קרני רא"ם שנב

וכל זה לא כתבנו אלא לרווחא דמילתא דבנדו"ד אין אנו צריכים לכל זה דהא נמואל זה עדיין לא הביא שום עדים דקרקע זאת היתה מוחזקת שהיתה של אביהם הזקן אלא מפי השמועה ששמע מאביו למד דבר זה שהיה אומר לו ואפילו אם היו יהיה שהיה אביו קיים היה צריך להביא עדים שקרקע זאת היתה של אביהם יעקב ולא היה ראובן זה מוחזק בה בימי אביו דהא אפילו אין לבן חזקה בנכסי אביו היינו דוקא בסמוך על שולחנו אבל בשאינו סמיך על שולחנו חזקת הבן בנכסי אביו הוייא חזקה וכמ"ש בסימן קמ"ט ס"ג לכן גם שמעון זה אם ירצה לבטל חזקת ראובן המחזיק ולהוציא הקרקע מחזקתו עליו רמי לברר שקרקע זאת היתה של יעקב אביהם וראובן זה לא החזיק בה בימי אביו או אפילו החזיק בה היה סמיך על שולחנו דאזי לא עלתה לו חזקה: וסמיכה על שולחן אביו דצריך לברר ואזי תתבטל לו חזקתו דע לך דדין סמיכת השולחן של האב לא מקרייא אלא אם תהיה בשני אופנים דהיינו שיהיה הבן סמוך ואוכל על שולחנו וגם כן שיהיה הבן מתעסק בנכסי אביו והילך לשון הרב משח"א דרבות"א בח"ב בנימוקי מהרש"א זלה"ה כתב וז"ל בסי' קמ"ט הבן שהוא סמוך על שולחן אביו אין לו חזקה וכו' הנה בפירוש סמוך ע"ש אביו פי' רשב"ם וכו' ומעתה יש לתמוה על הש"ע שהעתיק דברי הרמב"ם והניח חבל נביאים שנתנבאו בסגנון אחד רשב"ם והר"ן והריב"ש בשם הרשב"א הביאו הרב"י והטו"ר בשם הר"י אלברצלוני דכולם ס"ל דבעינן שיהיו סמוכים זע"ז בממון ובעסקים ואיך נטה הש"ע אחר דברי הרמב"ם נגד כל הני רבוותא ואפשר לומר דאף הרמב"ם מודה דבעינן שיהיה משתדל בנכסי אביו דוק ותשכח בלשונו דכתב סמוך על שולחנו ונחשב בכלל בני ביתו והש"ע העתיק דברי הרמב"ם כהוייתן כדרכו ברוב המקומות וכו' עכל"ה הרי הבאתי לך דברי הרב משד"ר בריש מילין להודיעך דהא דאין לבן הסמיך על שולחן אביו חזקה אלא דוקא במתעסק בנכסי אביו וא"כ גם כאן שצריך להיות ברירתו של שמעון אם היה מערער ורוצה לבטל חזקת ראובן דהיינו צריך לברר דמעולם לא החזיק בקרקע זאת בימי אביו או היה סמוך ומתעסק בנכסי אביו עד מות אביו דאזי לא עלתה לראובן חזקה דהא אפילו בבן עם אביו אם החזיק הבן ובא האב להוציא ממנו על האב להביא ראיה שבנו היה סמוך על שולחנו ומתעסק בשלו הלאו הכי אין להוציא הקרקע מחזקת בנו המחזיק דכל המערער עליו להביא ראיה וגם כאן הקרקע בחזקת המחזיק היא דהא הבן יש לו חזקה בנכסי אביו ואין האב זה יכול להפיל לו חזקתו ארצה אלא אם יברר שהוא סמוך ומתעסק הלאו הכי מעמידינן לה בחזקת המחזיק מדי דהוה כאומר לאדם אחד ממך קניתיה אפי' היתה ידועה מקודם למערער כ"ז שלא בירר דלא מכרה לו בחזקת המחזיק תיקום: ודבר זה ג"כ הרי מפורש יוצא בדברי הבאה"ט סנ"ט סק"ב שכתב על דין המשיא בנו גדול בביתו קנאו דכתב מר"ן דדוקא אם לא שייר אבל אם שייר אפי' פך לא קנה ע"ז הביא הרב הבאה"ט מחלוקת הפוסקים אם האב והבן חלוקים