קרני רא"ם שסא

סימן קע"ב. שאלה מעי"ת וואדזאן יע"ה. ראובן יש לו חזקת בית אצל בית עכו"ם א' בפונדק הנקרא ע"ש לחדיד [ברזל] ומוכרים בהבתים הנז' לחדיד והבתים שבפונדק הנז' כל בית יש לה נבח [אכסדרה] מכוון לבית ועל הבתים הנז' עליות ודרים בהם ישראל וראובן הנז' בנה כותל א' מצד הבית של העכו"ם ה' שמצדו והכניס האלנבח שמכוון לביתו ועשה כולה בית אחת ומוכר וקונה בה כעת לחדיד ולאחר ימים מכר העכו"ם ביתו לשמעון ישמעון מכרה ללוי והן היום שקנה לוי ה' חזקת הבית ה' משמעון בנה גם הוא כותל ועשה האלנב"ח שמכוון לביתו כולו בית אחת כמו שעשה ראובן בביתו והן היום עמד ראובן וערער על לוי בשביל הכותל וטוען עליו ואומר לו הבית הג' שהיא סמוכה לבית שלך אני רוצה לעשות לה כותל ונמכור בה ועכשיו איני יכול בשביל שהבית הג' הנז' והבית שמצדה יש להם כי אם נבח אחד לשניהם ועכשיו שעשיתה כותל בבית שלך הבית שלי אינה נראית לקונים ועוד טוען ראובן על לוי הנז' ואמר לו הכותל שבניתה עשיתה אותו בגבולי שהכנסתה חלל הבית שלי ובניתה הכותל ותשובת כת"ר מהרה תצמח ושכמ"ה עכ"ד השאלה: תשובה ראיתי אלקים עולים מן הרא"ש תרי וכשרי רבנן סבוראי נר"ו דפלגן בהדייהו מר ברישא תני לדין אכסדרה כדין תורבץ ומר תני לדין אכסדרה כדין בית הסמוכה לה ועל יסוד זה כל אחד בנה פסקו לא ראי זה כראי זה ואנן בדידן יש לנו לב לדעת מעקרא ולברר דין תורבץ בלי אכסדרה ואח"כ נבוא לדין האכסדרה: ותחלה וראש אמינא דקושטא הוא דדין הבתים האלו שבהאלפונדק יש לדון אותם כדין הבתים שבחצר ואין ביניהם שום חלוק וכמו שצריכים לתת ארבע אמות לפני כל בית שבחצר לפרוק משא כמ"ש בס' קע"ב ח"א כן יש לנו לתת גם בבתי האלפנדק ואדרבא בבתי האלפנדק יוצדק בהם לתת הארבע אמות של הפרוק יותר מבתי החצר דבהם צריך פרוק משאות יותר ופשוט ועיין בס' קע"ב ס"ד ששם פסק דיש לבעל הכרם ארבע אמות בשדה הלבן להפך מחרישתו יעו"ש א"כ ברור הדברים דכל מקום שצריכים להארבע אמות דין הוא שיהיה הארבע אמות נגרר אחריו ופשוט: אך ראה ראינו דאפילו הארבע אמות עצמה שאמרו נותנים לכל בית לא זיכו אותה לו אלא לפרוק משא בעת שהוא צריך אבל בעת שהוא פנוי יכול חבירו להשתמש בו אפילו יהיה לכל אחד ביתו מיוחדת הואל ועדיין לא חלקו החצר כל אחד יכול להשתמש בארבע אמות שלפני בית חבירו בעת שהם פנוים זולת דוקא אם חלקו גם החצר שמן הדין נותנים לכל אחד ארבע אמות שלפני ביתו בזה פסק הש"ע בס' קע"ב ס"ב שארבע אמות הם שלו לגמרי יעו"ש וכוונת מר"ן היא שאין חבירו יכול להשתמש שם אפילו בעת שאין בעל הבית משתמש שם אבל לעניין אם בעל הבית יכול לגדור אותם הואל והם שלו לגמרי בזה מצאנו להרב"י שהביא דברי הירושלמי ודברי הרמב"ן שפסק מכח דברי הירושלמי דלא זכה כי אם לפרוק משא ולא לגדור יע"ש אבל מדברי הרא"ש שהביא הרב"י שם בס' ע"ב נראה שהם שלו