קרני רא"ם שיג

מדברי הרב"י שהביא דברי הרמ"ה והוסיף עליהם ואמר דכך מסכמת דעת הרשב"א. וא"כ הואיל והרב"י השוה דעת שניהם ומור"ם בד"מ לא דבר מאומה ואדרבא בא במפ"ה וכתב ס' הרשב"א בל' המובן שאינו חולק ש"מ דגם הוא אזיל ומידה דלא פלגן בהדייהו וכמ"ש הרב תו"ח דהמפ"ה ז"ל אזיל גם הוא בשיטת הרב"י דהרמ"ה והרשב"א שוין. וע"ז הוק' להם היאך הושוואו והניחו בצ"ע. אתייא מבינייא דגם באה"ג ומהרמ"א מודים דמור"ם ס"ל דשוים הם ולא פליגי מר"ן ומור"ם ואם כן הואל ומר"ן ומור"ם ס"ל כך ופסקו מור"ם בש"ע הרי קיי"ל כוותיה אפי' נגד אלף פוסקים וממנו לא נזוז: אך מה שעמד לנגדי הוא דברי הסמ"ע בסי' רפ"א סק"ט דאמר דהחידוש הוא בפשוט הוא אם אמר לא יירש שמעין אלא כו"כ ובני השני ירש כו"כ דבאופן זה אפי' בפשוט לא מהני הואל ואמר בלי ירושה אין דבריו קיימים וכמ"ש בס"ג ע"כ. וכוונתו פשוטה דכוונתו היא כמ"ש הש"ך ס"ק ו' דכוונתו לומר דלגבי הפשוט אין שום חידוש במרבה בל' מתנה דהא אפי' בל' ירושה מהני. כגון אם אמר ראובן יירש כו"כ ושמעון כו"כ וא"כ מה חידוש כתב כאן בפשוט אלא אם באנו לומר דיש בפשוט הוא דאם אמר בפשוט לא יירש ראובן אלא כו"כ ובני אשני כו"כ דבאופן זה לא מהני ל' ירושה אלא ל' מתנה. ולכאורה יש לתמוה על דברי הסמ"ע אלו שכתב דאם אמר בל' ירושה לא כמ"ש בס"ג הרי אדרבא מור"ם פסק בס"ג דאם אמר פ' לא יירש ופ' יירש מהני. ובאומרך אפי' אמר לא ירש לגמרי מהני מכ"ש באומר לא ירש אלא כו"כ דלא סלקיה לגמרי ודאי מהני וטעם א' להם דהא הטעם למה מהני באומר פ' לא ירש ופ' ירש הוא משום דפסקינן לדיבוריה ואמרינן מה שאמר תחילה דברים בפני עצמן ומה שאח"כ הם דברים אחרים וכמ"ש הסמ"ע סק"ה יע"ש. וא"כ לנו יש לדעת היכן מצא הסמ"ע דבס"ג שכתב אם אמר בלשון ירושה לא מהני. אלא מוכרחים לומר דהסמ"ע ס"ל דהגם דמורים פסק לתשובת הרשב"א ודאי דמר"ן דפ' לס' הרמ"ה ודאי לא ס"ל כך ומיפלג פלגן בהדייהו ולא מהני לדעת מר"ן אלא באומר פ' ירש ופ' לא יירש אבל במקדים פ' לא ירש לא מהני. וא"כ לפי דברי הסמ"ע אלו הרי ס"ל דפלגן נינהו מר"ן ומור"ם: והגם דראה ראינו להרב מוהרי"ע ז"ל שכתב דהסמ"ע לא פליג על דברי הרשב"א שהביא ה"ה ופסקו מור"ם ויצא לחלק בין האומר פ' לא ירש ופ' ירש דס"ל להסמ"ע דמהני וכסברת מור"ם ולא יצא הסמ"ע לחלק בין ל' מתנה ללשון ירושה אלא באומר לא ירש אלא כו"כ ופ' כו"כ הואל ואמר כו"כ בזה נפל חלוקא בינייהו ע"ע: ולעד"נ דחילוקו דחיק ורחיק מכמה דקדוקים אין זה מקומם. עכ"פ בנד"ד אפי' לפי חלוקו הרי בנד"ד לא אמר בניו לא יירשו כלל אלא פ' ה' אוקיות ופ' ה' אוקיות והשאר וכו'. נמצא הדר דינא דידן כאומר לא יירש כ"א כו"כ ופ' כו"כ. ובזה לדעת הרב מוהרי"ע ס"ל דדברי הסמ"ע הילכתא נינהו דבל' ירושה לא מהני ובל' מתנה הוא דמהני ומה נענה בנדו"ד אפי' אם היה צוואת