"ר ר"ב זלה"ה בס' משי"ש ח"ב קל"ט דדעת הש"ע כמ"ש הסמ"ע בסימן ק"ם בהעמדת בהמה בחצר דאם היא חצר השותפין ועשה מחיצה לאלתר הוי חזקה יעו"ש וא"כ גם כאן הואל ועשה מחיצה ופתח פתח ושתקו הגם שמונע מהם תשמיש אותו מקום שחזר להיות סמוך לביתו כדאמרן אפילו הכי תכף זכה דלא גרע מעושה מחיצה תוך החצר דזכה במקום המחיצה להשתמש שם לבדו ופשוט: גם דעדיפא מזה איכא למימר דלוי זה הבונה אפילו לכתחילה יכול לבנות כמו שבנה ולעשות צורת פתח וכמו שבא הדבר מפורש בס' מש"ה שפיר קאמר במערכת שי"ן אות צ"ה וז"ל ראובן ושמעון שותפין בחצר אחת אך בחלקו"ת לכל אחד בתים מיוחדים אמנם שטח החצר ושאר תשמישי החצר הם בשותפות ביניהם ועמד ראובן והכניס לתוך ביתו משטח החצר ושמעון לא אמר ליה ולא מידי ואחז"ר עמד שמעון ורצה להכניס משטח החצר ג"כ וערער עליו ראובן באמור לו כיון ששתקה כשהכנסתי אני משט' החצר מחלת לי וזכיתי במה שהכנסתי משטח החצר ועכשיו אי אתה רשאי לקחת משטח החצר כי איני רוצה למחול על חלקי ושמעון השיב ישיב כי לא מחלתי לך אלא על סמך לכשארצה גם אנכי לקחת משטח החצר. על דנא פתגם נשאל הרב ב"ד ז"ל בחומ"ש צ"ז והעלה הדין עם שמעון עכ"ל הרב מראש ועד סוף וממנו נקח לראובן זה שבא לערער שאין בדבריו כלום הואל והוא עצמו הקדים לפירעטת ועשה בבית שלו כמו שעשה לוי זה הבונה וכמ"ש בשאלה א"כ לוי זה יזכה לעשות כמוהו: ואין להשיב ולומר דשאני נדון הרב ב"ד ז"ל מנדו"ד דכאן הואל ובשעה שבנה ראובן היה עדיין