לגמרי אפילו לגדור והכי כתב הדרישה דהרא"ש ז"ל חולק על הרמב"ן והרא"ש ס"ל כתלמודא דידן דמשמעותו הם שלו לגמרי לכל דבר וכתב הדרישה דהכי קי"ל כהרא"ש והוא מה שפסק כאן בש"ע כדברי הרא"ש וא"כ נראה מדברי הש"ע דאם חלקו גם אמצעה של חצר דין הוא שיכול לגדור ארבע אמיתיו אך עדיין לא חלקו אמצעה של חצר אפילו חלקו הבתים עכ"ז אינו יכול לעשות שום שנוי בארבע אמות שלו הואל ויש זכות לחבירו להשתמש שם א"כ לנדו"ד דנראה דמה שבנה וגדר שמעון זה שלא כדין עשה שהרי אפילו לגדור גדר ארבע אמותיו אינו יכול מכ"ש לגדור לעשות כמו שעשה שמעין זה שגדר גבול ביתו שהוא יותר מד"א: אלא נראה דנדו"ד יש לו ארוכה ומרפא הואל ויש שם אכסדרה לפני הבית זכה במה שגדר דמצאנו ראינו דדין אכסדרה שלפני הבית הוא במחלוקת שנוי כמ"ש הדבר בספר דב"מ סר"ג וז"ל כתב מהרי"ד נר"ו נשאלתי על חלל שתחת הגארדקי (נהיה האכסדרה) אם הוא מבעל הגארדאקי ויכול להקיפו ולסותמו לעצמו או אם הוא כמו כל שאר חלל החצר שהוא משותף עם כל בני החצר וזכורני שיש מחלוקת בין הרב מהרח"ש שכתב בס' ס"ב מח"א שהוא בעל הגארדאקי ושדומה לו שכן דן הרב מהרשד"ם ז"ל והרב לחם רב נראה מדבריו שהוא כחלל החצר ושמעתי מפי הרב הגדול מוהריק"ו נר"ו שראוי לדון כמהרח"ש ז"ל דהוי בתרא ועוד שקבלה בידינו שמהרח"ש היה עושה פסקיו בפלפול התלמידים כדי שיצא הדין מליבן ומבורר וכו' והוסיף עוד הרב דב"מ הנז' לשאת ולתת בדברי הפוסקים שהזכיר ולבסוף כתב וז"ל עוד יש לעמוד דלא יהיה אלא מחלוקת בדבר ראוי לזכות לבעל הגארדאקי דכיון דבאותו חלל שתחת הגארדאקי לכו"ע יש לו זכות בו לבעל הגארדאקי בחלק אחד ובחלק אחד יש סברות דלדעת מ"ד הוא שלו ויכול לסותמו ולדעת האחרת אינו שלו אבל בחלק שאר השותפין איכא ספיקה בכוליה כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא אם יש להם חלק או לא והו"ל ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי וכההיא דספיק ויבם ככתוב אצלי במקום אחר עכ"ל הרב דב"מ ז"ל הרי לפניך דלא מלבד דהדבר שנוי במחלוקת וא"כ לוי זה שכבר בנה יכול לומר קי"ל כמהרח"ש ומהרשד"ם דסברי מרנן דהגארדקי יכולים בעליו לסותמו לעצמו דבמקום שכבר נעשה הנזק אלבא דכו"ע המזיק קרוי מוחזק וכמ"ש מור"ם בס' קנ"ד סי"ב וז"ל בעל החלון קרוי מוחזק ועל בעל החצר להביא ראיה ע"כ ועיין בש"ך סקנ"ה סקי"ט וא"כ יכול לומר קי"ל הואל וכבר בנה ומכ"ש לסברת הרב דב"מ ז"ל שכבר הורה והכרע הכריע דאפילו בבא לבנות לכתחילה הדין הוא שאין יכולים לעכב וכמש"ל דאין ספיק מוציא מידי ודאי דזכה איש הבניים בדינו: אך מה שעומד לנגדנו בזה הוא דלפי הנראה דלא טוב עשה שהרי בשאלה כתוב וזל"ה וראובן ה' בנה כותל אחד מצד הבית של העכו"ם שמצדו והכניס האלנב"ח שמכוון לביתו ועשה כולה בית אחת ומוכר וקונה בה כעת עתה לחדיד ולאחר ימים וכו' עשה