קרני רא"ם שנג

ואין להוציא מידו עד שיביא אביו ראיה שהוא סמיך על שלחנו אבל בכאן אחים השותפים אפי' ראובן הוא מחזיק לא עלתה כלל חזקתו וא"כ עדיין הוא ברשות שניהם עד שיברר שאביהם הניח הרבה ואזי למפרע חזקתו חזקה וזה חלוק ברור ומפורש ואין לומר דבנדו"ד שכבר מת ראובן המחזיק והמערער דן עם יורש שלו נימא דטענינן ליורש דשמא אביהם הזקן הניח קרקעות הרבה ועלתה זה לראובן בחלקו ואלולי היה עדיין ראובן חי היה מברר שהניח הזקן קרקעות הרבה זה לא יתכן חדא דהא מאי דקי"ל ופסקו מר"ן בסי' ק"ח ולהלן דטוענים ליורשים היינו דוקא להעמיד ולהחזיק מה שבידם אבל מה יהנה לן טענותינו במה שהוא מוחזק ביד אחרים זה לא יתכן: ובפרט דבנדו"ד אפי' במקום שהיורשים מחזיקים לא תהני לן טענותינו דהא ראיתי להרב משכנות הרועים מערכת יו"ד אות כ"ב שכתב דהגם דקי"ל טוענין ליורשים דוקא טענה שהיה האב יכול. לטוענה וא"ץ לברר דבריו בעדים אבל בדבר שצריך לברר דבריו בעדים מחזי מדבריו דלא טענינן וכן ראיתי להרב מו"ד בספר כרם חמר ח"א סי"ב שכתב בפסקת ומוהריב"ל וכו' סיים וכתב וז"ל וע"ע למוהריב"ל ח"ג סי' ק"ט דלא טענינן ליורשים וללקוחות היכא שהמוריש או המוכר היה צריך לברר ולהביא עדים ועיין מהרש"ך סי' קפ"ג ומהרשד"ם ס"ס ות"א סי' קל"ט ור"ד ובני שמואל סי"ד עכ"ל איך שיהיה עלה בידינו דתחלת דברי פיהו של המערער על ראובן בחזקתו שהחזיק בימי אביו צריך להביא עדים שהיה בימי אביו סמוך עש"א ומתעסק בדידיה אכן כשיביאזה דיי ליהולא צריך לברר דקרקע זאת הוא שהניח אביו דוקא: אחרי כותבי בחיפושי באמתחתי בספרי הקודש ראיתי להרב החבי"ב זלה"ה בספרו הקדוש בע"י חי"י סי' צ"ו שנשאל על ראובן ושמעון ולוי ויהודה אחים הוו וירשו מאביהם חצר אחת וחלקו ביניהם ראובן ושמעון לקחו העליות ובית אחת ולוי ויהודה התחתיות ויהי היום ויבוא ערל ויהרוג את שמעון ויקומו כל האחים על הערל לנקום נקמתו ואמרו לוי ויהודא לראובן שיוציא הוצאות מכיסו לנקום נקמת דם אחיהם ויהיה חלק אחיהם קנוי לי ויחגור ראובן חרבו ויאזור חיל נקמת אחיו וה' עמו והצליח דרכו עד אשר נהרג הערל ומאותו היום והלאה החזיק ראובן בחלק שמעין יותר משני חזקה אא"כ קם יהודה ערער על חלק המגיעו בירושת שמעון ואומר שיטול חלק בי וראובן טוען כבר נקנה לו בעד ההוצאה כמו שנתפשר עמו ועם לוי והראה שהחזיק יותר משני חזקה ולא דיבר שום דבר עכ"ל השאלה בקצור והרב הנז' אחר שקלא וטרייא אריכתא לאסוקי שמעתתא אלבא דהלכתא ובפרט לברר אם סברת העיטור שהביא רבינו הטור דאחין יש להם חזקה זע"ז היא אפילו באחים השותפין והיא היפך סברת הר"י אלברצלוני זלה"ה שהביא הטור בסעיף ל"ז דבאחים השותפים אין חזקה זע"ז והביא בזה סברת הפוסקים שחולקים בזה ולסוף העלה וכתב וז"ל כללא דמילתא דאם אין עדים שנשארו משותפים אחרי מות אביהם לא שנא חלוקים בעיסתם ל"ש אינם חלוקים ל"ש יש בה דין חלוקה ל"ש אין בה חלוקה נאמן ראובן שהתנה עמו שההוצאה שיעשה לנקום