דהאב אומר שייר והבן אומר לא שייר וכתב דלסברת מהר"ם אלשי"ך והרמ"ה יעו"ש ולבסוף כתב דכנה"ג ס"ל דלעולם על הבן להביא ראיה זולת דוקא אם הבן אכל שני חזקה דאזי על האב מוטל להביא ראיה יעו"ש עכ"ל הרי לך דאם אכל שני חזקה מהנייא טענתו אפי' באומר לא מכרתיה לי אלא אומר נתתיה לי מכח שהכנסתני בה לחופה ופשוט הוא דטעמו הוא הואל והחזיק מעמידין אותה בידו דהויה חזקה שיש עמה טענה ואפי' מאן דס"ל דעל הבן לברר שלא הניח כלום הלאו הכי אינו נאמן עכ"ז מהני ליה במקום חזקה דידיה נאמן במיגו: שיאמר בקנייה ירדתי לה או אפשר אפי' בלי מיגו האמינוהו דמסתמא טענתו טענה הואל ושתק אביו שלש שנים: איך שיהיה אתייא מבי נייא דבמקום חזקה על האב לברר טענתו ולבטל חזקתו וא"כ גם שמעון אם היה עדיין חי עליו היה מוטל לברר שאחיו בימי אביו לא עלתה לו חזקתו הואל והיה סמוך ומתעסק ואזי בטלה חזקתו ונשארה לשניהם ואזי שמעינן שדבריו יש להם על מי לחול אבל במקום דליכא עדים כהני דאמרן אפילו אם המצא ימצא ראובן המחזיק עדיין חי ויאמר דהאמת הוא שקרקע זאת של אביהם היתה דבשנינו ירשנוה אבל מכרת לי חלקך בודאי דהוא נאמן ולא אמרינן שותפין אין להם חזקה זע"ז דיהיה ראובן נאמן במיגו שיאמר לו מעולם לא היתה של שנינו אלא מאבי לקחתה דכל היכא דאיכא מיגו מהני טענתיה כמ"ש בסי' קמ"ו במר"ן סכ"א ובסי' קמ"ט ס"ך ובכמה מקומות דוק ותמצא: איך שיהיה הרי ביררתי לך דלא שמעינן מעקרא לטענת שמעין אם היה חי אלא הביא יביא עדים שקרקע זאת מוחזקת היא מאבותיו ומה שאכלה ראובן בימי אביו הוא משום שהיה סמוך על שולחן אביו ומתעסק בו ואזי חזרו לידון כשותפים בה ונחזי אנן אם יש לו חזקה לגבי אחיו או לא כדאמרן לעיל: אבל אין לו' אפילו במקום שיברר שמעון שאחיו אכל קרקע זאת בימי אביו הוא משום שהיה סמוך ובטלה לו חזקה נימא דג"כ צריך לברר שמעון שאביהם לא הניח להם שום קרקע אחרת זולת זה הלאו הכי יכיל ראובן לטעון שאביו הניח להם קרקעות הרבה וחלקו אותם ועלתה לו זה בחלקו וכדקי"ל דאם היו בקרקעות כדי חלוקה הרי זה מחזיקים זע"ז וכמ"ש בסי' קמ"ט ס"ב יעו"ש דזה לא יתכן דהאמת הוא אם יברר שמעון דמה שהחזיק בימי אביו לא עלתה לו חזקה ואחרי מות אביהם נשארה משותפת ביניהם א"כ הרי בחזקת שניהם קיימא ואין לאחד כח בה יותר מחבירו אפילו החזיק. מכח דשותפים אין להם חזקה זע"ז וא"כ ל הדר דיניה דראובן הוא המחזיק ועליו להביא ראיה שאביו הניח קרקעות הרבה ואזי יהיה נאמן בחזקתו לומר שבחלקו עלתה: ואין להקשות ולו' דמאי שנא כאן דאמרינן דראובן המחזיק עליו להביא ראיה שאביהם הניח קרקעות הרבה ומאי שנא מאם החזיק בימי אביו דהוכחנו לעיל דעל האב להביא ראיה זה אינה קושייה כלל ושניא דא מן דא דבשלמא במחזיק בימי אביו כל בן יש לו חזקה בימי אביו זולת אם יהיה המחזיק שהוא סמוך עש"א והוא אומר שלא היה סמוך אם כן חזקתו חזקה