קרני רא"ם שמו

המשכונה ופי' זה יוצדק כאן בסיק"ן וכמו כן כתבנו לעי' משם המרבי"ץ דכל זמן שאוכל פירות הקרקע בניכוי פש"ן בכחו"ח מקרי תוך הזמן הואל ואין המלוה יכול להכריח ללוה לפדות ומפרש דברי מר"ן דעבר הזמן הוא דכלה ממון המשכונה יע"ש וגם הרב יוא"ל זלה"ה מודה בזה ואין שום סתירה ממה שסתר דברי חכמי מראקס במה שפירשו וכו' כמש"ל מילתא בטעמא דלענין חזקה שאני דהרב יוא"ל יורה יורה דכל זמן שאוכל פירות ואין יכול לכפות הלוה לפדות כתוך הזמן חשיבא ודו"ק: גם יש ריעותא שנית בכאן דהא אין בידיהם שטר משכונא אלא הם אמרו שיש עדים שאביהם השכן אותה לזמן מה ואין העדים יודעים לכמה זמן וא"כ גם בזה נפלה חזקת המחזיק הואל ויש עדים כהר"י דריה"ם משכנה לזמן ואינם יודעים כמה זמן דהא מצינו לרבינו הטור בסיק"ן אחר שכתב מחלוקת הרמב"ן והרמ"ה שזכרנו סיים אח"כ וכתב וז"ל וכתב הרב יונה העידו העדים ששדה זו משכונה אצלו לשנים ואין אנו יודעים לכמה שנים אפי' החזיק בה כמה שנים אין לו חזקה העידו עליה שמשכנה סתם ואכלה גם משנה ראשונה ואילך יש לו חזקה דסתם משכנתא שתא ע"כ וסברת ר"י זאת הביאה מר"ן ג"כ בש"ע ס"ג אחר שכתב המחלוקת האמורה לעיל בשם י"א וי"א הוסיף עוד י"א שלשית וכתב ס' ר"י הנז' ובודאי דסברא זאת אפילו כתבה בשם י"א בודאי דלא נכנסה בצלע המחלוקת וכמו שנראה מדברי הרב"י בסי' הנז' שכתב וז"ל וכתב הרי העדים העידו וכו' כלו' הראשונים לא חלקו וכו' אבל הרי חלק בכך וכו' יעו"ש פשט לשון זה מורה דמה שלא הזכירו הראשונים בא ר"י להזכירו ולא לחלוק וכ"כ הש"ך בסק"ב וז"ל נ"ל דבזה כו"ע מודים עכ"ל וכ"כ הש"ך סו"ס סי"ז דבדין זה דאין העדים יודעים לכמה שנים משכנה לא יחלוק שום פוסק יעו"ש וכן ראיתי להרב משכנות הרועים באו"ח סיכ"ה שדעתו בפסק שם כדעת הש"ך דדין זה מוסכם דלא עלתה לו חזקה יעו"ש נקטינן מכאן דלפי דבריהם האמורים שיש להם עדים שאביהם ירד בתורת משכונה לזמן ואינם זוכרים מזמן א"כ בזה נפלה חזקת המחזיק דהוייא כאלו תוך הזמן הרי תרתי לגריעותא נמצאו בחזקה זאת: אלא דכל זה יוצדק לנו אלו היו היורשים האלו דיניהם עם הר"מ עצמו הממשכן אבי היורש יוצדקו דברינו ונפלה חזקתו וגם יוצדק לנו ג"כ כל זה אלו היה היורש הזה אומר שאביו אחר שהשכינה חזר וקנאה ומכח אבוה אתא בזה היינו מגריעים טענתו מכח דבריהם האמורים דהואל ואלו היה אביהם חי לא היה מהני בטענתו גם הוא דבריו מהבל ימעטו הואל ואביו עצמו לא מהני לא עדיף מגברא דאתי מחמתיה אם יאמרו החזקנו בה משום שירשנו אותה מאבינו בודאי לא מהני הואל וחזקת אביהם לא היתה חזקה כדאמרן גם לבניו לא תועיל ולא תציל יעו"ש בסי' קנ"ב בטוש"ע ס"א ובסמ"ע כל דבר דבור על אופניו ואיך שיהיה אלו היה אביו או בנו טען מכח אבוה אתא יוצדק דברינו: אלא דבכאן לא כן היה טענת היורש אלא דאומר הוא דהוא עצמו חזר וקנאה מהיורשים כמו שמסודר בטענת הכתות וא"כ הואל