נקם אחיו יתפרע מחלק הבתים שלו וישבע שכך התנה עמו ויזכה בבתים ואם יש עדים שנשארו משותפים אחרי מית אביהם אם יש בבתים דין חלוקה לכו"ע עלתה לו חזקה אם הוא חלוק בעיסתו ואם הוא אינו חלוק בעיסתו נכנסו לפלוגתא דרבוואתה ואוקי ארעא בחזקת מרא קמא שהוא יודא וכן אם אין בו דין חלוקה אע"פ שהוא חלוק בעיסתו אוקי ארעא בחזקת מרא קמא עכ"ל הרב החביב זלה"ה אם כן מכאן מפורש יוציא היפך סברתי שכתבתי דבמקום דשמעון יביא עדים שקרקע זאת מוחזקת היא של אביו ומה שאכלה ראובן בימי אביו הוא משום שהיה סמוך ותו לא מדי דלא בעי להביא דקרקע זאת היא שהניח דוקא ולא אחרת אלא על ראובן היה מוטל להביא עדות זה הלא"ה מחזיקינן ליהו כשותפים ולא עלתה לו חזקה: אלא דסברא זאת היא בטילה לגבי דברי הרב שהבאתי שמפורש בהם דעל יודא המערער להביא ראיה שנשארו שותפים הלאו הכי מחזיקינן ליהו דלא נשארו שותפים דהא כתב בדבריו דאם אין עדים שהם שותפים נאמן ראובן אפילו בדבר דלאו בר חלוקה ש"מ דמי שמוחזק יכול לטעון כבר חלקנו והגם דתמיהא גדולה עמדה לנגדי איך מלאו לבו להרב הנז' לו' דאפי' בדבר שאין בי חלוקה אם אין עדים שנשארו שותפים חזקתו חזקה א"כ הרי בטלת דין זה דהשותפים אין להם חזקה זע"ז דהא יכול כל שותף לומר לחבירו חלקנו ובפרט דבדבר שאין בו חלוקה היאך יאמר לחבירו חלקנו הרי כל טעמם של דברים דאמרו דבדבר שאין בו חלוקה אין מחזיקים זע"ז הוא משום דלא מצי למימר חלקנו הואל ולא שייכא בו חלוקה כלל: אלא דהאמת כד דייקת שפיר אל תתמה על הרב בודאי דינא דמתניתן בכבודו מונח דהשותפין אין להם חזקה בדבר שאין בו חלוקה אבל עכ"פ התינח במקום שהם שותפים כגון שידענו בהם שהיו בו שותפים אבל בדבר שאינו ידוע בערים אלא דמפיהם אנו חיים כגון באחים שאומרים שירשו בית אחת אלא דאחר מית אביהם חלקו ונפלה לאחד ומעולם לא נשתתפו בה דבזה נאמן המחזיק והיא כוונת הרב שכתב בדבריו כללא דמילתא אם אין עדים שנשארו משותפים הכוונה לא נשארו אחר מות אביהם ומ"ש בדבריו דהואל ואין עדים נאמן לומר חלקנו הכוונה חלקנו אחר מות אבינו ועלה בגורלי ואתה נטלת כנגדה קרקע אחרת או כלים או ממון זוהי בודאי כוונת דבריו דאין להוציא קרקע זה מיורשי ראובן ואין אומר ואין דברים: והגם שעכשיו מוחזקת היא ביד נמואל שמכרה והחזיק בדמיה אין בתפיסה זאת כלום והקרקע בחזקת בעליה יורשי ראובן קיימא דאפי' ירד לה נמואל ן' שמעון כמה שנים ואכל פירותיה אין בחזקתו כלום חדא דהא ירד לה בתורת משכונה וקי"ל דכל היורד בתורת משכונה אין לו חזקה כמ"ש הטו"ר ומר"ן בסי' ק"ן והגם דכתב שם מר"ן בסי' הנז' ס"ג היכא שידוע שירד לה בתורת משכונה י"א שאין לו בה חזקה לעולם אפי' אם ידוע ששלמו ימי המשכונה והחזיק בה ג"ש אח"כ וי"א שאם אכלה ג"ש אחר ששלמו יומי המשכונה יש לו חזקה עכל"ה וא"כ גם כאן נימא דאחר כלות יומי המשכונה יהיה נאמן לו' במה שטען שהיא של אבותיו דהא אנן כי"א בתרא קי"ל דאחר כלות ימי המשכונה נאמן לו חזרתי