הר"ח פינטו ה' והוא שכ"מ מכ"ש שהיא מתנת בריא דלא מהני כלל אפי' להפוסקים דס"ל כהרשב"א דאם סיים ופירש מי יטול נכסיו דמהני: גם אחר החיפוש כן מצאנו להרב מהריט"ץ בסי' צ"ב שגם מר ניהו רבה כתב דדברי הרמ"ה הרשב"א מיפלג פליגי ויצא לתמוה על הרב"י איך השיב אותם וא"כ הרי עומדים לנגדינו דברי מוהריט"ץ והסמ"ע. והגם שיש בידינו סברת כל הנהו חבל נביאים דאמרו דאם סיים ופירש מי יטול נכסיו מהני בין לדעת מר"ן בין לדעת מור"ם עכ"פ יש לנו לחוש לס' הסמ"ע ומוהריט"ץ דאמרו מופלג פליגי ואין לפסוק לדעת מור"ם הואל ומר"ן לא ס"ל ואפי' אי הוה דברי הר"ח פינטו ה' במתנת ש"מ ומכ"ש שהיא בבריא דלא מהני ביה חילוק נכסיו כלל כמ"ש לעיל: אלא דהאמת יורה דרכו דנד"ד דמתנתא דא כ"ע יודו דקיימת הואל ומצינו בה תרתי לטיבותא חדא דהגם דאמר לא יטלו יורשיו כי אם ה' אוקיות דוקא והוי כאומר לא יטול וכו' כמו דאמרן לעיל עכ"פ הרי מצינו לו שסיים דבריו ואמר ונתן במתנה ולא בל' ירושה וכמו שבא כתוב בשטר הצוואה וז"ל והנשאר וכו' תזכה בו מעתה ומעכשיו ולשעה א' וכו' והגם דכאן בבריא איירי ומצינו ג"כ בסי' רנ"ג ס"ב דשם היה מונה לשונות המועילים ומכללם מונה ל' יזכה יעו"ש. ואח"כ בס"ג כתב מר"ן שם י"א דכל הני לישני דוקא בש"מ וכו' אבל בבריא לא מהני וא"כ נמצא דגם ל' יזכה אינו ל' מתנה בבריא דכבר הוכחנו דכי"א בתרא נקטי' עכ"ז הדבר ברור במה שנתן לאסתר אפי' כתוב בל' תזכה ליכא לספוקי דשמא לאו בל' מתנה נתן דזה מבורר ממה שבא כתוב בפירוש שנתן לה מעתה ומעכשיו ולשעה א' קודם מיתה דבכתיבה זאת פשוט דנתכוון למתנת בריא אף מהיום ופירות לאחר מיתה כמ"ש הש"ע סי' הנז' וא"כ הרי כוונתו להקנות לו במתנה גמורה. ועיין בס' ויאמר יצחק ח"ב שכך מפורש בדבריו יעו"ש. ועדיפא מזה נמ"כ בשטר זה וז"ל והגם שמתנת הר"ח ה' הוא מתנת בריא עכ"ז הוכחנו אותו ע"ד אעבורי אחסנתא הרי לך עדיו בחתומיו זכין לו דבתורת מתנה יהיב: ומעתה הואל וסוף דבריו במתנה יהיב הגם אי חשבינן ל' יטול שאמר בבניו ל' ירושה אמר עכ"ז בתר סוף דבריו אזלינן ומקיימים דבריו שסיים בל' זה של מתנה אליבא דכ"ע וזה מפורש יוצא בפשיטות בדברי ה"ה מה' נחלות הלכה ב' שכתב וז"ל לפיכך האומר איש פ' וכו' משנה שלימה בלשונה ופי' כגון שלא אמר יותר אבל אם אמר בבכור אבל אני נותן כל שאר נכסי לאחיו זכו אלו כשאמר ל' מתנה וכמו שיתבאר בסמוך עכ"ל הרי לך מה שבא במשנה באומר בני לא יירש וכו' וכו' אם סיים ונתן בלשון מתנה מהני וסיים ה"ה וכמ"ש בסמוך ופשוט דמה שיתבאר בסמוך שכתב ה"ה הוא קאי עמ"ש הרמב"ם אח"כ בה' ה' וז"ל בד"א כשאמר ל' ירושה אבל אם נתן במתנה דבריו קיימים לפיכך וכו' וכתב ה"ה ע"ז בד"א וכו' ביאור דברי רבינו הוא כך בד"א דש"מ לא אמר כלום במי שאינו ראוי ליורשו וכן בבכור ובברי דלא אמר כלום אפי' בפשוטין דוקא כשאמר בלשון