ובא בטענת עצמו הדין עמו וכמו שפסק מר"ן בסי' קנ"ב ס"א וז"ל כל אלו שאמרו אין להם חזקה בניהם יש להם חזקה שאם אכלה הבן ג' שנים וטוען שהבעלים מכרוה או נתנוה להם יש להם חזקה ע"כ והן אמת דרואה אנכי דהאי דינא האמור בסיקנ"ב דכל אלו דאין להם חזקה בניהם יש להם חזקה מקורו הוא מפ"ג דב"ב ד' מ"ז ושם נאמר אר"י אומן אין לו חזקה בני יש לו חזקה אריס אין לו חזקה בנו יש לו חזקה גזלן לא הוא ולא: בנו וכו' ושם סיים בגמרא דאפילו בן הגזלן אם בא בטענת עצמו יש לו חזקה ע"ש וא"כ הואל ודברי מר"ן אלו הם מדברי ר' יוחנן האמורים ושם לא נזכר כי אם אומן ואריס וגזלן מנ"ל לומר דגם בן היורד בתורת משכונה יש לו חזקה הרי לא נזכר אלא בן האומן והאריס והגזלן אלא דלזה אין לחוש כלל והם כי לא להזכיר ואדרבא יש לנו מכ"ש מבן הגזלן כמו שתראה שם בגמרא ובפסק מר"ן סיקנ"ב דכחו גרוע בחד צד יותר מאחרים דהיינו אם יש לו עדים שהודו לאביו וכו' כמ"ש מר"ן ועכ"ז אם בטענת עצמו מהני מכ"ש בן היורד בתורת משכונה דמהני הודאה ע"י עדים פשוט דמהני בבא בטענת עצמו וזה ג"כ מדוקדק מדברי רבינו הטור ומר"ן דבגמרא נקיט בין אומן בין אריס וכו' והטו"ר ומרן נקטו בלשונם וז"ל כל אלו שאמרו וכו' א"כ פשוט דקאי אכל מאי דתני בסימנים הקודמים וכן ראיתי להרב מאמר קדישין בסיקנ"א ששם כתב מר"ן ג"כ כל אלו שאין אכילתן ראיה וכו' כתב הרב הנז' וז"ל כל אלו היינו דקחשיב בסיקמ"ט ובסיק"ן יעו"ש וכ"כ הסמ"ע בסיקנ"א סק"א וז"ל כל אלו שאין אכילתן פירוש כגון האפוטרופוס והשותפים והאומנים והאריסין ובאינך דקחשיב בסיקמ"ט וק"ן והן הם דקחשיב הרמב"ם ג"כ לפני זה בפי"ג עכ"ל הרי לפניך דמאי דאמר מר"ן כל אלו הם קאי על כל מאי דאמור בסימנים הקודמים וגם יורד בתורת משכונה שם שם נאמר ועליו קאי ג"כ בנו יש לו חזקה מכ"ז נראה לפני לזכות ליורש הזה בטענתו הואל ואכלה ימים רבים: אלא דהואל וראיתי דהני יורשי כהר"י דריה"ם הם אלמנות עניות אז אמרתי להם הואל ואתם יודעים שיש לכם עדים שיודעים שהקרקע היא של אביכם ומשכנה ביד הר"ם הנז' לכו ובקשו אולי ידעו דאחרי מות אביו של היורש הנז' נשארה ביד היורשים משכונה מימות אביהם ואזי ע"פ עדים אלה נוכל להוציאה מיד היורש דהגם דקי"ל בן היורד בתורת משכונה יש לו חזקה דוקא אם לא היה ידוע בעדים שאיהו עצמו ירד לה מכח המשכונה אלא בדידעינן שאביהם משכנה ואין יודעים העדים אם אח"כ פדאוה הבעלים או לא בזה הוא דבבן יש לו חזקה אבל אם יהיו עדים בדבר שהיורש הזה אחר מות אביו נשארה ממושכנת בידו א"כ מ"ל הוא מי לי אבוה ודיינין ליה כאלו הוא מעיקרא היורד בתו' משכונה דאין לו חזקה ודבר זה קיימתי מסברא ואח"כ דקדקתי אותו מפי' רשב"ם ז"ל בגמרא שהביאנו לעיל דאמר ר' יוחנן בן אומן יש לו חזקה ופירשב"ם ז"ל וז"ל אבל בן האומן יש לו חזקה וכגון שאין הבן אומן יש לו חזקה ע"כ הרי מדברי רשב"ם אלו מוכח דלא אמרו הבן יש לו